על פי החוק יש למלא את הרישום בדרכון גם בעברית וגם באנגלית, והמילה האנגלית המודפסת בדרכון היא nationality. בדרכון הישראלי נרשמים כל אזרחי ישראל כבעלי Israeli nationality . המילה האנגלית nationality היא המשמשת בדרכונים רבים בכל העולם, והיא משקפת את התפיסה של אירגון האו"ם, שכל האזרחים של המדינה שייכים ללאום אחד, הוא "לאום המדינה". תפיסה זו היא גם התפיסה של הכרזת העצמאות, המיסמך המייסד של מדינת ישראל. לפי הכרזת העצמאות כל האזרחים הם בעלי אזרחות מלאה ושווה לכול, בלי שום הבדל בגלל שום תכונה נוספת שיש לאזרח זה או זה. הכתוב בדרכון - nationality Israeli - משקף עובדה זו, היינו, את היות כול האזרחים בעלי אותה הלאומיות. ובכל זאת המילה העברית הרשומה בדרכון כמקבילה לnationality היא "אזרחות", ולא "לאומיות" או "לאום".

הסיבה להימנעות מרישום המקבילה האמיתית "לאומיוּת" בדרכון והחלפתה ב"אזרחות" היא רצונם של השלטונות למנוע מאזרחי ישראל את ההכרה שבכל מדינה כל האזרחים מעמידים יחד לאום מדינה אחד, ובישראל לאום זה הוא הלאום הישראלי. אין הם יכולים להימנע מכתיבת המילה האנגלית nationality מכיוון שמילה זו משמשת בדרכונים של כל המדינות, אבל המקבילה העברית ל nationality היא לכאורה עניין ישראלי פנימי, שהרי מבינים מילה זו רק מחזיקי הדרכון. על ידי התרגום המעוות מנסים השלטונות להשפיע על אורח מחשבתם של הישראלים ולהתעות אותם לחשוב שאין בכלל לאום ישראלי. יש רק אזרחות ישראלית.

2. שתי משמעויות ל"לאום".

אבל השימוש השני הזה במונח "לאום", ככינוי לקבוצת אוכלוסין פנימית, "לאום אתני", אינו מוחק ואינו יכול למחוק מן השפה את השימוש הראשון של "לאום" במשמעות "לאום המדינה". גם משרד הפנים עצמו, באותם המסמכים הפנימיים של מרשם האוכלוסין, משתמש במונח "לאום" במשמעות הראשונה! מרשם התושבים בישראל מכיל "רשימת לאומים" שיש בה כ 130 שמות של לאומים שרובם מוגדרים כ"לאום מדינה", כגון "צרפתי", "ספרדי" או "בריטי". ולכן, כאשר תושב (לא-יהודי) מציג דרכון בריטי לצורך רישומו במינהל האוכלוסין בישראל, משרד הפנים רושם במסמכיו שתושב זה הוא בן ל"לאום בריטי" (המשמעות הראשונה של "לאום"), ואיננו שואל אותו אם ה"לאום" שלו אנגלי, ולשי או סקוטי (המשמעות השנייה). זאת אף על פי שבבריטניה הוא יכול להישאל (בשום אופן לא על ידי השלטונות!) אם הלאום (האתני) שלו הוא אנגלי או ולשי או סקוטי. גם מחזיק דרכון ספרדי לא יישאל בישראל אם הוא קטלוני או בסקי. ניכר בעליל כי המונח "לאום" משמש במסמכי מרשם האוכלוסין גם במשמעות "לאום המדינה" וגם במשמעות "קבוצת אוכלוסין פנימית".

אכן יש מדינות לא מעטות שיש בהן קבוצות אתניות, דתיות או תרבותיות, שאזרחיהן חיים יחד בתור "לאום מדינה" אחד, ובכמה מקומות בעולם מכונות גם קבוצות כאלה בשם "לאום".  מעניין שדווקה במדינות שבהן יש חלוקה ברורה ביותר של קבוצות אלה, כגון בבלגיה או בשוויצריה, הקבוצות הפנימיות מכונות "קהילות", ולא "לאומים". במדינות אלה המונח "לאום" משמש רק במשמעות הראשונה, היינו, כלל אזרחי המדינה.  לעומת זאת, במדינות רבות במזרח אירופה משתמשים ב"לאום" גם במשמעות קבוצה פנימית הקיימת בתוך המדינה. כך למשל היה נהוג ביוגוסלביה הפדרטיבית ובמדינות שונות של ברית המועצות לשעבר גם היום. ביוגוסלביה האזרח יכול היה להיות רשום ברישומים הרשמיים או בתור בן ללאום המדינה הכללי ("יוגוסלבי"), או בתור בן ללאום המסמן את הקבוצה הפנימית שאזרח זה שייך אליה (למשל, קרואטי או סלובני וכדומה).  כך גם בברית המועצות לשעבר וברוב המדינות העצמאיות שהשתייכו אליה גם היום יכול אזרח להירשם לפי השתייכותו האתנית אם היא שונה מלאום המדינה, או כבן ללאום המדינה. רישום כבן לאום המדינה מותנה בדרך כלל בבדיקת ידיעת השפה של לאום המדינה. חשוב לראות כי במדינות אלה, לא השלטון קובע את "הלאום הפנימי" של האזרח, אלא האזרח הוא המודיע מה הוא הלאום שלו, ובעיקר - הוא רשאי להודיע שהוא "בן לאום המדינה". אילו שיטה זו הייתה נהוגה גם בישראל, רשאי היה כל אזרח להודיע שהוא בן ללאום הישראלי וזאת ללא כל קשר ל"לאום האתני" שלו..

