לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

 

הודעה לעתונות       מטעם עמותת אני ישראלי     31.10.07

 

השופט נעם סולברג: על המדינה להסביר כיצד

נקבעת "רשימת הלאומים" לצורך רישומי משרד הפנים

 

§        עמותת "אני ישראלי" דורשת לבטל את סירוב המדינה לרשום אזרחים ישראלים כבעלי "לאום ישראלי" במרשם התושבים ובתעודת הזהות

 

  • בין העותרים שהגיעו הבוקר לבית המשפט ומבקשים להרשם כ"ישראלים": השרה לשעבר שולמית אלוני, המוסיקאי אלון אולארצ'יק והפרופסורים עוזי אורנן, יוסף אגסי, יוברט לו-יון ואיתמר אבן זוהר

  

בדיון בעתירת עמותת "אני ישראלי" כנגד סירוב המדינה לרשום אזרחים של מדינת ישראל כבני הלאום הישראלי שנערך היום בבית המשפט המחוזי בירושלים, קבע השופט נעם סולברג, כי על המדינה להשיב על טיעוני המבקשים, הטוענים כי הנושא שפיט, ולהסביר בין השאר בתשובתה כיצד נקבעת רשימת הלאומים שאותם מסכים משרד הפנים הישראלי לרשום בתעודות זהות ישראליות.

 

"בתשובתה מתבקשת באת כוח המדינה להתייחס בין היתר לדרך שבה נקבעה רשימת הלאומים, ולדרך החוקית להוסיף או לגרוע מן הרשימה האמורה", קבע השופט סולברג בהחלטתו. העותרים, המיוצגים על ידי עו"ד יואלה הר-שפי ועו"ד יוסף בן משה, ציינו בפני השופט, כי יש כיום לא פחות מ-132 לאומים שונים שמדינת ישראל מכירה בהם לצורך רישום בתעודת הזהות, בעוד היא מסרבת להכיר בקיומו של לאום "ישראלי". השופט הביע תמיהה על כך כי משרד הפנים טען ש"טבלת הלאומים" היא חסויה וסודית והיא נמסרה לעותרים רק לאחר הגשת עתירה על סמך חוק חופש המידע וכי. המסמך שהתקבל בסופו של דבר והמונח כעת בפני בית המשפט, הוא רשימה מודפסת עתירת שיבושים ותיקונים.

 

הדיון שנערך היום נסב סביב טענת המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד עמליה לב (הדר)  מפרקליטות מחוז ירושלים, כי נושא רישום הלאום בתעודת הזהות "אינו שפיט". השופט הביע את פליאתו על טענה זו, שכן ב"פס"ד טמרין, שבו סירבה המדינה לפני 35 שנה לרשום לאום ישראלי, לא עלתה כלל טענה של חוסר שפיטות. בהחלטתו קבע השופט, שעל המדינה לציין ולהבהיר "מהם המקרים שבהם פסק בית המשפט שעניין שהובא לפתחו איננו שפיט מן הבחינה המוסדית".

 

לבית המשפט בירושלים הגיעו הבוקר רוב העותרים, בהם פרופסור עוזי אורנן, השרה לשעבר שולמית אלוני, הפרופסורים יוסף אגסי, יוברט לו-יון  ואיתמר אבן זוהר, והמוסיקאי אלון אוליארצ'יק.

 

 

עו"ד הר-שפי הציגה לפני בית המשפט שורה של  פסקי דין שבהם ננקטה עמדה שיפוטית ברורה בנושאי ציבור וחברה, השנויים במחלוקת קשה. בהם, לדוגמה, נושא הגיור, נושא שנת השמיטה, תוואי החומה, ההתנתקות ושאלות הנוגעות למעמד אישי של ידועים בציבור. עמדת העותרים היא, כי מאז התקבלה הלכת טמרין, התגבשה בישראל זהות לאומית ישראלית ויש להכיר בה..

 

העותרים ציינו כי בכל הדרכונים הישראלים רשום החל משנת 1992 כי נושא הדרכון הוא בעל "Israeli Nationality"  שמבטא את אזרחותו ולאומיותו הישראלית של בעל הדרכון. וכי לא ייתכן שישראל תכיר בלאום הישראלי כלפי חוץ – כלפי מדינות העולם – ותסרב להכיר בו ברישומים לצרכי פנים. יצויין, כי  אלפי ישראלים חתמו על העצומה שהופצה לפני שנים אחדות מטעם עמותת "אני ישראלי". העמותה מתכוונת לחדש בימים אלה את הליך ההחתמה באמצעות אתר האינטרנט המחודש שלה.

 http://www.2all.co.il/web/Sites/ani-israeli/PAGE8.asp

 

  

המדינה הציגה לבית המשפט בכתב את התנגדותה הנחרצת לעצם הרעיון של רישום אזרחים בישראל כ"ישראלים" ולא כיהודים, ערבים, או על פי ארץ מוצא. לדברי הפרקליטות, הדרישה לשנות את הרישום בתעודת הזהות או בכל מירשם רשמי אחר היא "בעלת אופי חברתי, היסטורי וציבורי ואינה ראויה להכרעה שיפוטית". כן חזרה המדינה על טיעוניה בהליכים קודמים ,כי הבקשה "חותרת תחת יסודותיה של מדינת ישראל".

 

המהלך המשפטי הנוכחי הוא המשך לעתירת "אני ישראלי" הראשונה שהוגשה על-ידי עו"ד הר-שפי בסוף שנת 2003 לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. נוכח עמדת המדינה אז, המליץ בג"צ לעותרים, שבראשם פרופסור עוזי אורנן, לפנות דרך בית המשפט המחוזי. אולם כאשר הונחה הסוגיה בפני ביהמ"ש המחוזי, ניסתה המדינה למנוע את הדיון בטענה, שהנושא אינו שפיט, ואף התנגדה לרעיון שעל המדינה לנמק את התנגדותה. כבוד השופט סולברג לא קיבל את עמדת המדינה.

 

"אנו מוכנים לנמק ולהסביר מה פשר בקשתנו, ומה הניע כל אחד מאתנו להלחם על ההכרה בלאום הישראלי שלנו.. כל אחד מאיתנו הוא שליח הציבור הגדול של הישראלים הרואים עצמם בני הלאום הישראלי," אמר עוזי אורנן.

 

 

 היכנסו נא לאתר "אני ישראלי" ותמצאו בו עוד חומר על העניין:

http://www.2all.co.il/web/Sites/ani-israeli/PAGE8.asp

 

www.ani-israeli.org

 

לפרטים  נוספים:

עוזי אורנן,   טל.  04-9930784 ,  0507-973-218, ornanu@actcom.co.il

יוסי ברנע, טל.  0545711921;

עפרה ישועה-ליית, טל. 050-5524372

 

 

רשימת המבקשים:

עוזי אורנן,  אורי אבנרי , איתמר אבן זהר, יוסף אגסי,   אלון אולארצ'יק ,  שולמית אלוני,  יהודית בובר אגסי, יוסף ברנע,    חן יחזקאלי,   עפרה ישועה-ליית,   יהושע סובול,   עאדל קעדאן , דן תמיר         

 

רשימת מצטרפים:

 

איברהים דווירי, עינב הדר, יוברט לו-יון, יהושע פורת, בקי קוק, נילי קוק, גדעון שפסקי

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר