לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה
 
il

בבית המשפט העליון בירושלים                                                               ע.א.  8573/08

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

בפני:  כב' הנשיא אשר גרוניס

        כב' השופט חנן מלצר

        כב' השופט עוזי פוגלמן

 

 בעניין:                         עוזי אורנן ואחרים

                                    ע"י ב"כ עו"ד יואלה הר-שפי ועו"ד יוסף בן משה

                                    מרח' לאה 18 תל-אביב 69412

                                    טל' 03-6444792 ; פקס' 03-6444695

                                    yoella@bezeqint.net

                                                                                                             המערערים

 

                                    נ   ג   ד

 

                                    1. משרד הפנים

                             2. היועץ המשפטי לממשלה

                                    שניהם באמצעות עו"ד רות גורדין

                                    פרקליטות המדינה, רח' קריית המדע 5 , בניין 3 B

                                קומה 5 , הר חוצבים, ירושלים  

                                    טל' 02-6362002 ; פקס' 02-6467617

                                    HayaZ@Justice.gov.il

 

                                                                                                            המשיבים

 השלמת טיעון מטעם המערערים

  בהתאם להחלטת כב' הנשיא מיום 04.09.12 מתכבדים המערערים להשלים את טיעוניהם כדלקמן:

 1.                  ביום 22 בנובמבר 2010 נתקבל בכנסת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א – 2010 (להלן – התיקון).

2.                  התיקון בא לתקן סעיפים מסוימים של חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט – 1999 (להלן –חוק סדרי השלטון).

3.               לאחר התיקון, נאמר בסעיף 1א' (א) לחוק סדרי השלטון:

הממשלה לא תאשרר הסכם הטעון אשרור ולא תחתום על הסכם שאינו טעון אשרור, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו על שטח, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, אלא לאחר שההסכם אושר בידי הכנסת ובמשאל עם, לפי הוראות חוק זה.

 

4.          לאחר התיקון, נאמר בסעיף 6 לחוק סדרי השלטון:

זכאי להשתתף במשאל העם מי שהיה זכאי להשתתף בבחירות לכנסת לו היו מתקיימות במועד עריכת משאל העם.

 

5.               לפי סעיף 5   לחוק-יסוד: הכנסת :

כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת.

 

6.               המערערים טוענים כי "החלת המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל  על שטח הינה בגדר החלת הריבונות של מדינת ישראל על אותו שטח.

 

7.               המערערים טוענים כי באותה מידה - ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל על שטח הינו בגדר ויתור על ריבונותה של המדינה על אותו שטח.

 

8.                  המערערים טוענים כי הריבונות שוכנת בעם, כדברי כב' הנשיא  (כתוארו אז) מאיר שמגר, בע"א 6891/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221 , 287 :

"הסמכות ליצור חוקה היא בידי העם. קביעה זו נובעת מן האימוץ של התפיסה כי הריבונות שוכנת בעם" .

 9.               המערערים טוענים כי בחקיקת התיקון נתנה הכנסת הגדרה משפטית של המונח "עם" עת קבעה כאמור כי "זכאי להשתתף במשאל העם מי שהיה זכאי להשתתף בבחירות לכנסת לו היו מתקיימות במועד עריכת משאל העם".

 10.          המערערים טוענים, כי על פי  חוק יסוד: הכנסת זכאי לבחור לכנסת "כל אזרח ישראלי", הרי התוצאה היא שהתיקון הכניס בגדר "עם", כשם קיבוצי, את כלל אזרחי המדינה.

 11.           בטבלת  הלאומים  של מנהל האוכלוסין משמש המונח "לאום" לציון שלושה מצבים שונים :  א. עם-מדינה ריבוני (כגון איטלקי , בלגי, פולני, דרום אפריקאי); ב. עם נטול ריבונות (כגון כורדי); ג. עדה אתנית-דתית (כגון אשורי ושומרוני). המערערים טוענים כי הרוב המכריע של "הלאומים" המפורטים בטבלת הלאומים של מנהל האוכלוסין הם  עמי-מדינה ריבוניים.

12.    המערערים טוענים כי השימוש במילה "לאום" בטבלה האמורה לציון השתייכות אתנית-דתית של עדות בתוך ישראל הוא שימוש שונה במהותו מן השימוש המקובל ב"לאום" לציון זיקתו של אדם למדינה שלו.

13.       אף המשיבים מכירים בכך שהקמת מדינה חדשה יוצרת לאום חדש עת הם טוענים כי "יכול שיתבצע שינוי ברשימת הלאומים בהתאם לשינוי ברשימת מדינות העולם (כגון פיצולה של ברית המועצות לשעבר למדינות נפרדות שיצר לאומים חדשים)" – ר' סעיף 8 לתגובת המשיבים מיום 23.05.10 .

 

טיעונם  הנ"ל של המשיבים תקף גם לגבי מדינת ישראל, שאף הקמתה יצרה לאום חדש שהוא "עם-מדינה ריבוני" (לפי סעיף 11 לעיל) בדומה לרוב המכריע של הלאומים הכלולים בטבלת הלאומים המשמשת את מנהל האוכלוסין. המערערים אינם חורגים בבקשתם, להיות רשומים בסעיף לאום: ישראלי, מתושבים אחרים בישראל שזוכים לרישום הלאום שלהם שהוא "עם-מדינה ריבוני" במרשם התושבים בישראל, מבלי לפרט את השתייכותם האפשרית לקבוצה פנימית בתוך הלאום שלהם.

 

המערערים מוסיפים וטוענים כי מדינת ישראל אינה מדינה דו-לאומית או רב-לאומית ולכן אין בה מספר "עמי-מדינה ריבוניים" אלא עם-מדינה ריבוני אחד כפי שעולה מחוק סדרי השלטון.

 

14.   לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על רישום המערערים (המבקשים)  בסעיף לאום: ישראלי.      

 

15.      טיעוני המערערים בהשלמה זו אינם גורעים מן האמור בטיעוניהם בכתבי הטענות הקודמים.

                                    

 

................                            יואלה הר-שפי  ,  עו"ד     

................                           יוסף בן יוסף בן משה, עו"ד

..........                                    ב"כ המערערים

 

 

  
 
שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר