חסדי ה' עולם אשירה לדור ודור אודיע אמונתך בפי (תהלים ס"ט) על אשר באהבתו ובחמלתו       גמל עלי להוציא לאור עולם את רוב תורתו של א"א זלה"ה הגאון הגדול כמוהר"ר ברוך אברהם זלה"ה. תחילה הדפסנו ספרו רינה ותפלה שיצא בשנת תשל"ג על דיני אורח חיים יהד עם דיני שחיטה. בשנת תשס"ג את שלשת הכרכים של ספר ברוך טעם וספר ויעש ברוך בענייני דרוש ופירוש על התורה. ועתה בזמן האחרון בשנת תשס"ה ארבעה כרכים משו"ת בנושאי אבן העזר וחושן משפט הנקראים בשם "שאלו לברוך", וכולם משא ומתן של הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. וכל זה בנוסף לכרך הראשון על חלק או"ח ויו"ד שיצא בשנת תשנ"ג לאור עולם. ועתה הדפסנו אותו שנית כדי שתהיה תורתו שלימה.

בהקדמתינו לספר השו"ת שאלו לברוך כתבנו שרוב השאלות בנושאי אבן העזר וחו"מ שהובאו בפני הבי"ד כולם נכתבו ונפסקו על יד א"א זלה"ה כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים, ושחברי ביה"ד הרה"ג רבי רפאל ברוך והרה"ג רבי יוסף משאש ז"ל לא כתבו בנושאים אלו, ורק הגיבו על פסקי א"א זלה"ה. והוא ז"ל מרוב ענותנותיה דאית ביה שמר וציטט בתשובותיו את דבריהם. וב"ה וב"ש   שנתן תורתו לשומרים. ונמצא שעל ידו גם שפתותיהם של הרבנים תברי ביה"ד הנ"ל דובבות בקבר. יהי זכרו ברוך:

אחר כל אלה, עלי להודות בשיר ושבח ובתפלה לא-ל נורא עלילה. במה אקדם לה' אכוף לאלוקי        מרום שגמלני ברוב חסדיו להיות ממצדיקי הרבים בהוצאת ספרנו "מקור הברכה" (בשנת תשמ"ט)        והוא קיצור שו"ע שנתקבל ברצון על שכבות העם. ובשנת תשס"ג יצא לאור עולם ספרנו "חיי עולם" על דיני ומנהגי אבילות שנתקבל ברצון לפני רבנן ותלמידהון. וחסד ה' גבר עלינו וספר זה שכתבנו        באנגלית כי הוא דבר הצריך לכל חי, תורגם ללשון הקודש ולשאר שפות העמים. ובחסד עליון, רבנן   ותלמידהון מצאו בו ברכת ה' הן בדינים הנחוצים בעת הזאת הן במנהגי ישראל. ועל הכל הבאנו מקורות נאמנים כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים. וזה חלקי מכל עמלי להיטיב ולהועיל לכל מבקש דבר ה' - זו הלכה.

והנה שנים רבות אני עוסק בעריכת ספר שאלות ותשובות וזה זמן רב שהחומר היה כמעט מוכן להדפוס, עם הסכמות של גדולי הדור שאחדים מהם כבר נלב"ע ע"ה, אלא שהייתי מונע עצמי שהייתי סבור שעדיין לא הגיע העת לכך. אבל ידידי ועמיתי בתורה ותלמידים השומעים לקחי הפצירו בי להוציא לאו"ע השו"ת, ע"כ אזרתי מותני ונתתי דעתי לגמור את העריכה של ספר השו"ת לעשות גם אנכי לביתי, וכדי שלא יחשדני הקורא שנטלתי לעצמי איצטלא שאינה ראויה לי, אמרתי       לצרף כאן מדברי מרן הראש"ל הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א והגאון רבי שלום משאש אשר   מכוחם אזרתי חיל ליטול עלי המלאכה הכבדה הזו להיות יושב על מדין ולהעלות על ספר ממה שחנני השית לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

והנני מצרף מדברי העידוד של הרבנים הנ"ל לקבל עלי תפקיד האב"ד לקהילות הספרדים      בלונדון, ובין היתר אציין בקצרה מהפעולות החשובות שזיכני השי"ת להנהיג בק"ק לונדון.

הנה בחסדי השי"ת בשנת תש"ם מנהיגי הציבור של קהילות הספרדיות שמו עיניהם בי ובחרו בי להיות האב"ד דקה"ק. אך ואני בתומי הלכתי ותנאי התניתי עמהם שלא אקבל משרה כזו אך ורק אם יסכימו לזה שני גדולי הדור. הרי הם הראשון בקודש פאר הדור הגאון כמוהר"ר עובדיה יוסף נר"ו הראשון לציון והרב הראשי לישראל, והשני הגאון הגדול כמוהר"ר שלום משאש (נר"ו) ז"ל הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בירושלים ת"ו. וענותם תרבני שהסכימו שניהם למינוי זה והרי הסכמתם לפניך.

וזה מה שכתב לי הגאון כמוהר"ר עובדיה יוסף שליט"א. לכבוד ידידנו היקר והנעלה, שוקד על דלתות תורתינו הקדושה,    הרה"ג המפורסם חריף ובקי רבי פנחס טולידאנו שליט"א.     שלום וברכה וישע רב, שמוע שמעתי שועד הקהלה הספרדית בלונדון החליטו למנות את כת"ר שליט"א לאב בית הדין. ואולם כת"ר התנה קבלת המינוי בהסכמתי.

לפיכך הנני מוצא לנכון להודיעו, כי אמנם אני מסכים למינויו של מעכ"ת לכהן פאר בכהונת   אב בית דין של הקהלה הספרדית בלונדון, ומברך על כך. אולם אני מתנה תנאי גמור ומפורש    שמלבד כת"ר יתמנו עוד שני תלמידי חכמים. וזאת לפי המקובל בידינו שאין בית דין פחות     משלשה. ובזה יהיה בית דין חשוב, לתהלה ולתפארת. (וראה בפירוש רש"י ר"פ שופטים, צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ, כדאי הוא מינוי הדיינים להחיות את ישראל    ולהושיבם על אדמתם).

ואני מאחל בזה למעכ"ת רוב הצלחה בתפקידו הרם להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ   מעיינותיו חוצה באורך ימים ושנות חיים עושר וכבוד וכל טוב. בכבוד רב ובברכת התורה, עובדיה יוסף ראשון לציון הרב הראשי לישראל.

ברכת הגאון כמוהר"ר שלום משאש (שליט"א) זצ"ל. למעלת ידידי הטוב, הרב הגדול, הדיין המצויין, בר אבהן ובר אוריין, כמוהר"ר פנחס טולידאנו     ישצ"ו, אב בית הדין לונדון יע"א.

שלום רב, וישע יקרב, לידידי הרב, אור נערב, ולכל כב' הסובבים הודו אמן. קבלתי את הבשורה הטובה וששתי כעל כל הון. ביודעי נאמנה. איך ידידי עלה במעלות התורה, וישב על כסאו הראוי לו והולמו, ובכתר תורה נתעטר. לאב בית הדין בקהלה המפוארה והנכבדת, ק"ק לונדון יע"א, וברכתי בקול רם, ברוך ה' אשר לא השבית גואל למשפחה הרמה והמעטירה, משפחת טולידאנו, המלאה לה רבנים עצומים מדור לדור. כמעט ל'ח דורות בלי הפסק. זכותם היא שעמדה ליוצא חלצם למלא מקומם ולשבת על כסאם. יה"ר שיהיה בסימנא טבא ובמזלא יאיא. ברבות צדיקים ישמח העם כולו. שזכו להיות על ראשם נטיעה של קדש.     נצר מטע ה' להתפאר. וגם אני הצעיר בתור רב ראשי וראב"ד ירושלים ת"ו מסכים ומעריב על המינוי הזה ואומר בפה מלא. ידין ידין יורה יורה. וכבר ראיתי את פעלך בספרך היקר שו"ת על   ד"ח הש"ע ובזה אני מאשר את כל חתימותיך ופסקי דינך כל מקום שהיד חותמת. אישור יפה והכרה ברורה.

ואני מברך בברכה המשולחת לק"ק לונדון יע"א שכיוונו יפה לבחור באיש הראוי למקום הראוי. ומובטחני כי ירוו נחת, כי השורש לא יכזב, ובהיותך לאב"ד תנחה עדתך בשלום ובמישור   ומנות צדק. ובע"ה עוד יראו יותר את כוחותיך הטובים יותר מאז, ופירותיך ישגשגו בתוך הקהלה. אשרי העם שככה לו.

ואתה ידידי, לך בכחך זה, ויהי אלהים עמך, וינחך במעגלי צדק למען שמו. לשמחת מ"ר      אביך עטרת ראשך, ידידינו אהובינו. הרה"ג סבא קדישא, רבן הראשה, ענוותן כהלל, מוהר"ר ברוך הוא לה', זכותו יגן עליך להגדיל תורה ולהאדירה. ותזכה לעלות לארצינו הקדושה אמן. החו"פ בברכת התורה. ובאהבה נאמנה בכסלו והללת את שם ה' אלהיכם לפ"ק      רעך וריע אביך' הצעיר ע"ה שלם משאש ס"ט

הנה פקודת הראש"ל נר"ו שמרה רוחי, ומאז שהתחלתי לשרת בקודש יסדנו בעזרתו יתברך בית דין שהתקבל על שכבות העם. ומאז כל שאלה ובעיה שבאה לפנינו לא זזנו מפסקיו של מרן ז"ל ורבותינו הפוסקים אשר אנו רגילים לסמוך עליהם.

