רבי ידידיה בהרה"ג רפאל אהרן מונסונייגו, שנת לידתו אינה ידועה, דומה כי הוא נולד סביב שנת תק"ם כנראה נקרא על שם סבו אבי אביו רבי ידידיה משה, שנמנה על דייני העיר ונפטר ביום שבת כ"ח סיון תק"ם (1800). לעת עתה אין בידינו פרטים על תקופת ילדותו של רבי ידידיה, רבותיו וכו'. סביר להניח שלמד תקופה מסויימת לפני אביו. בניו הידועים הם הרה"ג רבי יהושע, מחבר ספר "שבילי משפט", ר' יעקב ורבי רפאל אהרן, את שני האחרונים שיכל בבחרותם. צער פטירתם ויגונם, נשא על לבו כל ימי חייו. לזכרם ולהנצחתם הקדיש כמה מיצירותיו (ראה להלן בפרק על יצירתו), רבי רפאל אהרן היה יניק וחכים והוא שאל שאלות בהלכה את אביו [ראה דבר אמת, ב. א: טו ג. על רבי יהושע, ראה במבוא שכתבתי לחיבורו 'שבילי משפט'. וזה לי עשר שנים מעלה מטה שאני משמש לציבור..." (כשו"ב. ורדא, ד). וכן במכתב לרבי יהודה אלבאז מציין "והכתב בנח"ר (בנחיצות רבה) בשוק של טבחים" (קהילת צפרו, ב, עמ' 175). במלאכת השחיטה והבדיקה השקיע מעייני רוחו, היה מומחה גדול בהלכה, בספרות המנהגים, שרובה עודנה בכתובים, ובמעשה רב, כפי שיווכח כל המציץ בחיבורו "קופת הרוכלים", אשר חלק גדול מתוכו מוקדש להלכות שו"ב. גם בתשובותיו "דבר אמת". הקדיש דיונים ארוכים בחריפות ובקיאות, בהם סיכם נושאים שונים בדיני טריפות. דומה כי עם פטירת אביו רבי רפאל אהרן בח' מנ"א ת"ר (1840), נבחר רבי ידידיה למלאת מקומו בבית הדין בפאס. במשרה זו שימש ככ"ח שנים. הוא זכה לכהן עם הרבה רבנים, זקנים וצעירים ממנו: ר' יעקב, ר' אבא ור' ראובן סירירו, ר' וידאל הצרפתי, ר' יעקב אבן צור, ר' רפאל יעקב בן סמחון, ר' מתתיה סירירו, ר' חיים דוד זמרה, ואחרים. כמו כן נשא ונתן בהלכה עם חכמי הדור, מהערים הסמוכות והרחוקות. חכמי צפרו, במיוחד הרבנים לבית אלבאז, בין שתי המשפחות היו קשרים אישיים הדוקים וידידותיים. חכמי מכנאס, חכמי תיטוואן, במיוחד עם הרה"ג רבי יצחק בן וואליד. רבי ידידיה נפטר בפאס בערב ראש חודש כסלו התרכ"ח (1868). אהבת השלום והארץ רבי ידידיה זכה להוקרה מצד חכמי הדור, ודבריו היו נשמעים. הוא אהב את הבריות והיה אוהב שלום ורודף שלום. גם בימי זקנותו, טלטל עצמו ממקום למקום למען השכנת שלום. בסכסוך שהתגלע בין חכמי מכנאס הוא נסע לשם, לפשר ולתווך בין הצדדים, ולא שב עד שהשכין שלום ביניהם. חבריו הרבנים הריצו מכתבים מפאס למכנאס, ובהם זרזו ותבעו מחכמי העיר למלאת את רצונו ולא להשיב פניו ריקם:       ולאהבת השלום אזר כגבר חלציו אב בית דין מקודש שקדשוהו שמים, לנו    לעיניים.. ראש הסדר מבחר העדר וכו' כמוהר"ר ידידיה מונסונייגו. ונסע מהכא להתם לשפות שלום... הא ודאי מכירין כת"ר יקר תפארת גדולתו וכבוד תורתו ותחוסו על שיבתו ותוקף חולשתו לעשות רצון צדיק...

למשפחת מונסונייגו, היו קשרים הדוקים עם שלוחי ארץ ישראל שבאו למארוקו למגביות. חכמי המשפחה עמדו לימינם ועזרו להם למימוש משימתם. הגיעו לידינו מכתבים רבים, שכתבו בנושא לקהילות השונות, ובהם מכתבים שכתב רבי ידידיה. מכתבי תודה והוקרה לחכמי המשפחה.