לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

          

 

עוזי אורנן

אפליה                             אפליה בקיבוצים?

 

                           בטאון התנועה הקיבוצית "הדף הירוק" מסר בכתבה ארוכה מיום 1.2.07, כי נדחה ערעור
                          קיבוץ "הסוללים" (על כביש שפרעם – נצרת) נגד מינהל מקרקעי ישראל אשר החליט להיענות 
                          לפנייתו של אדריכל איברהים דויירי מנצרת והתיר לו להצטרף להרחבה הקהילתית שהכריז  
                          עליה קיבוץ "הסוללים".מאבק ממושך מאז 1999 נאבק אדריכל דויירי על הזכות לרכוש אדמה 
                          ולבנות בית בסביבה כפרית שתאפשר לו  ולמשפחתו מגורים ברווחה. המאבק שלו היה קריאת 
                          תגר על ההרגל שמוסדות יהודיים הנהיגו, להתנות קבלת חבר או מקבל שירות רק לאדם
                          "ששירת שירות צבאי"  ו"שהוא עשוי להתקבל כחבר בהסתדרות הציונית העולמית".
                          כמובן, התנאי השני חוסם את הדרך באופן בוטה בפני כל מי שאינו יהודי. אבל מעניין התנאי 
                          הראשון – שירות צבאי.חוק שירות הביטחון [נוסח משולב] משנת 1986 מכוון להלכה לכל 
                          אזרחי ישראל בלי הפליה, כיאה למדינה דמוקרטית, ולא ליהודים בלבד, אבל יש בו סעיף מיוחד,
                         צדדי, הקובע כי חובת הגיוס חלה רק על מי שהצבא קרא לו במפורש להתגייס. מי שהצבא לא קורא
                         לו לגיוס – אין עליו חובת גיוס! והנה הקצין הממונה על גיוס האזרחים קורא לאזרח לפי ראות עיניו,
                         ומי שהוא אזרח ערבי אינו נקרא כלל. לכן התנאי הראשון של קיבוץ "הסוללים" שיתקבלו חברים 
                         להרחבה רק אם הם שירתו בצבא הוא תנאי ברור של הפליה. בהתחלה לא קראו לו לשרת בצבא, 
                        ואחר כך אומרים לו: "מכיוון  שלא שרַתָּ בצבא – לא תוכל לרכוש אדמה אצלנו ולא לבנות בית"...

 

                         בני הזוג דויירי, כשקיבלו הודעה שבקשתם לרכוש אדמה ולבנות בית ב"הרחבה" של קיבוץ
                        הסוללים מפני ש(א) "לא  שירתו בצבא", ו(ב) "הם אינם יכולים להתקבל להסתדרות הציונית
                        העולמית", פנו לבית המשפט העליון, ובית המשפט העליון, הנאמן לעקרון השוויון בין כל האזרחים,
                       פסק שהתנאים האלה הם בלתי קבילים, ועל הקיבוץ לקבל את המשפחה לפי התנאים הרגילים
                       של כל המבקשים להתקבל. מה שקרה בהמשך הוא שוועדת הקבלה של הקיבוץ החליטה ש-
                       "המשפחה לא מתאימה" ושוב לא הסכימה לקבלם. משפחת דויירי לא ויתרה, ערערה על
                       ההחלטה של הקיבוץ,  ולפני  כחצי שנה הודיע מינהל מקרקעי ישראל שהוא מקבל את הערעור
                       וחובת הקיבוץ להקצות למשפחה  אדמה כמבוקש.
                       מרוב בהלה פנה הקיבוץ בעתירה לבית הדין הגבוה לצדק. אבל העתירה נדחתה כעת, ויש לצפות לכך                 שתוקצה למשפחת דויירי חלקת אדמה במקום שהם ביקשו מתחילה. 

 

                      ברצוני להביע כאן דברי ברכה והוקרה למשפחה האמיצה, שלא נרתעה מן הקשיים וידעה לעמוד
                     על זכותה לשוויון אזרחי מלא. כך נוסף עוד צעד חשוב במלחמה על שוויון מלא לכל אזרחי ישראל,
                     וכל הכבוד לבית המשפט העליון שידע לתת  החלטה צודקת בהתאם לחוקי היסוד על השוויון.

 

                     בראייה כללית - עלינו להבחין בין הפליות הנעשות מטעם החוק ובשמו, ובין הפליות הנעשות
                     מטעם אזרחים רגיליםבחברה הישראלית. הפליות מטעם אזרחים נובעות מדעות קדומות ומפְּחדים
                     חסרי יסוד. בהרבה מקרים ניתן להרגיע  אותם. אבל הפליות מטעם החוק יכולות להתבטל
                    רק נוכח מאבק עיקש של אזרחים. הדרך של אזרחים אמיצים כמו איברהים דויירי וכמו עאדל קעדאן
                    (בפרשת "קציר") מובילה אותנו לנצחונות בתחום החוק. כאשר בית המשפט העליון  קובע שההפליה
                     דינה להיעלם, החוק משתנה בעל כורחו, וההפליות שאזרחים מרשים לעצמם לנהוג לפיהן מתבטלות.
                     אלה הם צעדים ראשונים. שינוי מעשי של החוקים יביא בעקבותיו גם שינוי של דעות קדומות וסילוק
                     פחדי שווא של אזרחים. ועל כן יש לקרוא לכל מי שחש שהוא מופלה בגלל דעות קדומות לא להסס
                    ולהילחם למען נצחונות נוספים כמו נצחונן של משפחות דויירי וקעדאן. כאשר אתה צודק, סופך לנצח.

 

                     ראוי להוסיף כאן כי גם עאדל קעדאן וגם איברהים דויירי (כמו גם כותב שורות אלה) שותפים
                     לעתירה נגד משרד הפנים שתידון ב 20 לחודש זה. כולנו דורשים להירשם כבני הלאום הישראלי,
                    וטוענים שכל רישום אחר אינו נוגע לשלטון של מדינה דמוקרטית, והוא פתח לשסע וניתוק בין האזרחים.

 

 

                   (מאמר זה פורסם בא-סינארה בפברואר 2007)

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר