רבי  שלמה ילוז

דורות אבותיו ויחוסם, פעליו, ובניו. מורנו ורבנו ר' שלמה ילוז זצ"ל נולד בי"ז שבט תרס"ט (8.2.1909) בעה"ק טבריא ת"ו. ומצאנו בכתב יד קדשו (מחדש תשרי תשל"ח), יחוסו ויחוס אבותיו בזה"ל: שלמה ילוז בלא"א כמוהר"ה דוד ילוז ז"ל יליד טבריא, נלב"ע בטבריה ז"ך בטבת תשכ"ח, ובן לאדונתי מרת אמי הצדקת שמחה ז"ל למשפחת קובי בת הר' דור יעקב קובי ז"ל, ילידת טבריה, נלב"ע בטבריה ז"ך בטבת תרפ"א, תנצב"ה.

מוצא משפחתי וקרובים:

(א). מוצא משפחתנו מצפון אפריקה, ממזרח מרוקו ע"י גבול אלג'יריה. מר זקני רבי ומורי הרה"ג המקובל כמוהר"ר רפאל חיים ילוז זלה"ה, שגידלני מילדות, עלה ארצה בעודו ילד בגיל עגם או שבע שנים יחד עם אמו מרת עישא ז"ל והתיישבו יחד עם כל בני השיירה שעלו אז לישראל, בעיה"ק טבריה ת"ו ; אביו כה"ר דוד ילוח ז"ל נפטר בדרך ; יתום מאביו בגיל רך נתגדל ע"י אמו שהצליחה לגדלו על התורה בין ברכי תלמידי חכמים בטבת"ו.                    (ב). ראה יחס משפחתנו בסוף ספר תולדות אליהו עמ' 87 הנספח ל"הלכוה אישות" למו"ר הגר"א ילוז זלה"ה, אב"ד בעיה"ק טבת"ו (נרפס ע"י בנו הרב יוסף חיים ילוז ז"ל, ירושלים תרצ"ד) שכתב ז"ל: "ויש להם קבלה בידם מדור לדור כי מהמשפחה הזאת יצאו כמה רבנים צדיקים וחסידים נמצאים קבריהם עד היום הזה בערים הנ"ז ומשתטחים בכל עת צרה עליהם"... מהם הרה"ג יחיא ילוז (ש' תקס"ז), הרה"ג משה ילוז (ש' תקס"ח), הרה"ג חיים ילוז (ש' תקנ"ז) זכרונם לברכה ועוד ע"ש. (ג). כשגדל מר זקני הגר"ח ילח, נשא את בתו של הרב מר זקננו החסיד המקובל כמוהר"ר ב' ניניו זלה"ה, מרים ז"ל שהיא נכדתו של הגאוה"צ המקובל כמוהר"ר יעקב שאלתיאל ניניו זלה"ה מח"ס שאמת ליעקב" שו"ת על הקבלה וס' "זרע יעקב" (דרושים, ירושלים תער"ב, נדפס לאחר שנתבש"מ ע"י בנו כמוהר"מ ניניו ז"ל).                    (ד). הגאוה"צ מר זקננו הגרי"ש ניניו זלה"ה בעל ה"אמת ליעקב" הוא בנו של הרב כמוהר"ר יהודה ניניו זצ"ל בן בנו של הרב המפורסם הקדוש כמוהר"ר יעקב ניניו זצ"ל, הוא יליד ורושלים ויחד עם אביו וזקנו באו יתד מירושת"ו והתיישבו בטבריה ת"ו ; נשא לאשה את בתו היחידה של הגאוה"צ כמוהר"ר חיים שמואל הכהן (קונורטי) זלה"ה שעלה מאיטליה והתיישב בטבריה והיה החכם-באשי בטבריה ת"ו באחד ממכתביו לאדמו"ר מליובויטש שליט"א ששלח בלה למטמוני"ם תשמ"ג ציון : "אפי' קורות ביתה לא ראו שערות ראשה".

משנת תרי"ז ער יום מנוחתו כבוד בטבריה י"ז אלול התרל"ג. (ראה בספר טוב א"י, מחברת על חכמי ורבני טבריה שחיבר הרב יוסף חיים ילוז ז"ל בן מורי ורבי מובהק הגאב"ד כמוהר"ר אליהו ילוז זכר צדיק לברכה דף נ"ג ודף ע"ט מאות רי"ד ומאות רצ"ט והלאה שכתב כן). (ה). הרב אמת ליעקב מר זקננו ז"ל היה נכדו של מוהר"מ בן חביב זלה"ה, כן כתב בספרו "זרע יעקב" בררוש למעלת המילה דף ע"ג ע"א ובדרוש לשבת תשובה ברף פ"ח ע"א: "מרן זקני הרב הגדול מוהר"מ בן חביב ז"ל" וכו' (דהיינו שהיה אבי אמו וזקנו היה מסיטרא דנוקבא).

