|
שבועה, לא תפילה
שגה הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920
לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו בתל חי. שגה כשנאות לקבל את השינוי שהכניס
הרב גורן אחרי תקעו בשופר ליד הכותל במלחמת ששת הימים. החלטתו היא עדות נוספת
לאי הבנת ה"יזכור" מ 1920. טוב שלאחר תקופת מה חזר בו, וככל שאני מבין
שבועת יזכור תישאר שבועה ולא תצורף אל רשימת התפילות היהודיות .
ברל כצנלסון לא כתב תפילה וכלל לא פנה אל אלוהים. הוא כתב שבועה, ובה השביע
את בני היישוב לא לשקוט ולא להתנחם אלא לזכור את אשר קרה בתל חי:
יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו - - -
יזכור ישראל ויתברך בזרעו - - - אל ישקוט ואל ינוחם ואל יפוג האבל.
בשבועה זו נשבע עם ישראל, בלי להעיד עליו את האלוהים. ישראל נשבע לזכור ולהתברך
בזרעו רב הגבורה. כל אדם ותהא עמדתו כלפי הדת אשר תהיה יכול להישבע בלי להזכיר
את שם אלוהים, אבל לא כל אדם ישר יכול להשתתף בתפילה כפויה.
בהחלטה זו מבטל הרמטכ"ל את השבועה שבני אדם נשבעים בצוותא לזכור את הנופלים,
וצה"ל קיבל תפילה חדשה שבה מבקשים החיילים והציבור כולו מאלוהים שיצרור את
נשמות הנופלים בצרור החיים ויפרוש עליהם את כנפיו, יחד עם כל הנאמנים לדת אשר
מסרו נפשם על קידוש השם. כביכול חיילי צה"ל, אנשי חי"ר, יורדי הים, הטייסים – כביכול,
כולם מסרו נפשם על קידוש השם כמעוני האינקביזיציה.
|
