קוים לדמותו של הרה"ג רבי שלום משאש זצ"ל, ליצירתו

ולשיטתו בפסיקה

מאת משה עמאר

משפחת משאש

משפחת משאש בדורות האחרונים נמנית על משפחות החכמים בעיר מכנאס, מתוכה ידועים האחים המבורכים, הרה"ג כמוה"ר רבי שלום ואחיו רבי דוד ורבי חיים משאש זצ"ל, שהיו מפורסמים כגדולים בתורה וביראה וכיהנו ברבנות בעיר מכנאס. רבנו חיים הוא אביו של הרה"ג רבי יוסף משאש זצ"ל, שהתפרסם כחכם מופלג בתורה, בעל כושר הוראה והכרעה, משורר ומליץ, דרשן ואיש הגות, בעל אופקים רחבים, בצעירותו כיהן כרבה של העיר תלמסאן שבאלג'יריה, ואחר כך שימש בדיינות עשרות בשנים בעיר מולדתו מכנאס עד שפרש לגימלאות. שמו של רבי יוסף יצא לשם ולתפארת למרחקים עד לארץ ישראל. לאחר פטירת הרב הראשי לישראל הראש"ל הרה"ג רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הועלה גם שמו של רבי יוסף כאיש הראוי למלאת משרה רמה זו, אולם הוא דחה את ההצעה על הסף. בשנת תשכד (1964) הוזמן שנית על ידי מר אבא חושי ודל ראש עירית חיפה, לעלות ארצה ולכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בעיר, הוא נבחר פה אחד, ובמשרה זו כיהן עד לפטירתו בשנת תשל'ג. על אף גילו המופלג הצליח להנהיג את משרתו ברמה, פיו היה מפיק מרגליות, ידע לדבר ולרדת אל העם לגווניו ולעדותיו: צעירים ומבוגרים, אנשים ונשים, דתיים, מסורתיים וחילוניים, כולם שתו בצמא את דבריו, הוקירו והעריצו אותו.

מרן הרה"ג רבי שלום משאש זצ"ל

 רבי שלום נולד לאביו רבי מימון, בעיר מכנאס שבמארוקו בכב שבט שנת תרנח, הוא נקרא על שם סבו רבי שלום משאש זצ"ל, מחבר הספר 'דברי שלום'. רבי שלום, בילדותו למד בחדר ושילב גם לימודים כלליים יסודיים בבית ספר. בסיום הלימודים בבית ספר, כשמרבית חבריו עזבו את ספסל הלימודים והלכו לעבודה ולמסחר, רבי שלום התמסר ללימודי תלמוד והלכה. מכל הרבנים שאצלם למד, הוא מרבה להזכיר בהערצה את רבו רבי יצחק אסבאג זצ"ל, אותו הוא מכנה בתואר ' פחד יצחק' או 'ארבי' [=הרב] סתם. ומכאן שרוב לימודו היו לפניו. גם לאחר נישואיו התמיד בלימודו, ואביו רבי מימון נשא בעול הכלכלי של משפחת הבן. למרות שהיו לו הצעות עבודה שונות, רבי שלום העדיף להמשיך בלימודיו בבית המדרש, כפי שהוא מתאר בלשונו: ימים רבים ישבתי בישיבה והייתי אדוק למורי [=רבי יצחק] , אף כי הרבה פעמים נפתחו לי שערי פרנסה ללמד תלמידים לא רציתי לזוז    מכותלי בית המדרש, שבה אורו עיני ולבי לחדש חידושים בתורה, ובזה הייתי מאושר בעיני עצמי מכל העשירים, תמיד שאלתי מאת ה' שלא יעשרני עושר גדול שיבטלני מהתורה (הקדמתו למזרח שמש, ו י'א). מדבריו הנזכרים כאן ובמקומות אחרים בכתביו, בולטת תשוקתו הגדולה ללימוד תורה ולכתיבת חידושים ופסקי הלכה.