(1). מר חמי הוא מורי ורבי הרה"ג כמוהר"ר מאיר וואעקנין ז"ל, הרב הראיה והבאב"ד דעיה"ק טבת"ו, מח"ס "ואמר מאיר" ב"ח, ילוד טבריה ונלב"ע בטבריה ער"ח ניסן תשל"ח כבן תשעים, תנצב"ה, בן הגאב"ד כמוהר"ר דוד וואעקנין ז"ש נצר לשושלת רבנים גדולים מצפון אפריקה (מרוקו), מח"ס "וידבר דוד" שכיהן כאב"ד בטבת"ו.

(א). בקטנותי למדתי עד לגיל בר מצוה בתלמוד תורה לעדת הספרדים (מיסודו עול הרב הצדיק כמוהר"ר רפאל ביבאס ז"ל) ; לאחר מכן למרתי עם קבוצת תלמידים, מטעם התלמוד תורה הנ"ל אצל הרב הגאוה"צ כמוהר"ר משה מאיר חי אלייקים ז"ל בביתו עד נוסעו כשד"ר כוללות רבי מאיר בעל הנס זיע"א בטבת"ו לערי מרוקו ושם נתקבל לרב ראשי וחב ביה"ד בקזבלנקה; הוא נשתקע שם ונלב"ע שם בשנת תש"ח, תנצב"ה. (ב). לאחר מכן למדתי בישיבת רבי מאיר בעל הנס שלעדת הספרדים בטבת"ו עם רבני העיר ולאחר מכן בקביעות אצל רבי ומורי מובהק הגאוה"צ כמוהר"ר אליהו ילוז שהיה אב ביה"ד בטבת"ו ז"ל, מח"ס עיש מאין" ב"ח, "פתח אליהו" ב"ח, "הלכות אישות" ועוד, הוא ומר זקני רבי ומורי כמוהר"ר רפאל חיים ילוז ז"ל היו קרובים זל"ז קרבת שאר בשר ולא היו מעידים על חותמים זע"ז בשטר מחמת פיסול קורבה, הוא חתם בסמיכת השו"ב שלי, (נלב"ע בטבת"ו אלול תרפ"ט תנצב"ה).                (ג). מר זקני כמוהר"ח ילוז ז"ל יצא בשנת תרנ"ו שד"ר כולל רבי מאיר בעל הנס זיע"א של עדת הספרדים בטבת"ו, לערי בוכארה ולאחר הצלחתו בשליחותו נשלח שגית שמה בעשת סת"ר ן לאחר שגמר שליחותו נעושר שם כרב, שו"ב ומוהל בערי קונקנד וסמרקנר כעשר שנים והענבר שם תלמידים רבים כשובי"ם ומוהלים ; חזר לעירו טבת"ו סמוך לשנת תרע"א ונלב"ע בטבת"ו בשנת גל"ה יחרוש (תרפ"ד) ; הוא היה בעל צדקות בסתר ובגלוי. (ראה בס' טוב רא"י דף מ"ב אות רמ"ח תנצב"ה).         (ד). למר זקננו כמוהרח"ש הכהן (קונורטי) ז"א חותנו של הרב "אמת ליעקב" ז"ל היה בית מדרש, אוצר מלח ספרים עתיקים וישנים הירוע היום על שמו בטבת"ו גשם "מדרש סונוור",* בי ליראת הכבוד לא קראו לו בקומו רק בשם "טיניור" (הארון) בהיותו החכם-באשי כנ"ל גם היום רבים אינם יודעים בטבריה מי הוא "סיניור" זה בעל בית המדרש, [הוא היה מעניש קשות את העבריינים כקטן כגדול כעני כעשיר ולא נשא פנים לשום אחי, בימיו לא הוה רשות לשום לצאת לרחוב. וראה מעשי תוקפו וגבורתו במלי דשמיא בס' טוב רא"י הנ"ל נ"נ מאות רי"ד והלאה. (נלב"ע ומנוחתו כבוד בטבת"ו קצת תרל"ג כנ"ל).

(א). בשנת תפר"ח הוסמכתי להוראה יורה יורה יעין ידין וגם בה' גיטין וקידושין" מעשי רבני העיר טבריה הרבנות דאז: הרה"ג כמוהר"ר יעקב חי זריהן הרב הראשי והגאב"ד לעדת הספרדים ועמיתו הרה"ג כמוהר"ר אשר זאב וורנר רב הראשי והגאב"ד דק"ק אשכנזים זכר צדיקים לברכה. (ב). באותה שנה עצמה (תפרי"ח) הוסמכתי כמו כן ע"י מרן הגאון יצחק אייזיק הלוי הרצוג ועמיתו מרן הראש"ל הגאון כמוהר"ר יעקב מאיר הרבנים הראשיים לישראל זצ"ל. (ג). מבלש ליחו חשיבות לזה.

