שם הספר: השמים החדשים  

שנת הוצאה: תרצט

המו"ל: רבי רפאל ברוך טולידנו 

נושא: שאלות ותשובות  וחידושי דינים על ד' חלקי השו"ע.

מספר דפים: 204 עמודים

עניני הספר : 

 א השכים קודם עמוד שחר ב ניעור בלילה ורוצה לשתות ג עטיפת ציצית ד הנחת של יד תחילה וברכת תפילין ש ל ראש מיושב או מעומד ונקב באות ז אבל יום א לגבי תפלין .יא אין נשיאת כפים פחות מי' ט חזרת ש"ץ י בענין סומא יא העולה לקרוא בתורה הראו ש"ץ פסוק וטעה יב כתב חמישתו יוסף עליו חסר י' יג אתנן של זונה לעשות ממנו דברי קודש. יד להנות משמן מאור של בית כנסת טו בענין ברכת הטוב ומטיב טז החזיר יין של הכוס פגום לקנקן יז יח אכל בשר או פרי אדמה שתה יין לענין ברכה ג' אם פוטרת אותו כולם וכו' יט ורד קינמון מה מברך כ לברך הגומל על הצלת ביתו ואשתו כא על טבק מה מברכים כב הרואה פרי חדש אם מברך שהחיינו ומה הדין אם היו שני פירות חדשים לפניו כג אסור לגרום בישול בשבת כד תנורים שטומנים בהם חמין בערב שבת כה למה אומרים ישמחו במלכותך שחרית ומוסף ערבית מנחה מדלגים על זה כו למה מוסף של שבת אומרים פסוקי מוסף להדיא ואילו בראש השנה ויוה"כ לא כז למה תינקו חז"ל להמתין לומר ערבית של שבת ושמרו ב"י קודם התפילה כח אם התנה מערב שבת על נר שהדליק לצורך שבת שיטלטלו כט ביום שבת קוראים בספר תורה שבעה נסתפקתי אם מותר לש"ץ לעלות מוסיף מותר לברך על פלפל זנגביל בורא פרי אדמה לא שכח ולא הבדיל במוצאי שבת לב בענין קיפול טלית בשבת לג אסור לנגב כוס שיש בו מים ויין במפה לד בענין מילה בשבת לה אם עבר וחילל שבת צרי' להתענות לו יושבי אהלים אינן מטלטלין מאהל לאהל. לז אין גוזרים תענית על ציבור חנוכה פורים לח אין מברכים על ירח עד שיעברו עליה ז' ימים לט אין להגעיל כלי מיו"ט לשבת מ ערב פסח קודם חצות מקום שלא נהגו לעשות מלאכה מא מצות של פסח ששולחים אותם מעיר לעיר ע"י חמרים גויים מב פסח של שבת ומצאו חתיכות חמץ בתוך הבור מג מי שנולד לו בן בכור ונמול ערב פסח ביום יד בערב פסח ויום של פסח חל להיות ביום ה'. מד אחד מבני א"י שבא לחו"ל ביו"ט שני של גלויות מה התפלל מוסף של יו"ט ושכח לומר את מוספי מו בשר שנשחט ערב פסח ויום א' של פסח להיות ביום ה' מז אם מותר לטחון הקפה במטחנה שלו ביו"ט מח אם היו עופות קשורים ביו"ט מט מה שנהגו העולם לשאוף ענן טבק ביו"ט נ אם צריך לברך על נר שהודלק בבית כנסת נא מותר לכבות הנר ביו"ט שני של גלויות נב הקורא בתורה לא ישייר פרשה אחת פחות מג' פסוקים . נג הרואה חמה בתקופתה ביום רביעי בבוקר יאמר אומר מעשה בראשית נד אסור לאשה להתיז מחלבה בשבת על מי שנכנס בו רוח רעה נה בוסר שדכו אותו קודם פסח במדוכות מחומצות נו מותר לרשום בציפורן על דף בשבת נז על כל פירות האילן מברך בורא פרי העץ נח כה כסליו מתחילים ימי חנוכה נט אין אומרים קדיש פחות מי' זכרים בני חורין. ס כירה עשויה כקדרה סא כל שאינו מאכל בריאים אסור לאכול לשתות לרפואה סב אם קידש וקודם שיטעם נשפך מהכוס סג קדירות של חרס ששמו בהם חמץ אינו מועיל להם היסק סד ארבעה צריכים להודות יש להסתפק בקטן פחות מיג סה מי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא צריך להודות סו הרואה חלום יטיבנו בפני שלשה סז מפלה בגדיו מכינים בשבת לא יהרגם. סח מותר לעשות צרכי רבים חוה"מ סט צרי' לטחון רחיים של פסח יום או יומים קודם פסח. ע מעשה שעשו מצה כמה בעלי בתים לצורך פסח ומצאו בדופני מפה בצק דבוק בחוזק. עא ירדו גשמים בסוכה הרי זה נכנס תוך הבית. עב בענין מנהג נשים שלא לעשות מלאכה בחנוכה עג יפה תענית לבטל חלום רע כקש בנעורת עד שאלת גשמים שבני חו"ל אין שואלים עד שישים יום לאחר התקופה עה כהן שנקטעה ידו עו מי שיש לו לענות קדושה ואמן יהא שמיה רבא עז החוטף אתרוג מיד חבירו שקנאו לשם מצוה בדמים יקרים עח ענין הכרפס של פסח עט עוד בענין הנ"ל פח חולה מסוכן לענין חמץ בפסח פא לענין ברכת האירוסין פ בענין עירוב יין בחומץ בשבת פג בענין מה ששוחטים תרנגול לכפרה לנער שנולד. פד בענין הרמב"ם לגבי העושה מצוה מברך לעשות אבל אינו מברך שהחיינו לאחרים פה מה שנהגו הרבה להחזיר הפדיון פו בענין אמירת אבינו מלכנו פה אם יכולים לשלוח אתרוג לקהל שאין לו ע"י גוי. פח בענין אתרוג שהוא עקום לפניו עד שנראה שצידו אחד כבעל חטורטרת פט ראובן בא לו האתרוגים מעיר אחת ואחד מהם לשמעון לאחד מהם נפלה פטמתו ואמר לו הרי שלך לפניך צ שכח לומר בתפילה על הניסים צא אם שכחו הציבור באדר לקרוא פרשת שקלים צב מגילה שצריכה עמוד בראשה וחלק בסופה צג מגילה שעשה פרשיותה פתוחות צז מה שנוהגים העולם שהולכים לבקר את החתן אוכלים שם וכו' אחד מברך לכולם. צה כל תיבה שהיא קרי וכתיב הלמ"מ שתהא נכתבת כמו שהיא נקראת צו אם מותר לחמם קפה כנגד המדורה צז אם מותר להכריז על אבידה בשבת צח אם הפסיק באמצע האכילה או שתיה יותר משיעור צט חתן תוך יום חופתו מתענה ק מי שנהגו להניח תפילין של ר"ת לאחר של רש"י. קא בחול המועד אסור לרקד על כלי זמר. קב אם מותר לאכול בשר ביום ר"ח אב. קג מה שנהגו מקצת אנשים אין אוכלים בשר בשבת שחל בו תשעה באב