וכן בענייני גיטין כתבנו נוסח הגט ושמות הבעל והאשה כפי המקובל אצלינו מפי סופרים       וספרים, וכגון גט פשוט, שם חדש, תעלומות לב, ויחי יוסף, שמות גיטין לרבינו יעב"ץ ז"ל, תורות אמת להרב הגדול רפאל בירדוגו ז"ל ועוד. וחובה על כל ב"ד לברר היטב מפי היודעים ובקיאים   בכתיבת השמות. וכל זה דלא כקצת בתי הדין בחו"ל דגם כשהבעל ספרדי הרי הם כותבים שמו כפי מסורת אבותם ולא כמסורת אבותיו, וכגון שכותבים שם הבעל "דזשארדזש" ולא כנהוג אצלנו ג'ורג'.        ובזה קרוב הדבר שהגט פסול כי יש בזה חשש שינה שמו ושמה. ואתה תחזה בגט פשוט לרבינו מהר"ם בן חביב ז"ל סימן קכ"ט סקי"ט, דבשינה שמו ושמה הוא חשש דאורייתא לדעת הרמב"ם ז"ל בפיד מגירושין הלכה י"ד. וכן פסק מרן אבה"ע סימן קכ"ט סעיף ג'. ואע"פ שיש להתיר בדיעבד על פי מה שכתב רבינו גט פשוט סימן קכ"ט ס"ק קמ"ב, דבמקום שהספרדים יודעים ממנהגי כתיבת        האשכנזים, וכן להיפך, לא יטעו לומר אחר הוא עיין שם. על זה אומר אני, מה לנו ולדיעבד בשעה שבאיסור אשת איש שהוא חמור מאד אנו דנין, והוא רחום יכפר.

וכבר קרה מעשה כזה בשנת תשכ"ד והחזיר הראש"ל כמוהר"ר עובדיה יוסף נר"ו את הגט לאותו בי"ד שסידרו את הגט מאחר שהבעל ספרדי היה, והכריח לכתוב גט אחר כפי הנהוג אצלנו. ראה יביע אומר ח"ח אבה"ע סימן כ"ג. ואתה תחזה עוד מה שכתב בחיג סימן כ"ג, ד"ה ומכאן) וכן בחלק      ד' סימן י"ג. וכן מה שכתב הגאון רבי יצחק חזן ז"ל בספרו יחוה דעת ח"ב אבה"ע סימן ל"ט. והניף ידו שנית שם ס"ק ל"ז-ל"ח. ועיין עוד להגאון תעלומות לב ח"ד סימן מ"ג בכתיבת השמות. וכן בספר שם חדש בכמה מקומות, ועוד פוסקים. לכן על חכמי הספרדים הבקיאים בשמות גיטין כפי הנהוג אצלנו, לעמוד על המשמר, ודי בהערה זו.

זאת ועוד, בחדש אדר שנת תשכ"ט יסדנו ג"כ בחסד עליון יחד עם ידידינו המנוח החכם הרב שלמה גאון ז"ל "ועד הכשרות", ומאז ניהלנו כל ענייני כשרות הן במסעדות, הן בבתי מלון, הן באולמי חתונות, על טהרת הקודש. יתר על זה עם הרבנים עמיתי בתורה ניהלנו כל מערכת השחיטה בלונדון, ובמשך הזמן הצלחנו בעזרתו יתברך להקים גם קצבים המוכרים רק "חלק בית יוסף" דבר שלא היה לעולמים במדינה זו. וידועה דעת רבינו הרשב"א ז"ל ומרן יו"ד סימן ל"ה שפסק כוותיה דכל הממעך בסירכות מאכיל טריפות לישראל. ולכן ראוי לכל ירא שמים לקנות רק בשר חלק שאין בו כל ספק.        יתר על זה בחדש ניסן שנת תשנ"ח הקהילה המעטירה באמסטרדם בחרו בי פה אחד להיות להם לרבם ואב"ד. והנה לפני מלחמת העולם השניה קהילת אמסטרדם היתה מפורסמת לשם ולתהלה, אך חלק גדול מהקהל בעוה"ר נשמדו בימי השואה על ידי הרשעים הנאצים, ה' ינקום דמם. ועל אף הקושי שבדבר נעתרתי לבקשתם ואומר יהי כן, ולא תהיה עדת ה' כצאן בלי רועה, כדי לנהל ולרומם את שארית הפליטה.

