כ'  בחשוון  -  יום  הולדת  לרבי  הרש"ב.

 

האדמו'ר  הרבי  שלום  -  דובער  ,הנשיא  החמישי  לשושלת  חב"ד.

 

נולד  ביום  העשרים  בחודש  מרחשוון,  בשנת  תרכ"א,  בליובאוויטש,  רוסיה.

 

הרבי  נולד  בליובאוויטש  אך  בערוב  ימיו  בעת  מלחמת  העולם  הראשונה,  בשנת

 

תרע'ו,  נאלץ  לברוח  משם.  שונאי  ישראל  הלשינו  על  היהודים  שהם  מרגלים  עבור

 

הצבא  הגרמני  וכתוצאה  מכך,  אסרה  ממשלת  רוסיה  מנהיגים  יהודיים  באזור  הקרבות

 

והחזיקה  בהם  כבני  ערובה.  בגלל  סכנה  זו  עזב  הרבי  לעיר  רוסטוב  ,שם  נסתלק  ושם

 

מנוחתו  כבוד. 

 

 

                                 

 

זהו  יום  בהיר  -  כלומר  יום  מסוגל  בעל  סגולות,  יום  של  ישועה  לישראל  כי  בו  נולד  צדיק

 

צדיק  מבית  זרע  דוד,  שבט  יהודה.  לכן  כדאי  לנצל  יום  זה  להתקשרות  לרבי  להוסיף  בצדקה

 

בתהילים  ולבקש  בקשות  כמובן  כדאי  לבקש  על  הגאולה  שתבוא  בחסד  וברחמים.

 

 

הולדתו  של  הצדיק.

 

הרבנית  רבקה,  אשת  האדמו'ר  המהר"ש  סיפרה  פעם  אודות  הולדת  בנה,  הרבי  הרש"ב.

 

בליל  י'  בכסלו  בשנת  תר"כ  ראיתי  בחלומי  את  אימי  ואת  סבי,  אימי  אמרה  לי  :  'רבקה  את

 

ובעלך  כיתבו  ספר  תורה'.

 

וסבי  הוסיף:  "ייוולד  לכם  בן  טוב  ואל  תשכחו  לקרוא  לו  בשמי".

 

דבר  החלום  לא  נתן  לרבנית  רבקה  מנוח  והיתה  נרגשת  מאוד  ממנו.  אך  לבעלה  לא  סיפרה

 

מאומה.

 

 

כעבור  ימים  אחדים  בהם  היתה  עסוקה  בטיפול  בחמותה  שחלתה,  בא  חותנה  לבקר  אותה

 

וחמותה  סיפרה  לו  על  חלום  שחלמה.  חותנה  השיב  לה  :  'כתוב  בגמרא  שחלום  יפה  לחולה.'

 

ובאשר  לעניין  החלומות  בכלל  הוסיף,  יש  שתי  דעות  :

 

האחת  מאמינה  בהם  והשניה  לא.  ואז  פנה  אל  רבקה  ואמר  :  "וחלום  טוב  בוודאי  שיש  לקיימו".

 

 

 

לאחר  שהלך,  חשבה  על  החלום  שחלמה  וגמרה  בליבה  אומר  לספר  לבעלה  על  דבר  החלום.

 

אך  בשובה  לביתה  מצאה  את  ביתה  חולה  ושוב  היתה  טרודה  מס'  ימים  בטיפול  במחלתה,

 

וכך  שכחה  מכל  העניין.

 

 

 

בליל  י"ט  בכסלו  באו  אליה  שוב  אימה  וסבה  בחלום,  אליהם  הצטרף  זקן  נוסף.

 

אימה  חזרה  ואמרה  לה -  רבקה,  את  ובעלך  כיתבו  ספר  תורה  !

 

סבה  אמר  :  'ויהיה  לכם  בן  טוב'  והזקן  אמר  'אמן  כן  יאמר  ה'.

 

אז  אמרה  אימה  :  'סבא  ברך  אותה'.  ויברכה  סבה,  ואימה  ענתה  אמן.

 

ואף  היא  ענתה  אמן  בקול  רם  וקצה  משנתה.

 

 

 

בעלה  כבר  קם,  והיה  עדיין  בחדר  ,  שאלה  מדוע  שמעתיך  עונה  'אמן'  ?

 

קמה  רבקה  נטלה  את  ידיה,  וסיפרה  לו  את  החלום  ואת  פרטי  החלום  תספר  לו

 

בעוד  שעה,  לאחר  התפילה  .

 

 

 

כאשר  שמע  בעלה  אודות  שני  החלומות  אמר  לה  "חלום  טוב  הוא.  מדוע  לא 

 

סיפרת  לי  מיד  כשחלמת  לראשונה  ?  חלומות  כאלה  הם  דברים   העומדים  ברומו  של

 

עולם.'

 

ובעלה  מיד  נפנה  להתעסק  בכתיבת  ספר  תורה,  הוא  החליט  לכתוב  את  הספר  מעורות 

 

שחוטים  וכשרים  ובגלל  הקושי  למצוא  קלף  כזה,  עבר  כחודש  עד  שהשיגו  כמה  יריעות

 

ועמדו  להתחיל  בכתיבת  הספר.

 

חותנה  ציווה  שהתחלת  הכתיבה  תהיה  בחדרו,  בחשאי.

 

 

 

  לקראת  ראש  השנה,  כמעט  נגמרה  כתיבת  הספר.  בין  החסידים  התפרסמה  הבשורה

 

שלמחרת  יום  הכיפורים  תתקיים  סעודה  גדולה  לרגל  סיום  כתיבת  הספר.

 

אך  כשהגיע  היום  המיועד,  קרא  חותנה  לבעלה  ואמר  : "היום  תערוך  את  הסעודה.  גם 

 

אני  אשתתף  בה  ואגיד  מאמר  חסידות  אבל  את  הסיום  לא  תעשה  היום'.

 

 

 

אחרי  למעלה  מחודש,  בי'ג  במר  חשוון,  קרא  שוב  חותני  לבעלי  ואמר  לו  :

 

"הערב  תקרא  לחדרי  את  הסופר  ונעשה  סיום  הספר  בחשאי".

 

בערב,  כשהכנסתי  את  המעיל  שתפרתי  עבור  ספר  התורה  לחדרו  של  חותני

 

אמר  לי  'מזל  טוב'  יקיים  ה'  יתברך  את  דבר  הברכה  שבירכו  אותך  חותני  וסבי"

 

[ הסבא  =  האדמו'ר  הזקן,  רבי  שניאור  זלמן  מליאדי.]

 

 

כעבור  שבוע  בכ'  מרחשוון  בשעה  9  בבוקר  ילדה  את  בנה,  למזל  טוב  ואריכות  ימים.

 

 

 

************  מתוך  הקונטרס  חנוך  לנער,  ספר  התולדות  אדמו'ר  הרש'ב.