יורה דעה צריך ישוב הדעת לבדיקת הסכין. ב נמצאו בבהמה ב' טחולים ג דם הנמצא בבצים ד בענין עדשים ה בשר אדם אסור באכילה מהתורה ו סימני ביצים ז ביצת טריפה שנתבשלה עם ההיתר ח ביצים של טריפה תוך החמין ט בענין ריבית אפי' אם אם אמר לו הלוה תן לי במתנה י ריבית דרבנן מותר בשל יתומים יא ריבית דרבנן במעות של הקדש או עניים יב אפוטרופוס שהלוה מעות יתומים בריבית קצוצה יג הא דמארינן ריבית דרבנן מותר במעות יתומים יד לקח האפוטרופוס מעות יתומים לעצמו טו מנהג הסוחרים שמוכרים סחורה בהקפה טז שטר שיש בו אבק ריבית נפל לפני היתומים יז מה שנוהגים לקנות חפצי מישראל ואחר כשרוצה למכור להחזירם פודה אותם ומביא מעות פודה אותם מלוקח ביותר מהדמים יח הנותן מעות של ראובן שיקנה בהן סחורה יט מי שלקח נער אחד שעימו לעזור לו בחנות ונתן לו אתו הנער מעות הלוואה כ ראובן שלח מעות עם שמעון להוליכם למדינה אחרת להחליפן כא ראובן שמכר לשמעון סחורה בשווויה כב אמר לו הלוני ודור בחצרי כג ראובן שהיה דרכו ליקח מעות הריוח של היתר כד ראובן שהיה לו משכונה על קרקע כה משכן בית אחד לזמן קצוב כו מי שנתחייב לחבירו חיטין הלוואה היתה במקום אחד והחטין במקום אחר כז אבק ריבית אינה יוצאה בדינים כח ריבית דרבנן מותר במעות של יתומים כט בתולה מוכת עץ שבא עליה החתן ולא מצא דם ל יולדת אפילו לא ראתה דם טמאה לענין מ' יום של זכר ושמונים של נקבה לא אם יש איסור לקלקל עובר במעי אימו שזינתה לב מי שהשאיל ביתו לבית כנסת יש בתקנת רבינו גרשון שאינו ראוי לאוסרה לב בענין התר נדרים לב היתר נדרים בקורבים ובלילה לד מי שנשבע שלא ישחק בקוביה לה נשבע לחבירו לזמן לו ראובן נשבע לחבירו לזמן פלוני ואירע הזמן הזה הוא יום שבת לז ראובן קיבל עליו בנידוי [שלא ילל לשמחת פלוני לח ראובן אמר לשמעון עשה לי דבר פלוני או איפכא לט מי שנדר או שנשבע לחבירו על איזה דבר או לפרוע לו ליום התיקון מ נוהגים אם נשבע ראובן על דבר אחד פעמים שלוש מתרים לו את הכל בהתרה אחת מא נשבע על דבר אחד ואמר שאם ישאל על נדרו שאינו יהודי מה נהגו טפשים לישבע כמו שהקב"ה אמת כן הדבר הזה אמת מו נדר שהותר מקצתו הותר כולו מד ספר תורה שאותיות שלו רחבות מאוד וקשה הקריאה מה ספר תורה שהיו בו דיבוקים בין אות ואות מו ואו דשלום קטיעא מז פדיון הבן נוהגים להחזיר דמי הפדיון לבעלים מה בענין הפרשת חלה מט מנהג לשפוך כל המים שאובים בשכונת המת נה הרואה ספר תורה שנקרע ונשרף חייב לקרוע ב' קריעות. נו אונן פטור מכל המצות האמורות בתורה נב האונן שיש לו בן למול נג מצוה להספיד את המת כראוי נז אדם שהמית עצמו מחשש שמא ישתמד נה בית ה קברות שאין שם מקום פנוי לקבור בו מת נט יבם שהוא כהן האם יתחייב להטמא לשומרת יבם ס אחד מהשותפים שאירע לו אבל נז המתעסק מותר לפתוח חנות כשאירע אבל נט כל דברי אבילות בין בלילה בין ביום ס אם אין ש"ץ בבית כנסת להתפלל