זאת ועוד, כאשר עלה בדעתי לעלות לארץ ישראל זכיתי אשר מועצת הרבנות הראשית שמחו על הבשורה הטובה ובחודש תשרי שנת תשמ"ט העניקו לי תעודה לכהן פאר כ"רב עיר" בארצינו הקדושה, וחתמו עליה הרבנים הראשיים לישראל הראש"ל הרה"ג רבי מרדכי אליהו שליט"א והרה"ג רבי אברהם כהנא שפירא שליט"א.

שטחתי לפני הקורא מקצת מעברי ומעמדי רק להציג בפני הקורא ששאבתי עידוד מרבותי והוצאתי מחשבתי מהכח אל הפועל להוציא לאור עולם שאלות ותשובות ממה שחנני השי"ת להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה. הן בעניני חקר הלכות ונטפלתי גם לבעיות העומדוח: על הפרק שבהם דנתי לפני רבותי ותלמידי כפי השגת ידי יד כהה, לרגל תפקידי בתור אב"ד לקה"ק בלונדון.

והנה אודיע נאמנה כי בתשובות אלו שערכתי לא הלך לבי לתרוץ משפט, עד שבדקתי בספרי הראשונים והאחרונים, וגמרנו חיפוש בחיפוש גם בספרי אחרוני אחרונים כאשר יראה הרואה, ולא חרצנו משפט עד אשר מצאנו סמוכים מן הפוסקים אשר הם לנו לעינים.

והנה בנוסף לניהול הקהילות לונדון-אמסטרדם, שם תלקנו יתברך שמו מיושבי בית המדרש אשר יסדנו ללמוד וללמד דבר ה' - זו הלכה לחבירי ותלמידי על ידי שיעורים כסדרן בשולחן ערוך. וכבר ידוע שעיקר הלימוד הוא להביא לידי מעשה, ואין אדם מוצא דרך החיים למעשה מבלי שידע את ההלכות, ובפרט דעת מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו.

ודע קורא יקר דאף על פי שבישיבות חכמי אשכנז נתחנכתי, ותרומותי תרומותיהם, ורבותי הם הגאונים כמוהר"ר יצחק צבי זיידל סמיאטיצקין ז"ל וכמוהר"ר אליעזר לופיאן ז"ל וכן הגאון הגדול כמוהר"ר שלמה נחמן גרינשפאן זצ"ל, מ"מ בפסקי הלכות, כדרך אבותי הקדושים חכמי ספרד דרכתי, והיינו שלא פסקנו את הדין עד אשר גמרנו חיפוש מחיפוש בספרי רבותינו האחרונים, ואחרוני אחרונים, אשר הם לנו לעינים, וכבר אמרו ותשועה ברוב יועץ. וזו היא באמת הדרך הנכונה שיבור לו האדם, ולא יפסוק את הדין מתוך פלפולי תורה כאשר אנו רואים בדורות הללו שאינם ( מעיינים כלל בספרי האחרונים וסומכים על חריפותם ופלפולם, ומשום זה לא סלקא להו שמעתתא אליבא דהלכתא. ועוד אמרו בירושלמי סוף הוריות דסדרן קודם לפלפלן. והיינו דאמרי בתלמודא דידן (הוריות יד) דסיני ועוקר הרים סיני קודם. ומידי דברי בענין זה חזיתי בקדש לרבינו הריב"ש ז"ל בסימן רעא (במחלוקת שהיתה בצרפת בענין הסמיכה) - וזה לשונו - ואפילו הדיין אין לו לידע אלא הפסקים דומיא דההיא דאמר רב הונא וכו'. אבל אין צריך שידע כל הויות התוספות וגליוניהם, ולמרמי דקלי ולמזקף להו, וכמה חכמים ראינו בעינינו מפולפלים וחריפים בהויות דמעלי פילא בקופא דמחטא, ועל כל קוץ וקוץ אומרים תלי תלים קושיות ותירוצין, ולפום חורפא לא סלקא שמעתא אליבא דהלכתא, ואומרים על אסור מותר ועל מותר אסור. וכבר אמרו בפרק קמא דעירובין גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו, שלא עמדו חביריו על סוף דעתו שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים ועל טהור טמא ומראה לו פנים. וכן בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה אע"ג דבית שמאי מחדדי טפי כדאמרינן בפרק קמא דיבמות. עכ"ל הקדוש.