ב"ה
בבא מציעא דף לג עמוד ב',
פרק המפקיד שעור 1
המשנה מדברת על אדם שנתן לחברו לשמור על חפץ מסוים ועכשיו החפץ איננו. ישנו דין כמובן שיש לשמור על מה שנותנים לך, אבל יש סוגים שומרים שונים וכל אחד האחריות שלו שונה, יש כאלה ששומרים בחינם והאחריות שלהם יותר נמוכה, אדם שקבל שכר על שמירתו האחריות שלו יותר גבוה, ואילו אדם שרק שואל – מבקש להשתמש בחפץ כלשהו ללא תמורה הרי שהוא חייב באחריות הגבוה ביותר.
בנוסף לכך ישנו דין שעל הגנב לשלם פי שנים ממה שגנב, או אם גנב כבש או פרה ושחט אותה ומכר אותה עליו לשלם פי 4 כבשים ופי 5 על הפרות.
מה שקורה במשנה שלנו- הוא שהשומר מוכן לשלם על מה שנעלם לו מהבית , ועכשיו כיון שהוא משלם במילא החפץ הגנוב יהיה שלו, ועל הגנב יהיה לשלם את הכפל אליו- לשומר ולא לבעל החפץ.
אולם אם הוא פוטר את עצמו בשבועה שאכן הוא לא לקח את החפץ אליו והוא עשה את כל המחויבות שלו בנוגע לשמירה- אזי כאשר ימצא הגנב הכפל ישולם לבעל החפץ ולא לשומר- כיון שהוא הסיר כל קשר בינו לבין החפץ.
אבל כאמור אם הוא משלם על החפץ- למרות שהוא כאמור לא גנב את החפץ הוא כביכול אומר לבעל החפץ – תראה- נכון שאני פטור- אבל אני אשלם לך – ועכשיו זה יחשב חפץ שלי- ומעתה אם ימצא הגנב את הכפל אני אקבל. (וכן באשר התשלומים כאמור פי 4 ופי 5)
הגמרא דנה מה קורה אם השומר אמר שהוא מוכן לשלם אבל עוד לא שילם. ומביאה דעה שאכן החפץ יהיה נחשב שייך לשומר לזכות בתשלומי הכפל וכו אפילו אם לא שילם ממש את ערך החפץ אלא רק היה מוכן לשלם. כיון שבמוכנות לשלם הוא מסיר כל קשר מבעל החפץ לחפץ, ועכשיו הוא ישלם ויקבל את הכפל לעצמו.
הגמרא גם מציינת שיש סיבה מדוע ישנו ציון במשנה גם לשומר של בהמה וגם שומר של כלים. שבשניהם ישנו צד חידוש. החידוש בשומר כלים הוא אפילו שהוא לא עבד קשה כל כך כמו שומר בהמה, שכן לשמור על בהמה צריך לטפל בה, אבל לשמור על כלים אין כל כך עבודה קשה רק זה תופס מקום, ולכן אומנם שאין בזה טרחה גדולה- והיינו יכולים לומר שבעל הכלים לא יסכים להקנות לשומר את תשלומי הכפל- אולם הדין שהוא שבכל אופן אפילו שיש כאן טורח קטן השומר יקבל את הכפל של תשלום על הכלי הגנוב.
ולגבי הבהמה ישנו גם חידוש. שאפילו שהתשלום על בהמה כאמור יכול להגיע לפי 4 ופי 5, בכל אופן לא אומרים שבעל הבהמה לא יסכים לתת זאת לשומר, אלא אם הוא משלם על הבהמה- הוא- השומר יקבל אפילו את תשלומי הפי 4ופי ה5 שהגנב ישלם לו- ובעל הבהמה יוותר על כך.
סכום.
שומר שנגנב החפץ שהופקד אצלו והיה מוכן לשלם או שילם ממש על החפץ שנגנב – למרות שהוא באמת לא גנב אותו, כאשר ימצאו את הגנב והגנב ישלם כפל ופי 4 או פי5 במקרה של גניבת בהמה וטבח ומכר, הגנב ישלם תשלומים אלו לשומר ולא לבעל החפץ . ואפילו שהיה זה תשלום גבוה כמו פי 5, ואפילו שהשומר לא עבד קשה בשביל זה כמו שנתן לו לשמור על חפץ קטן מזלג וכדומה.
מה לומדים בעבודת ה' מדברים הללו?
נכון שלא תמיד אנחנו אשמים במה שקורה לנו ולסביבה. אולם אם אדם לוקח אחריות אפילו על דברים שלא באשמתו, גם אם פלוני מחלל שבת וזה לא באשמתי אבל אני הולך ומוכן ללמד אותו משהו על השבת, אזי כאשר ימצאו את הגנב- שהוא היצר הרע שגנב לנו את הזמן ואת הרגש לקב"ה, ואז הוא יצטרך לשלם פי 4 או פי 5, אפילו – שכן כאשר אדם עושה תשובה מכל הלב אזי העברות הופכות לזכויות , אזי גם מי שלימד את האדם כיצד לשמור את השבת זוכה בכך.
ויותר מכך כל אחד לעצמו יודע שייתכן והוא לא אשם בחטא פלוני שהוא בעצמו חטא, הן בגלל היצר הרע שאלוקים נתן לי והן בגלל הנסיבות , אבל בכל אופן אדם לוקח אחריות ומתוודה לה', ומנסה להשתפר, אזי כאשר אכן הוא יוכל להגיע למצב הטוב שכן יצליח לשמור שבת ולהניח תפילין לשמור טהרת משפחה וכו – אזי הקב"ה ייתן לו כל הברכות ולא רק הקב"ה שהוא הבעל הבית של הנשמה שלנו יקבל את הרווח- אלא כל אחד מאתנו יקבל את כל התשלומים ואפילו שהיה זה עבודה קלה, שלשמור על הנשמה היה קל כי היה לו נשמה טובה, אבל בכל אופן הוא לוקח אחריות ומנסה לשפר את מעשיו ולא אומר שאלוקים ייתן לי כל טוב כי אני איש טוב, אזי הקב"ה- באמת נותן לו את כל הברכות ,
ונזכה כולנו לקחת אחריות על מעשנו ולהיות יהודים יותר טובים – ללמוד יותר תורה לקיים יותר מצוות וביחד נזכה לגאולה שלימה עם משיח צדקנו בזכות כל המעשים הטובים בזכות גל השבת והכשרות שכולנו שומרים – נזכה ביחד למשיח צדקנו אמן