הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
בס"ד
 
אחד האטרקציות היפות ביותר במהלך הסדר, הוא הזמן בו הילדים כמעט מגיל שנתיים ומעלה,שרים את מה נשתנה.
אך הנה יש הבדל קטנטן בסדר השאלות בין ההגדות השונות (ספרדים ואשכנזים בעיקר):
נבדוק תחילה את המקור לקושיות: כמובן מהמשנה והגמרא:
 
בתלמוד ירושלמי: דף ע, א פרק י הלכה ד משנה:
"מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל. אם אין דעת בבן לשאול, אביו מלמדו,
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות:
  1.  שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים
  2. שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה
  3. שבכל הלילות אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי"
  4. ????? אין שאלה.
בתלמוד בבלי: דף קטז, א משנה:
"מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו:
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות:
  1. שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה
  2. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור
  3. שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי
  4. שבכל הלילות <אין> אנו <חייבים לטבל אפילו> [מטבילין] פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים"
במשנה תורה להרמב"ם: הלכות חמץ ומצה פרק ח', ב: 
ומוזגין הכוס השני, וכאן הבן שואל.  ואומר הקורא:
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות:
  1. שבכל הלילות, אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת; והלילה הזה, שתי פעמים.
  2. שבכל הלילות, אנו אוכלין חמץ ומצה; והלילה הזה, כולו מצה.
  3. שבכל הלילות, אנו אוכלין שאר ירקות; והלילה הזה, מרורים.
  4. שבכל הלילות, אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל; והלילה הזה, כולו צלי.
  5. שבכל הלילות, אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין; והלילה הזה, כולנו מסובין.
                  ובהגדה של ימינו כיום, הנה הנוסחים:
 
                      לפי נוסח האשכנזים:                  לפי נוסח הספרדים:
  1. 1.

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה?

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת. הלילה הזה שתי פעמים?

     

    2.

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה כולו מרור?

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה?

     

    3.

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים?

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה כולו מרור?

     

    4.

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבים ובין מסובין הלילה הזה כולנו מסובין?

    מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבים ובין מסובין
    הלילה הזה כולנו מסובין?

     

    בעוד האשכנזים מתחילים בשאלה הראשונה על "חמץ ומצה", מתחילים הספרדים בשאלה על הטיבול. מדוע?
  2. הנה ראינו מהמשנה והגמרא וממשנה תורה להרמב"ם, שרוב הפעמים מופיעה "שאלת הטיבול" כשאלה ראשונה. רק התלמוד הבבלי מתחיל "בשאלת חמץ ומצה". מה קורה כאן?
  3. ועוד, מדוע אצל הרמב"ם מופיעות 5 קושיות?
לדעה האומרת כי יש להתחיל בשאלת "החמץ ומצה"- לכאורה, ברור ומובן. כיוון שבאמת האיסור על החמץ וחובת אכילת המצה, הם שגרמו לנו להתאסף ולערוך הסדר בכל שנה. (וראה מאמר בעניין החמץ מדוע לא החמיץ הבצק של אבותינו? ולמה אנחנו צריכים "לסבול"? )
 
לעומתה הדעה השניה האומרת כי יש להתחיל "בשאלת הטיבול", קצת נראה מוזר. אם בגלל הכרפס והמרור, הרי שהיו צריכים להתחיל ב-"שאלת המרור" לא הטיבול.
 
אם כך מדוע מתחילים בטיבול?
 
כדי להבין זאת, עלינו לחזור חזרה למקור שהביא את עם ישראל למצרים.
מה הביא את עם ישראל למצרים? טיבול....
איזה?
"וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם.  וַיְשַׁלְּחוּ אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, וַיָּבִיאוּ אֶל-אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, זֹאת מָצָאנוּ:  הַכֶּר-נָא, הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא--אִם-לֹא.  וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף. וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו, וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו; וַיִּתְאַבֵּל עַל-בְּנוֹ, יָמִים רַבִּים"
 
כולנו יודעים מה קרה ליוסף: "וְיוֹסֵף, הוּרַד מִצְרָיְמָה" - כך החלה הגלות...............
 
ומה הוציא את עם ישראל ממצרים?
גם כן טיבול.
איזה?
"וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר-בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּם אֶל-הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, מִן-הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; וְאַתֶּם, לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ--עַד-בֹּקֶר" - וכך הסתימה הגלות..............
הנה ראינו כי בטיבול החלה הגלות ובטיבול הסתימה. לכן, הגיוני שיתחילו ההגדה בשאלת הטיבול.
 
וראינו כי לשיטת הרמב"ם, יש 5 קושיות.
אך מיד נבין כי שיטת הרמב"ם היא הכי קרובה לדורינו. הרמב"ם לקח את 3 הקושיות המקוריות (טיבול, חמץ ומצה, צלי (שהיה בתקופת המקדש), מרור, והסבה (שנוספו שנים אחרי חתימת התלמוד) 
ומכאן קיבלנו את 4 הקושיות: טיבול, חמץ ומצה, מרור, הסבה. (כי צלי אין, לצערינו).
 
נוסח סדר ההגדה הנהוג ברוב בתי ישראל בימינו נקבע על ידי רבי סעדיה גאון במאה ה-10.
לאחר דורות רבים הוספו "חד גדיא" ו- "אחד מי יודע".
חג כשר ושמח