לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה
דלדולה של הרוח מאין?
 
ב"תרבות וספרות" מערב ראש השנה נדונה תופעת "דלדולה של הרוח בישראל". כתב ניב גורדון שהרוח האנושית, שבמרכזה חירות ושוויון בין בני אדם, מדוכאת בישראל, ויוסף דן מוצא שהתרבות הישראלית לא תוכל להתגבש אלא אם כן תתנער מן הזיהוי המוטעה של היהדות עם התדמית החרדית.

התרבות האמיתית של ישראל שלנו בימי הקמתה אכן הייתה מיוסדת על שוויון בני האדם. עדות לכך במסמכי הייסוד של ישראל. מגילת העצמאות והפקודות הראשונות של מועצת המדינה הזמנית פונות אל כל בני הלאום הישראלי החדש, שאך עתה הכריז על עצמאותו -ומזמינות את כל תושבי השטח שבידי ישראל, בלי הבדל דת או השתייכות אתנית, לקחת חלק פעיל בבחירות לגוף שהיה מיועד לכונן חוקה לישראל. העם האמור לקבל את החוקה איננו היישוב היהודי, אלא כל תושבי ישראל. החוקה מיוסדת על שוויון כל האזרחים ללא כל הפליה, כפי שאומר ניב גורדון במאמרו.

אבל תרבות השוויון הדמוקרטית נבעטת ומושלכת לצידי הדרך לא רק על ידי היהדות החרדית, כפי שסבור יוסף דן. הקונצנזוס שישראל היא "מדינת העם היהודי" יש לו משמעות ברורה של יהדות מיושבת והוגנת. אבל הקונצנזוס היהודי מתבטא לא רק במקרים של התנהגות לא אנושית של אנשי כוחות הבטחון, אלא בראש ובראשונה במערכת חוקים שכל כוונתם היא להפריד בין יהודים ולא יהודים. ראשית ההפליה והפנים המכוערות, האלימות, נובעת מן ההפרדה.

החקיקה המפרידה החלה מייד כשישראל התקבלה לאו"ם. כאילו מאז לא היה צורך בשוויון. ההפרדה התחילה בהגדרת שני סוגים של אזרחים (אזרחי שבות ואזרחי ישיבה), היא נמשכה בכניעה ל"יהדות שפויה" שקבעה חוקי נישואים נפרדים ומנעה נישואים אזרחיים, בהטלת שַבת חובה לכל יהודי לעומת זכות ללא יהודי לבחור יום מנוחה, בהקמת מוסדות חינוך נפרדים ליהודים, ובמיוחד במיסוד מגורים נפרדים ליהודים וללא יהודים. כל אלה לא נקבעו לפי איזה "סטראוטיפ חרדי", כפי שמאשים יוסף דן, אלא לפי העקרון המקודש ביותר של היהדות: לא להתערב בגויים! יהודים לחוד וכל העולם כנגדו לחוד.

אנטישמים רבים בעולם האשימו את היהודים שיש להם נאמנות כפולה. בישראל הנאמנות הכפולה ניכרת בבירור. כאזרח אתה נאמן למדינה שאתה חלק ממנה, והיא עומדת בזכות נאמנותך לה, אבל מצד אחר האזרח היהודי נדרש להיות נאמן ל"עם היהודי". מה קורה אם אחת הנאמנויות האלה עומדת בסתירה לנאמנות האחרת? מה לנו יותר משכנע מהצהרתו של ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, שהכריז בפומבי כי הוא "קודם כול יהודי ורק אחר כך ישראלי". תארו לעצמכם את ג'ון קנדי, נשיא ארצות הברית מכריז שהוא "קודם כול קתולי ורק אחר כך אמריקאי"...

כדי להעלות את הרוח הישראלית יש להיות נאמנים לישראל בלבד. חברתנו ביסודה היא חברה דמוקרטית, ורוח השוויון והאחווה תפרח אם לא נערב את נאמנותנו למדינה ולעקרונות הדמוקרטיים שלה בנאמנויות הפוכות של הפרדה. החינוך בבתי הספר אסור שיהיה מכוון להעמיד נאמנות לעם היהודי, ובצידו נאמנות לעם הערבי. חינוך כזה הוא המביא את התופעות שניב גורדון מדבר עליהן. הנאמנות לישראל תביא אותנו ממילא לנאמנות לעקרונות השוויון והכבוד לכל בני האדם. כשם שיהודי יכול לחיות בתנאי שוויון בארץ דמוקרטית אחרת בעולם, כך הוא ייהנה מכל הזכויות בישראל, אבל המצווה לא להתערב בגויים אינה יכולה להיות מבוטאת בחוקים ובחינוך הישראלים הצעירים, ולא להיות מוטלת מלמעלה על כל מי שמשרד הפנים או הרבנות היהודית קובעים שהוא יהודי.

המאמר התפרסם ב"תרבות וספרות", הארץ 9 באוקטובר 2009

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר