הודעה לעתונות מטעם עמותת אני ישראלי 31.10.07
השופט נעם סולברג: על המדינה להסביר כיצד
נקבעת "רשימת הלאומים" לצורך רישומי משרד הפנים
§ עמותת "אני ישראלי" דורשת לבטל את סירוב המדינה לרשום אזרחים ישראלים כבעלי "לאום ישראלי" במרשם התושבים ובתעודת הזהות
- בין העותרים שהגיעו הבוקר לבית המשפט ומבקשים להרשם כ"ישראלים": השרה לשעבר שולמית אלוני, המוסיקאי אלון אולארצ'יק והפרופסורים עוזי אורנן, יוסף אגסי, יוברט לו-יון ואיתמר אבן זוהר
בדיון בעתירת עמותת "אני ישראלי" כנגד סירוב המדינה לרשום אזרחים של מדינת ישראל כבני הלאום הישראלי שנערך היום בבית המשפט המחוזי בירושלים, קבע השופט נעם סולברג, כי על המדינה להשיב על טיעוני המבקשים, הטוענים כי הנושא שפיט, ולהסביר בין השאר בתשובתה כיצד נקבעת רשימת הלאומים שאותם מסכים משרד הפנים הישראלי לרשום בתעודות זהות ישראליות.
"בתשובתה מתבקשת באת כוח המדינה להתייחס בין היתר לדרך שבה נקבעה רשימת הלאומים, ולדרך החוקית להוסיף או לגרוע מן הרשימה האמורה", קבע השופט סולברג בהחלטתו. העותרים, המיוצגים על ידי עו"ד יואלה הר-שפי ועו"ד יוסף בן משה, ציינו בפני השופט, כי יש כיום לא פחות מ-132 לאומים שונים שמדינת ישראל מכירה בהם לצורך רישום בתעודת הזהות, בעוד היא מסרבת להכיר בקיומו של לאום "ישראלי". השופט הביע תמיהה על כך כי משרד הפנים טען ש"טבלת הלאומים" היא חסויה וסודית והיא נמסרה לעותרים רק לאחר הגשת עתירה על סמך חוק חופש המידע וכי. המסמך שהתקבל בסופו של דבר והמונח כעת בפני בית המשפט, הוא רשימה מודפסת עתירת שיבושים ותיקונים.
הדיון שנערך היום נסב סביב טענת המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד עמליה לב (הדר) מפרקליטות מחוז ירושלים, כי נושא רישום הלאום בתעודת הזהות "אינו שפיט". השופט הביע את פליאתו על טענה זו, שכן ב"פס"ד טמרין, שבו סירבה המדינה לפני 35 שנה לרשום לאום ישראלי, לא עלתה כלל טענה של חוסר שפיטות. בהחלטתו קבע השופט, שעל המדינה לציין ולהבהיר "מהם המקרים שבהם פסק בית המשפט שעניין שהובא לפתחו איננו שפיט מן הבחינה המוסדית".
לבית המשפט בירושלים הגיעו הבוקר רוב העותרים, בהם פרופסור עוזי אורנן, השרה לשעבר שולמית אלוני, הפרופסורים יוסף אגסי, יוברט לו-יון ואיתמר אבן זוהר, והמוסיקאי אלון אוליארצ'יק.
עו"ד הר-שפי הציגה לפני בית המשפט שורה של פסקי דין שבהם ננקטה עמדה שיפוטית ברורה בנושאי ציבור וחברה, השנויים במחלוקת קשה. בהם, לדוגמה, נושא הגיור, נושא שנת השמיטה, תוואי החומה, ההתנתקות ושאלות הנוגעות למעמד אישי של ידועים בציבור. עמדת העותרים היא, כי מאז התקבלה הלכת טמרין, התגבשה בישראל זהות לאומית ישראלית ויש להכיר בה..
העותרים ציינו כי בכל הדרכונים הישראלים רשום החל משנת 1992 כי נושא הדרכון הוא בעל "Israeli Nationality" שמבטא את אזרחותו ולאומיותו הישראלית של בעל הדרכון. וכי לא ייתכן שישראל תכיר בלאום הישראלי כלפי חוץ – כלפי מדינות העולם – ותסרב להכיר בו ברישומים לצרכי פנים. יצויין, כי אלפי ישראלים חתמו על העצומה שהופצה לפני שנים אחדות מטעם עמותת "אני ישראלי". העמותה מתכוונת לחדש בימים אלה את הליך ההחתמה באמצעות אתר האינטרנט המחודש שלה.
http://www.2all.co.il/web/Sites/ani-israeli/PAGE8.asp
המדינה הציגה לבית המשפט בכתב את התנגדותה הנחרצת לעצם הרעיון של רישום אזרחים בישראל כ"ישראלים" ולא כיהודים, ערבים, או על פי ארץ מוצא. לדברי הפרקליטות, הדרישה לשנות את הרישום בתעודת הזהות או בכל מירשם רשמי אחר היא "בעלת אופי חברתי, היסטורי וציבורי ואינה ראויה להכרעה שיפוטית". כן חזרה המדינה על טיעוניה בהליכים קודמים ,כי הבקשה "חותרת תחת יסודותיה של מדינת ישראל".
המהלך המשפטי הנוכחי הוא המשך לעתירת "אני ישראלי" הראשונה שהוגשה על-ידי עו"ד הר-שפי בסוף שנת 2003 לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. נוכח עמדת המדינה אז, המליץ בג"צ לעותרים, שבראשם פרופסור עוזי אורנן, לפנות דרך בית המשפט המחוזי. אולם כאשר הונחה הסוגיה בפני ביהמ"ש המחוזי, ניסתה המדינה למנוע את הדיון בטענה, שהנושא אינו שפיט, ואף התנגדה לרעיון שעל המדינה לנמק את התנגדותה. כבוד השופט סולברג לא קיבל את עמדת המדינה.
"אנו מוכנים לנמק ולהסביר מה פשר בקשתנו, ומה הניע כל אחד מאתנו להלחם על ההכרה בלאום הישראלי שלנו.. כל אחד מאיתנו הוא שליח הציבור הגדול של הישראלים הרואים עצמם בני הלאום הישראלי," אמר עוזי אורנן.
היכנסו נא לאתר "אני ישראלי" ותמצאו בו עוד חומר על העניין:
http://www.2all.co.il/web/Sites/ani-israeli/PAGE8.asp
www.ani-israeli.org
לפרטים נוספים:
עוזי אורנן, טל. 04-9930784 , 0507-973-218, ornanu@actcom.co.il
יוסי ברנע, טל. 0545711921;
עפרה ישועה-ליית, טל. 050-5524372
רשימת המבקשים:
עוזי אורנן, אורי אבנרי , איתמר אבן זהר, יוסף אגסי, אלון אולארצ'יק , שולמית אלוני, יהודית בובר אגסי, יוסף ברנע, חן יחזקאלי, עפרה ישועה-ליית, יהושע סובול, עאדל קעדאן , דן תמיר
רשימת מצטרפים:
איברהים דווירי, עינב הדר, יוברט לו-יון, יהושע פורת, בקי קוק, נילי קוק, גדעון שפסקי
|
חיפוש תעתיק לטיני לעברית
בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא
|
|
שבועת יזכור |
שגה הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו |
|
בגידתה של האקדמיה בעברית
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.
|
|
|