לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

על המלחמה ועל ההפגנות

בחבל עזה מתחוללת מלחמה קשה ומרה ודם רב נשפך, גם של אזרחים חסרי מגן וגם של לוחמים משני הצדדים כשכול לוחם בטוח בצדקתו. עם כל הצער על אבדן חיים יקרים והרס הסביבה, לא צודק יהיה להפנות את כל האצבעות המאשימות לעבר ישראל.  ברצוני להביע כאן את אי הסכמתי לסיסמאות שמשמיעים בהפגנות נגד המלחמה.

ישראל מאוד לא רצתה לפתוח במלחמה. היא רצתה להמשיך את הרגיעה וחיפשה דרך איך לערוך הסדרים שיפסיקו את ירי הטילים הבלתי פוסק מחבל עזה על יישובים ישראליים. מי שלא הסכימו להמשכת ה"רגיעה" היו הארגונים הצבאיים שנותרו פעילים בחבל, אלה הם ארגונים איסלאמיים קנאים ובראשם שליטי החמאס. עובדה זו ידועה לכול, וכדברי שר החוץ המצרי, החמאס הוא שבישל את הדיסה, ולכן הוא אוכל אותה כעת. הצרה היא שאת הדיסה החרוכה אוכלים כולנו. ידיד מחוץ לארץ שאל אותי איך קרה שפרצה מלחמה. שאלתי אותו מה היה עושה אילו פצצות היו נופלות יום יום ביישוב הקטן שהוא גר בו, ואלה המפגיזים אותו אינם מוכנים כלל לדבר איתו... האם לא היה דורש מן השלטונות שלו לפעול בכל דרך כדי למנוע את הפצצות ולהגן על חיי האזרחים ? האם היה מחכה שמונה שנים?

אכן המעברים לחבל עזה נמצאים בפיקוח הישראלים. הסיבה לכך היא שהשליטים בחבל עזה הפכו את אמונתם הדתית למאיימת על כל מי שאינו כמותם. גם לפני תקופת הרגיעה הוברחו כמויות אדירות של כלי נשק למטרה ברורה זאת, ותקופת הרגיעה נוצלה כדי לאסוף עוד ועוד כלי נשק התקפי המאיים על כל מי שאינו כמותם. הדרך למנוע מלחמות עתידות היא להכיר בזכות של כל אדם להאמין בדרכו.

המפתח להבנת המאורעות הוא שפעולות החמאס - גם הרגיעה וגם הפעולות המלחמתיות שלו - מיוסדות על כללים ותקדימים הטבועים בהשקפות האיסלאם הלוחם. אפילו הכינויים לסוגי השלום השונים, לסוגי ההסכמים השונים ולצורות ה"רגיעה" לקוחים כולם מן המילון הדתי המוסלמי. אבל אנחנו חיים במאה העשרים ואחת, ומאחורינו אלפי שנים שבהן נוצרו דרכים שונות גם לניהול מלחמות וגם להסכמי שלום. כך הגיעה האנושות לדרגות שונות של שיתוף, בלי שצד אחד יאלץ את זולתו להאמין באמונותיו וללכת בדרכיו. ימינו אלה אינם דומים לראשית ימי האיסלאם. העיקרון שבני האדם שווים זה לזה הוא העיקרון המרכזי בימינו, ורק הנכונות להכיר בזכותו של כל אדם לחיות לפי אמונותיו היא היוצרת אפשרויות לחיות בשלום זה בצד זה וזה בתוך זה. העקרונות האנושיים אוסרים עליך להכריח אנשים אחרים לחיות לפי אמונותיך.

גם מוסלמי אינו חייב לזכור בכל יום ובכל רגע את המעשים וההתנהגויות של צבא הנביא (יברך אותו האלוהים וישים לו שלום) וחליפיו במאה השביעית, ולחשוב שגם בימינו אפשר להשליט את האיסלאם בכוח הזרוע. ובאמת בין מיליוני המוסלמים שבעולם רק חלק קטן הוא בעל השקפה דתית קנאית כזאת. רוב בני הדת המוסלמית מוכנים ושמחים לחיות בשלום ובהבנה גם עם בני אדם שאינם מוסלמים. החלוקה האמיתית איננה בין הדתות, אלא בין אלה שאינם מוכנים לסבול קיום של אנשים שונים מהם בדת, ובין המאמינים באפשרות ובצורך לחיות בחברה סובלנית שיש בה בני דתות שונות והשקפות מגוונות.

אמת זו יש להשמיע לא רק כלפי הקנאים המוסלמים, אלא גם כלפי הקנאים היהודים. הנה חבורות המתנחלים, החומדים את הארץ לעצמם בלבד, הלא גם הם מחרחרי מלחמה. וכן יש להשמיע אמת זו גם כלפי הכפייה הדתית הפנים-יהודית, ובמיוחד כלפי מערכת חוקי ההפליה הנהוגים בישראל. חוקים אלה מיוסדים על חוסר שוויון ואפליה בוטה בין יהודים ולא יהודים. על המאמינים בשוויון, בחובת הכבוד ההדדי ובשותפות בין בני אדם שונים זה מזה לא לתת לקנאים משום צד להשליט את דרכם עלינו. התקוה האמיתית לשלום בארצנו – אחרי שתסתיים מלחמה רעה זו - היא שבשלטון יימצאו רק אלה המאמינים בשותפות על יסוד עקרונות השוויון בין בני אדם השונים אלה מאלה.

נכתב ב- 6.1.09

התפרסם ב-א-סינארה 9.1.09

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר