החיבור הנוכחי "ספר מנין התנאים" כולל ערכים מסודרים על כשלש מאות וארבעים התנאים הקדושים המוזכרים בכל התלמודים ובכל המדרשים ושאר ספרי חז"ל.

בראש כל 'ערך' מובא שמו של התנא. אחרי בירור מקיף בפירוט והשוואת כל הגרסאות. באיזה דור ותקופה היה חי, מי היה רבותיו ותלמידיו. מה הייתה פעולתו, מקום ישיבתו ומקום מגוריו. כמה מאמרים בהלכה ובאגדה חידש ודרש, והיכן הוא נזכר, עם מי מחולק בהלכה ובדרשות, ועל כולם, לוקטו יחד כל מאמריו השונים. כל הדינים וההלכות, הדרשות והאגדות שהובאו ממנו. בפענוח וציוני מראי מקומות לכל הכתובים והמקראות וכו'.

באופן טבעי נתבהרו ונתבררו הרבה שמות של תנאים שהוזכרו בראשי תיבות, כי לפי העניין בנוסף להשוואה לשאר מקורות בהם נשנה המאמר, נודע ממילא מיהו בעל השמועה. בכך אנחנו מתוודעים באופן ישיר ובלתי אמצעי, למשנתו ותורתו של התנא הקדוש עליו השלום. ואף מכירים את פועליו, את תקופתו, את מעמדו במסירת התורה.

כמו כן יוכלו המעיינים להעמיק חקר ותבונה בלימוד מידותיו ואורחותיו. יש בידינו ספרי חכמינו זיכרונם לברכה, הערוכים כולם בצורת "שקלא וטריא", מסכתות מסודרות על נושאים מיוחדים, ומדרשים על חלקים מסוימים בתורה. כשמטרת מסדרי התלמוד לכתוב את ה"תורה שבעל פה", לדעת את המעשה אשר נעשה ואת הדרך אשר נלך בה. אך בכדי להגיע אל תורתו המיוחדת של כל תנא ותנא – שזו מטרתנו ומגמתנו – כונסו כל אמרותיו ומאמריו בפונדק אחד. בעריכה זאת יש לפנינו מהדורה ייחודית של 'חידושי התנא'.

בראש הספר ישנו 'מבוא' נרחב, להסביר ולבאר את מעמדם ותקופתם של התנאים הקדושים, את מסירת התורה על ידם, ואת הגבול אימתי מסתיימת דור התנאים. אגב כך מתגלה לנו כי תקופת התנאים כולל שתים עשרה דורות, החל משמעון הצדיק ועד רבנו הקדוש סוף תקופת התנאים. כל הידיעות שבמבוא זה מסתמכות על מקורות טהורים בעצם התלמודים והמדרשים ומתוך כתבם של רבותינו הראשונים. כך חישבו את התקופות, ובבקיאות רחבה בכל הנאמר בעניין זה הסיקו את המסקנות. בודאי ידעו מביני מדע להעריך מלאכה גדולה זו בפני עצמה.