בבית המשפט העליון בירושלים                                                               ע.א.  8573/08

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

בפני:  כב' הנשיא אשר גרוניס

        כב' השופט חנן מלצר

        כב' השופט עוזי פוגלמן

 בעניין:                         עוזי אורנן ואחרים

                                    ע"י ב"כ עו"ד יואלה הר-שפי ועו"ד יוסף בן משה

                                    מרח' לאה 18 תל-אביב 69412

                                    טל' 03-6444792 ; פקס' 03-6444695

                                    yoella@bezeqint.net

                                                                                                             המערערים

                                    נ   ג   ד

                                    1. משרד הפנים

                             2. היועץ המשפטי לממשלה

                                    שניהם באמצעות עו"ד רות גורדין

                                    פרקליטות המדינה, רח' קריית המדע 5 , בניין 3 B

                                קומה 5 , הר חוצבים, ירושלים  

                                    טל' 02-6362002 ; פקס' 02-6467617

                                    HayaZ@Justice.gov.il

                                                                                                            המשיבים

 השלמת טיעון מטעם המערערים

  בהתאם להחלטת כב' הנשיא מיום 04.09.12 מתכבדים המערערים להשלים את טיעוניהם כדלקמן:

 1.                  ביום 22 בנובמבר 2010 נתקבל בכנסת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א – 2010 (להלן – התיקון).

2.                  התיקון בא לתקן סעיפים מסוימים של חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט – 1999 (להלן –חוק סדרי השלטון).

3.               לאחר התיקון, נאמר בסעיף 1א' (א) לחוק סדרי השלטון:

הממשלה לא תאשרר הסכם הטעון אשרור ולא תחתום על הסכם שאינו טעון אשרור, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו על שטח, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, אלא לאחר שההסכם אושר בידי הכנסת ובמשאל עם, לפי הוראות חוק זה.

4.          לאחר התיקון, נאמר בסעיף 6 לחוק סדרי השלטון:

זכאי להשתתף במשאל העם מי שהיה זכאי להשתתף בבחירות לכנסת לו היו מתקיימות במועד עריכת משאל העם.

5.               לפי סעיף 5   לחוק-יסוד: הכנסת :

כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת.

6.               המערערים טוענים כי "החלת המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל  על שטח הינה בגדר החלת הריבונות של מדינת ישראל על אותו שטח.

7.               המערערים טוענים כי באותה מידה - ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל על שטח הינו בגדר ויתור על ריבונותה של המדינה על אותו שטח.

8.                  המערערים טוענים כי הריבונות שוכנת בעם, כדברי כב' הנשיא  (כתוארו אז) מאיר שמגר, בע"א 6891/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221 , 287 :

"הסמכות ליצור חוקה היא בידי העם. קביעה זו נובעת מן האימוץ של התפיסה כי הריבונות שוכנת בעם" .

 9.               המערערים טוענים כי בחקיקת התיקון נתנה הכנסת הגדרה משפטית של המונח "עם" עת קבעה כאמור כי "זכאי להשתתף במשאל העם מי שהיה זכאי להשתתף בבחירות לכנסת לו היו מתקיימות במועד עריכת משאל העם".

 10.          המערערים טוענים, כי על פי  חוק יסוד: הכנסת זכאי לבחור לכנסת "כל אזרח ישראלי", הרי התוצאה היא שהתיקון הכניס בגדר "עם", כשם קיבוצי, את כלל אזרחי המדינה.

 11.           בטבלת  הלאומים  של מנהל האוכלוסין משמש המונח "לאום" לציון שלושה מצבים שונים :  א. עם-מדינה ריבוני (כגון איטלקי , בלגי, פולני, דרום אפריקאי); ב. עם נטול ריבונות (כגון כורדי); ג. עדה אתנית-דתית (כגון אשורי ושומרוני). המערערים טוענים כי הרוב המכריע של "הלאומים" המפורטים בטבלת הלאומים של מנהל האוכלוסין הם  עמי-מדינה ריבוניים.

12.    המערערים טוענים כי השימוש במילה "לאום" בטבלה האמורה לציון השתייכות אתנית-דתית של עדות בתוך ישראל הוא שימוש שונה במהותו מן השימוש המקובל ב"לאום" לציון זיקתו של אדם למדינה שלו.

13.       אף המשיבים מכירים בכך שהקמת מדינה חדשה יוצרת לאום חדש עת הם טוענים כי "יכול שיתבצע שינוי ברשימת הלאומים בהתאם לשינוי ברשימת מדינות העולם (כגון פיצולה של ברית המועצות לשעבר למדינות נפרדות שיצר לאומים חדשים)" – ר' סעיף 8 לתגובת המשיבים מיום 23.05.10 .

טיעונם  הנ"ל של המשיבים תקף גם לגבי מדינת ישראל, שאף הקמתה יצרה לאום חדש שהוא "עם-מדינה ריבוני" (לפי סעיף 11 לעיל) בדומה לרוב המכריע של הלאומים הכלולים בטבלת הלאומים המשמשת את מנהל האוכלוסין. המערערים אינם חורגים בבקשתם, להיות רשומים בסעיף לאום: ישראלי, מתושבים אחרים בישראל שזוכים לרישום הלאום שלהם שהוא "עם-מדינה ריבוני" במרשם התושבים בישראל, מבלי לפרט את השתייכותם האפשרית לקבוצה פנימית בתוך הלאום שלהם.

המערערים מוסיפים וטוענים כי מדינת ישראל אינה מדינה דו-לאומית או רב-לאומית ולכן אין בה מספר "עמי-מדינה ריבוניים" אלא עם-מדינה ריבוני אחד כפי שעולה מחוק סדרי השלטון.

14.   לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על רישום המערערים (המבקשים)  בסעיף לאום: ישראלי.      

15.      טיעוני המערערים בהשלמה זו אינם גורעים מן האמור בטיעוניהם בכתבי הטענות הקודמים.

................                            יואלה הר-שפי  ,  עו"ד     

................                           יוסף בן יוסף בן משה, עו"ד

..........                                    ב"כ המערערים