לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

 

מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת

 

קורה לא מעט שרעיונות יפים של אנשים בעלי כוונות טובות, משנים את אופיים במשך שנות הביצוע שלהם. הבה נראה איך התהפך רעיון סימפטי - לעזור לאנשים חסרי כול על ידי הושבתם על חלקת אדמה - למכשיר של הפליה וקיפוח. הרעיון שצץ בסוף המאה התשע עשרה, לעזור למשפחות של יהודים עניים וחסרי כול למצוא את מחייתם מחלקות אדמה קטנות שיימסרו להם בתנאים נוחים, נראה אז רעיון הומני והוגן. שיהודים ידאגו רק לעניים יהודים ולא לכל העניים שבעולם לא נראה משהו יוצא דופן, כי הייתה מקובלת אז הפרדה ברורה בין קבוצות אתניות, ולא רק בארצנו.  הדאגה ליהודים העניים היא אשר הביאה לייסוד "הקרן הקיימת לישראל". אפשר להבין אפוא איך נוסד מוסד זה שנועד לעזור ליהודים עניים.

 

אבל מאז עברו כמאה שנים. לפני כשישים שנה, קיבלו עליהן האומות המאוחדות עקרונות ברורים נגד כל הפליה מטעמים אתניים. כשנצטרפה ישראל אל ארגון האומות המאוחדות היא לא הייתה מוסד פילנטרופי אלא מדינה ריבונית . בכניסתה לאו"ם קיבלה עליה ישראל את העקרונות האלה, את השוויון הגמור בחובות ובזכויות בין האזרחים. אבל ב- 1959 הצליחה גישת האפליה האתנית לחדור אל חוקי המדינה. נחתמה אז "אמנה" בין המוסד הישראלי "מינהל מקרקעי ישראל" ובין המוסד היהודי "הקרן הקיימת לישראל". האמנה קבעה דבר פשוט: הקרקעות של המינהל  - בס"ה 93% מהאדמות בישראל – יתנהלו לפי העקרונות של הקרן הקיימת לישראל. כלומר, הקרקעות של המינהל יכולים להימסר רק ליהודים! כך יצא שהגוף הממשלתי הרשמי שבידו חלק הארי של קרקעות ישראל נהפך למכשיר אפליה רב כוח בתוך ישראל. הקיפוח זועק כאן לשמיים, וגם בית המשפט העליון כבר יצא נגדו.  מה פלא שלאחרונה החלו דיבורים על הצורך ב"מדיניות החדשה של מינהל מקרקעי ישראל".

 

 לפני כשבועיים,  ב-10 בחודש מאי,  נערך ב"מוסד נאמן" שבטכניון כנס רב משתתפים שהוקדש למדיניות חדשה זו. ההרצאה המרכזית הייתה של הפרופסורית  רחל אלתרמן . היא דיברה בעיקר על מחקרה המקיף "מדיניות קרקע עתידית לישראל". שר השיכון והפיתוח, מאיר שטרית, הדגיש את הצורך לאפשר העברת רישום הקרקע על שם המחזיק בה תמורת תשלום חד-פעמי. וכן הבטיח השר שבעוד שבועות מעטים תוקם מחלקה מיוחדת במשרדו להסדר זכויות הבידואים בנגב על האדמות, ו 50% מאנשי המחלקה יהיו בידואים מן הנגב. תפורסם תוכנית מקיפה ותוך 5 שנים יגורו 80% מן הבידואים של הפזורה בבתים חוקיים.

 

השר גילה את דעתו שיש לבטל את "ועדות הקבלה" למשתכנים חדשים, המורכבות מתושבי המקום. כזכור, בנתיב ייסורים זה הלך עאדל קעדאן כשביקש להצטרף ליישוב "קציר", ובנתיב זה ממש הלכה משפחת איברהים דווירי מנצרת, כשביקשו להצטרף לקיבוץ "הסוללים". ענה לשר בעניין זה מנהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי. לדבריו, ברור שביישוב בידואי, המורכב מחמולה אחת אי אפשר להכניס אדם מחמולה אחרת אלא בהסכמת יושבי המקום.  עוה"ד סוהד בשארה מ"עדאלה" העירה בצדק כי במסווה של  "אי התאמה חברתית" מתגנבת  ההשתייכות האתנית.

 

אבל בכנס לא הזכיר איש את שורש הרע, היא  "האמנה" בין מינהל מקרקעי ישראל ובין הקרן הקיימת לישראל, שנחתמה לפני כחמישים שנה. פירושה של האמנה הוא שהקרקעות של ישראל מיועדות כביכול ליהודים בלבד...  ביטול ה"אמנה" הזאת היא צריכה להיות המדיניות החדשה של מינהל מקרקעי ישראל. 

 

התפרסם  ב-א-סינארה 9.6.07

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר