אתר
תורת צפון אפריקה 
אודות תורת חכמי המערב והמזרח שבדפוס וכתה"י

 
     חדש באתר!
                                
   חומר רב ונגיש 
  על יהדות מרוקו
      לפי ערים                  [בבניה]! 

      כנסו כעת

רבי יוסף קטן


רבי יוסף קטן מפאס, בספר הישר ליוסף בן גוריון שהדפיס בשנת שפ"ה בויניציאה, [מכת"י אביו רבי שמואל שהביא עמו מפאס] פותח בהקדמתו, "אמר הצעיר תולעת ולא איש יוסף בן לאדוני אבי הנבון המעולה בישראל גדול שמואל הקטן זלה"ה".

עוד כותב על אביו שם:
וכל היום וכל הלילה תמיד לא אחשה זכור אזכור ותשוח עלי נפשי ותדד שנתי מעיני בהעלות על לבבי כמה וכמה
השתדל השתדלות נמרץ א"א ועטרת ראשי זלה"ה בגופו בממונו והונו להעתיק הספר הזה כמשפטו כל הימים לאהוב
התורה ולומדיה ולבזבז ממון וחיל קרן וחומש לקמח ולהעתיק לי לעצמי ספרים אין קץ לדעת חכמה ומוסר
להבין אמרי בינה כאשר יעידון יגידון כל שער עירו זכרהו אלהי לטובה למנוחה ולכבוד ולתפארת עם הצדיקים אשר
בגן עדן אשר כי שלי שלו הוא...

מהנ"ל נראה כי ר"ש קטן מגדולי פאס בחכמה ובממון היה, אוהב תורה ולומדיה. כמדומני שר"ש חיבור קינה לת"ב, ונעלמה
ממני כעת.

בנו רבי יוסף גדל על ברכיהם של חכמי פאס:
ואני הצעיר כבן י"ג שנה הייתי כששמעתי ממורי ורבי החכם השלם כמוהר"ר ישעיה בקיש זלה"ה שהיה מפרש
המאמר הזה בשם רבו החכם השלם כמוהר"ר יצחק אבזאמיל זלה"ה כי מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי אמנם
אינני זכור כל הדברים על בוריין אות באות מילה במילה. ואני הצעיר בע"ה אפרש זה המאמר..

רבי יוסף העלה על הכתב את סיבת עזיבתו את מרוקו:

ובש' גע"ש לפ"ק בעוונותי הרבים יצאתי ממחיצתי ממולדתי ומבית אבי מפני זלעפות רעב דבר וחרב. מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה דבר ורעב מפני המלחמות והקטטות שהיו בין בני המלך הזקן מלך מרואיקוש שמת, כי כל אחד מתנשא לאמר אני אמלוך ויאכלו את ישראל בכל פה עד כי נשארו מעט מהרבה מעשר מן המעשר וכמה משפחות כמה בתי אבות נכחדו ונאבדו והיו כל היו כמה וכמה ספרים מינים ממינים שונים חדשים גם ישנים מהם מדפוס מהם מכתיבת יד חדשים מקרוב באו רובא דרובא נשרפו נקרעו נגנזו תחת המפולת והיו שם עם בעליהם עד היום הזה אוי לעינים שכך ראו על טוב ועל רע יהי שם ה' מבורך...

 

צרות הרעב והחרב המחרידות המתוארות כאן, כמעט שלא השאירו שריד ופליט עד שהוא מתבטא בהמשך דבריו -  "לשלוח כתבי' ליחידי סגולה בעיר ארג'יל יע"ה ולעיר טיטואן יע"ה ולעיר פאס יע"ה אל היחידים שנשארו [!]".

 

רבי יוסף הדפיס בשנת שפ"ה את "ספר הישר" ליוסף בן גוריון, הלא הוא מחבר ס' יוסיפון. לספר היה עותק בודד בלבד, רקוב ובלה, אכול סס ועש, עד שאין מי שיכול להעתיקו ולהשלים מיליו ואותיותיו. אמנם המקובל רבי יעקב בן עטיה זלה"ה בחכמתו הגדולה וידיעותיו העצומות יכל לזה, והעתיקו עלי ספר מתחילתו לסופו, ומעותק זה העתיק סופר אחר, ומההעתקה שניה נדפס הספר ע"י רבי יוסף.

 

אמנם גם השגת העותק הזה לקחתו להדפסה, עלתה לרבי יוסף במאמץ מרובה, ובחיפוש ודרישה בערי מרוקו:

ומיראתי פן יהיה גם הספר הזה כאחד מהם כל יום ויום הייתי משתדל בעוז ותעצומות לשלוח כתבי' ליחידי סגולה בעיר ארג'יל יע"ה ולעיר טיטואן יע"ה ולעיר פאס יע"ה אל היחידים שנשארו מתנפל ומתחנן לפניהם לדרוש ולחקור איה מקום כבוד הספר הזה ויבוקש וימצא כי היה טמון גנוז ביד איש מיחידי האהל הנבון והמעולה כה"ר משה חסן נר"ו. ואפריין נמטייה כי בהרגישו טוב כוונתי כי להדפיסו ולחלקו בכל גלילות ישראל לא אחר האיש לשלחו כי רצה לקחת חלקו במצווה הזאת וישלחנו אלי מנחה שלוחה ישא ברכה מאת ה' ותהי משכורותו שלמה אכי"ר.  

 

על החיבורים שלו הוא כותב:

ועם היות כי אני הצעיר בעניי הכינותי ס' כתונת יוסף ב"ח, הא' הוא פי' קצת מקומות מהפרשיות שפירשתי אני הצעיר ב"ה כיד ה' הטובה שלי. והב' הוא דרושים שדרשתי בקהל רב. ועוד יש קונטריס אחרון והוא פי' קצת פס' ומדז"ל שבאו אגב גררא לידי ופירשתים לפע"ד...

 

אכן, ייתכן מאוד שנתערבבו בכת"י זה דרושים מכמה מחברים, דבר שמטיל בספק את הדרוש הנוכחי [המובא להלן, עליו לא חתום שמו של רבי יוסף].

 

 הוכחה לכך ניתן למצוא בכותרת דרוש ב':

דרוש שדרשתי בשבת נחמו לעת מנחת ערב פרשת ואתחנן שנת הש"ס פה איגריפו

העיר איגריפו היא עיר ככה"נ באיטליה הנקראת בימיהם "ניגרו פונטי" ויש שכינו אותה "איגריפון" כמובא בשו"ת שבט בנימין. אם רק בשנת גע"ש עזב ר"י את מרוקו, ודאי אינו כותב הדרוש.

 

על הדרוש האחרון בקובץ הכת"י חתום: נאום הצעיר זעירא דמן חבריא אנא יוסף בן לאדוני אבי הנבון המעולה כמה"ר שמואל הקטן זלה"ה.

                                                                       לצפייה בדרוש מתוך הכת"י לחץ כאן

 

 

  לפניות/שאלות ועוד
300asdf300@gmail.com

Webix - בניית אתרים | בניית אתרים בחינם