(א). כיהנתי רב ראשי וראב"ד לק"ק טרופוליטניה שלוש שנים: חש"ו, תש"ז, תש"ח ותש"ט (מיולי 1946 עד סוף יוני 1949), עד לחיסול גולה זו ועליית היהודים משם לישראל; בתוקף תפקידי כרב ראשי וראב"ד פיקחתי על רשת החינוך שם וייסדתי בעיר טריפולי סמינר למורים ראשון מסוגו בגולת צפון אפריקה שבראשו עמדו הרב ד"ר משה אוירבך ז"ל ובנו יבדל"ח הרב שמואל אוירבך, וכראב"ד הייתי חוקית גם אב ביה"ד לערעורים ומשפטים שלא השתתפתי בהם בבי"ד קמא, ואולם במשפטים שהשתתפתי בהם כאב ביה"ד בבי"ד קמא פסה"ד הראשון היה סופי ואין עליו זכות ערעור, לפי תקנות הדיון שם.

 בסוף שנת תש"ט נסעתי אני ומשפחתי העי"א, לפניית יו"ר אוצר התורה הס' יצחק שלום ז"ל לקזבלנקה, לעמור בראש מוסד זה: לארגנו ולפקח על פעולותיו : פתיחת ישיבות והרבצת תורה בערי מרוקו ובעיר קזבלנקה כעיר המרכז לעבורה זו ; רשת תלמודי התורה והישיבות של אוצר התורה בערי מרוקו הקיפה כשלושת אלפים תלמידים אז. רבים מהמורים שעלו ארצה מערי מרוקו ומטריפולוטניה הם תלמידי הסמינר העברי למורים בטריפולי ותלמידי הישיבות של אוצר התורה במרוקו.     (ג). תשע שנים רצופות עד לשנת תשכ"ג (ינואר 1963) עמדתי בראש המדרשה הגבוהה לרבנים ודיינים, כר"ם ראשי לתלמוד והלכה, בעיר רבאט (מרוקו), מעין בית מדרש לרבנים לקהילות שם שעמד תחת פיקוח ישיר של הרבנות הראשית ובית הדין הגדול לערעורים בראשות הרב הראשי והראב"'ד שם כמוהר"ר שאול אבן דנאן ז"ל (בסוף ימיו עלה ארצה, התיישב בירושלים ונלב"ע שם, תנצב"ה). תקציב הישיבה: שכר המלמדים והמורים והוצאות אש"ל ללומידים בתנאי פנימיה, ספרי לימוד וכו' שולם במילואו ע"י ממשלת מרוקו (ממשרד המשפטים שהכיר במדרשה כבית המדרש לדיינים לבתי הדין הרבניים במדינה המוחזקים רשמית מקופת האוצר) ; תקופת הלימודים במדרשה לפי תוכנית לימודים מבוקרת ומאושרת שעובדה ע"י הרבנות הראשית וביה"ד הגדולו - ארכה ג' שנים, ולאחר בחינות הגמר שנעשו בפיקוח הרבנות הראשית וביה"ד הגדול שם קיבלו התלמידים שעמרו בבחינות בהצלחה תעודות הסמכה כרבנים וכדיינים בבתי הדין הרבניים שם. רבים מתלמידי המדרשה השתלמו בעלותם ארצה באוניברסיטת בר אילן לקבלת תואר ראשון (א,ב.), על סמר תעודת הגמר של המדרשה, ורבים מהם תלמידי לשעבר הם.      (ד). בסוף שנת תשכ"ג עליתי יחד עם מרת אשתי וילדנו הקטן בחזרה ארצה כעולים חדשים, ובסוף שנת תשכ"ה (ביוני 1965) נתמניתי לאחר בחינות דיין בביה"ד הרבני האזורי בחיפה ובחודש אדר תשל"א (מרס 1971) עברתי לאשדוד לכהן בתפקיד אב ביה"ד הרבני האזורי לנפת אשקלון, תפקיר שאני מכהן בו עד היום.

(ה). בהיותי חבר ביה"ד בחיפה נשלחתי ע"י משרד הדתות בחודש כסלו תשכ"ז (בדצמבר 1967) לטיהראן (איראן) לשם כינון בית דין רבני שם, ובעיקר לשם סידור כמה גיטין וכמה ענייני אישות ונהוגות וירושות שהיו תלויים ועוטרים וחיכו לפתרונם זמן רב. נשארתי שם בשליחותי בהסכמת משרד הדתות, לבקשת ראשי הקהילה שם, ער לתחילת חודש יוני 1967 חזרתי ארצה שלונוה ינחם לפני מלחמת ששת הימים למקומי בביה"ד בחיפה שנשאר שמור עד לחזרתי ; הקהילה בטיהראן ובחלק גם משרד הדתות מימנו את הוצאות נסיעתנו והחזקתנו אני ומשפחתי שם, עשרה חודשים.

          (ו). ארשום נא כי לתפקיד רב ראשי וראב"ר לטריפוליטניה (כנ"ל בסעיף א) נבחרתי בהמלצת הרב הראשי לישראל אז הגאוה"צ כמוהר"ר הגרב"צ מאיר חי עוזיאל ז"ל ומר אברהם אלמאליח מהוועד הלאומי דאז ז"ל.