רשב"ש ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן נולד בעיר אלג'יר בשנת ה"א ק"ס (1400). אביו בעל התשב"ץ היה גדול רבני אלג'יריה אחר פטירת הריב"ש, וגם אבי אביו, ר' צמח, היה ת"ח חשוב, מצאצאי הרלב"ג ואחרים מגדולי פרובנס. אמו של הרשב"ש היתה בתו של ר' יונה דיסמיסטרי, שהיה דור רביעי לרמב"ן ולר' יונה גירונדי. בגיל צעיר מונה ר' שלמה לדיין לצידו של אביו הרשב"ץ, וכבר בחיי אביו הורה הוראות, דרש ברבים וגם השיב תשובות לשואלים, ואף הירשה לעצמו לא-פעם לחלוק על אביו. עם פטירת אביו הרשב"ץ בשנת ר"ד (1444) ישב הרשב"ש על כסאו והוא בן מ"ד שנים בלבד. הוא נפטר בשנת רכ"ז (1467), כשהוא מותיר אחריו שלושה בנים ת"ח, שניים מהם, ר' שמעון ור' אהרן, מחברי שו"ת 'יכין ובועז'. הרשב"ש ידוע בעיקר מספר תשובותיו הכולל תרל"ד סימנים, שנדפס בשנת תק"ב (1742) בליוורנו, איטליה. מרבית התשובות עוסקות כמובן בענייני הלכה, אך כמה מהתשובות עוסקות בפירושי מקראות וביסודות האמונה. ר' משה סובל ערך מהדורה מתוקנת, עם השלמת תשובות מכתבי-יד שלא נדפסו בדפוס הראשון, שיצאה לאור ע"י מכון ירושלים בשנת תשנ"ח (1998), . הרשב"ש כתב גם את הספר 'מלחמת מצוה' בענייני אמונה וויכוח עם הנוצרים, ואת הספר 'תקון סופרים' בעניני שטרות