רבי שלמה בירדוגו

ביום ראש חודש ניסן שנת תרס"ו (1906) נלב"ע כבוד מורנו הגאון ר' שלמה בירדוגו זצ"ל, בן חמישים ושתים שנה היה כאשר נתבקש בישיבה של מעלה כסילוקו של שמואל הרמתי (הנביא) זכרם יגן עלינו. בהקדמה לספרו "די השב" כתבו עליו בין השאר הרבנים הגדולים היושבים על מדין בקזאבלאנקא: השמש יצא על הארץ. אור כי יהל, שלושה ספרים נפתחים (פרוטם לקמן) מלאים זיו דברים נכוחים. כריח ניחוחים, מעשה ידי צדיק אור הוא מראש, מנקיי הדעת דנהרדיעה - מכנאס, אות ומופת, שר ושופט. תנא דנחית לעומקא דדינא, לא הניח זוית ופינה, דן ידין עמו, ותהי המשרה על שכמו, טעמו ונימוקו עמו. אשכול השלמות כבוד מורנו הרב המלך שלמה בירדוגו זכרו לחיי העולם הבא, אשר יש בהם (הספרים שחיבר רבי שלמה ז"ל): "די השב" לשואלו דבר בחוכמה, בתבונה ובדעת, סולת נקיה, גפן פוריה, ועוד ידו נטויה, ראש לשוחטים ולבודקים היה, ותרב חוכמת שלמה, ברוך שככה לו בעולמו. דורש טוב לעמו, אפריון עשה לו, זך וישר פעולו, נטה שם אהולו, ידא דטבחא הציב לו, מערכה לקראת מערכה, הניצבים לשלמה. ולעומת המחברת, עשה אם למסורת גדולות מדברת, להקל על המורים בהרבה דברים, מכמה ספרים, ובכל דבר ודבר גילה דעתו והודו, ואת ישרים סודו, כרם היה לשלמה. ועוד הטעימנו מצוף דבשו, תשבחותיו ושיריו הנאהבים והמה בכתובים, מלאים תוכן ורעיון, סדר והגיון. וכבר נתפשטו בקרב ישראל, שיר המעלות לשלמה.

מתוך הדברים הללו שנאמרו מפי גדולים. מעידים עד כמה גדל האיש ושאכן היה אישיות רבת היקף, איש האשכולות - שהכל בו.