השימוש השני במילה "לאום" הנהוג בישראל אינו מבטל ואינו מוציא מכלל שימוש את המשמעות הראשונה: "לאום" הוא כלל אזרחי המדינה, וזאת לא רק במדינות שמעבר לים, אלא גם בשימושי משרד הפנים שלנו. אבל משרד הפנים אינו מוכן להודות במה שהוא עצמו קובע ברוב המכריע של 130 הלאומים שהוא רושם, שהNationality - ההשתייכות של מחזיק הדרכון ללאום המדינה מעידה על כך שהוא בן ללאום הישראלי. השימוש המעוות במילה העברית "אזרחות" במקום "לאומיות" נועד, כאמור, למנוע מן האזרח הישראלי להכיר בהשתייכותו ללאום הישראלי, לאום שהוכרז עליו בהכרזת העצמאות, ושהוא מוצג בכל מקום בעולם כלאום ישראלי – חוץ מבישראל. בסעיפים הבאים נראה את המשמעות האמיתית של "אזרחות", ונשווה בינה ובין "לאומיות".

3. מהי אזרחות?

המושג "אזרחות" מציין רישום פורמלי בלבד: היות האזרח רשום ברשימת האזרחים, שבינם ובין השלטונות יש חובות הדדיים, כגון תשלום מיסים מצד האזרח ואספקת שירותים שונים וגם הגנה בעת הצורך מצד השלטונות. המילה האנגלית המציינת אזרחות היא citizenship, והיא שונה מ Nationality בכך שהיא עשויה לציין לאו דווקא את שייכותו של האדם ל"לאום המדינה", אלא את מקום מגוריו. אדם בעלnationality אם הוא גר תקופה מסוימת בארץ אחרת, ה nationality שלו נשמרת ללא שינוי אבל מגוריו בארץ האחרת יכולים להתכנות citizenship. ישראלים רבים היושבים בחו"ל שנים רבות, הם בעלי דרכון ישראלי, וכשהם מציגים את הדרכון שלהם הם מזוהים בתור בעלי לאומיות - Natonality - ישראלית, אבל מקום מגוריהם הקבוע הוא בלוס אנג'לס, ובתור יושבי עיר זו ומדינה זו ה citizenship שלהם יכול להיות אמריקאי או קליפורני או של עיר מגוריהם.

כמו כן, אזרחות יכולה להיות מכוונת לא רק למעמד של האדם כלפי שלטונות המדינה, אלא גם כלפי שלטונות העיר או המחוז. "אזרחי העיר" הם התושבים הגרים בעיר. לאיש מורם מעם יכולה להינתן "אזרחות כבוד" של העיר. אבל הדרכון הוא מסמך של המדינה, ושלטונות המדינה הם המנפיקים אותו. המונח הבינלאומי הרשום בדרכונים אינו בא לציין את מקום מגוריו של נושא הדרכון, אלא בן לאיזה לאום הוא , כלומר מה הלאומיות שלו. לכן בדרכונים המונח הוא לאcitizenship , אלא nationality.

מן הבירור הזה עולה כי השימוש במילה "אזרחות" בדרכון הישראלי הוא שימוש לא נכון. כמו כל דרכון הוא מעיד על בעליו שהוא בן ללאום המדינה, והמשמעות היחידה של  "לאומיות" בדרכונים נגזרת מן המשמעות הראשונה של "לאום" – נושא הדרכון שייך לכלל אזרחי המדינה. אין לערב בו את המשמעות השניה של "לאום" (לאום אתני), שמשרד הפנים משתמש בה לציון הקבוצות הפנימיות, המכונות בשם "לאומים". לא זו בלבד. הדרכון מעיד על בעליו שהוא בן הלאום הישראלי, ולא שהוא מתגורר ברגע זה בישראל. 

