אדמות מדינה מועברות רובן ככולן ליהודים ע"י מינהל מקרקעי ישראל, מכרזים על מישרות ושיכונים כוללים תנאי: שהמועמד יהיה
"יוצא צבא" - אבל רק יהודים, כל היהודים, גם אם הם תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים, "נקראים להתייצב" וזוכים בתואר הזה.
לא כן הערבים.
לא רק מפי דוברי השמאל, גם מפי ראש הממשלה שומעים כי למען השלום "יש לעשות ויתורים מכאיבים". אבל גם השמאל
וגם הימין אינם מבינים ש"הוויתורים המכאיבים" היחידים העשויים להביא שלום הם ויתורים על זכויות-היתר שיש ליהודים בישראל.
כדי לבנות אמון יש למנוע שערוריות כמו ריסוס יבולים של משפחות חיילי צה"ל הנהרגים על הגנתה של ישראל, להימנע
מהריסת בתים של אזרחים ישראלים ולבטל את ההגבלות הגזעניות בחלוקת אדמות המינהל. בשלבים הבאים של יצירת האמון
יש לתת אזרחות אחידה לכולם. חוק השבות אינו חייב להתבטל, אבל בחוק האזרחות יש להפוך את כל הישראלים, יהודים כערבים,
לאזרחים מכוח לידה או מכוח ישיבה בלבד.
אס כך ייעשה, המתאבדים-בכוח יראו פתאום כי שקר היא תעמולת האידיאולוגיה שרק השמדת ישראל תביא קץ למצוקתם,
וכי יש פתרון במסגרת ישראלית נאורה, שאינה פוגעת לא בתרבות ולא במהות של תושביה. חלום הבלהות של חאפז אל-אסד,
שמא ימצאו ערבים פתרון למצוקתם שלא ע"י "אחדות ערב", יכול להתגשם ע"י ישראל. זוהי דרך ארוכה, אבל סופה שהיא
קצרה בהרבה משפך הדם העתיד להימשך עד קץ הדורות.
הכותב הוא פרופסור לבלשנות ויו"ר עמותת "אני ישראלי"
- . |