   המסקנה היא כי המילה העברית הראויה להיכתב כמקבילה ל-"נשיונליטי"  בדרכון  היא "לאומיות", ולא "אזרחות" .                                                          ת

יש הבדל בין אזרחות ובין לאומיות. למעלה הבהרנו את שתי המשמעויות של המילה העברית "לאום". התכונה המיוחדת לאדם שהוא "בן לאום המדינה" היא "לאומיות", והיא המילה האנגלית nationality. הלאומיות של האדם מציינת משמעות רחבה הרבה יותר מאזרחות. לא רק יחסים משפטיים מוגדרים והתחייבויות הדדיות בין התושב למדינה, אלא השתייכות האזרח לחברה המשותפת, הכללית, של המדינה, לָאוּמה שהמדינה משקפת, השתייכות נפשית, רוחנית ותרבותית. אסמכתה לכך היא הזכות שיש בידי מדינה לשלול אזרחות מאזרח עקב פשעים מסוימים או בגידה, אבל בשום שיטה משפטית אין אפשרות לשלול מאדם את הלאום שלו. הוא הדין בילד שעדיין אינו אזרח במלוא מובן המילה, אבל בכל שיטה שהיא, ילדים הנולדים במסגרת הלאום שלהם שייכים ללאום ללא ספק.

לא זו בלבד. הלאומיות מציינת את ההשתייכות המהותית ללאום המדינה, והיא ניתנת חוקית ורשמית לא לבני אדם בלבד, אלא גם לדגל, לכלי שיט או מטוס, וכדומה, ואלה כמובן אין להם "אזרחות", אלא רק לאומיות. לכן המקבילה הנכונה ל- nationality היא לאומיות, ו"אזרחות" היא המקבילה לcitizenship. לאומיות ישראלית נחקקה גם בחוקי ישראל. חוק הספנות תש"ח 1948 קבע כי כלי שיט ישראליים הם בעלי לאומיות ישראלית, וגלגולו של חוק זה שומר גם בנוסח 1999 על הלאומיות הישראלית של כלי השיט הישראליים. שום כלי שיט ישראלי אינו יכול להיות בעל אזרחות ישראלית.

ועוד הערה: לשמות רבים בעברית יש שתי צורות ריבוי. יש ריבוי רגיל ויש ריבוי קיבוצי. צורת הריבוי של "קצין" היא "קצינים", והריבוי הקיבוצי הוא – "קצונה". כך גם אציל – אצילים - אצולה. ניתן לומר כי גם למילה "אזרח" יש שתי צורות ריבוי. הריבוי הרגיל הוא "אזרחים", והשם הקיבוצי הוא -- לאום!

5. מדינות-לאום

במדינות הדמוקרטיות המערביות אין מעמד חוקי לקבוצות האתניות והתרבותיות שאזרחים שונים נמנים עמהן. בדמוקרטיות אלה יש לעיתים איסורים מפורשים על שאלות מטעם השלטונות להשתייכות אזרח לקבוצה אתנית, דתית או תרבותית. במדינות אלה קיים רשמית רק "לאום מדינה", והמדינה אינה מכנה במסמכיה שום קבוצה פנימית בתור "לאום אתני". במצב דברים זה יש זיהוי גמור בין "בן הלאום" ובין "אזרח". בן הלאום באנגלית הוא national והאזרח הוא citizen ומכיוון שיש זיהוי גמור ביניהם, במדינות אלה אין הפרדה בין לאומיות לבין אזרחות. המונח nationality במדינות אלה כולל את כל המובנים של לאומיות ואזרחות. לכן ניתן למצוא לעיתים את המילהcitizenship במשמעות מקבילה ללאומיות.

מגילת העצמאות מיוסדת באופן ברור על תפיסת הדמוקרטיה המערבית, שהיא גם תפיסת האומות המאוחדות, ולפיה כל אזרחי המדינה הם בני לאום המדינה. ניתן להסיק זאת גם מן העובדה שלא בהחלטת האו"ם ולא במגילת העצמאות אין שום אזכור למניעת אפלייתו של האזרח בגלל ה"לאום" בעוד שנכלל איסור להפליה מטעמי דת או שפה: כי בני הלאום השונים עשויים להשתייך לדתות שונות או להיות בעלי שפה משלהם, אבל כולנו בני הלאום הישראלי שעל קומו הוכרז במגילת העצמאות. לכן השימוש במילה "אזרחות" במקום "לאומיות" בדרכונים הישראליים הוא שימוש מטעה. רק במדינות שאין בהן חלוקה רשמית של האזרחים ל"קבוצות אוכלוסין" פנימיות יכולה "אזרחות" לבוא במקום "לאומיות". מכיוון שלא זה המצב בישראל, שהחלוקה לקבוצות פנימיות בה ניכרת ובולטת, המילה המקבילה לnationality היא אך ורק "לאומיות".

פורסם 24.8.08 באתר http://www.reader.co.il/article/16227/אזרחות-ולאומיות