רבי דוד הכהן סקלי

תולדות הרב המחבר

רבינו הרב דוד הכהן סקלי בר משה בר יצחק הכהן סקלי ז"ל כל החכמים והרבנים היו מכנין אותו, הגאון האדיר רבינו וכו' היה מתנהג בחסידות כל ימי חייו ויראה וחסידות בכל ענינים, וקדושה ברכותיו ותפילותיו מזעזעים הנפש, העולם ותענוגיו דומים לפניו כאין ואפס, רק תורה וענוה נפשו דורשת.

כדאי לצטט איזה קטעים ממה שכתב הוא בעצמו על ימי חייו וז"ל. נקראתי בשם דוד על שם הרב הגדול מעוז ומגדול כקש"ת רבינו דוד הגדול זיע"א בע"ת ניבדל יע"א. אשר נתישבה מאנשי קודש המגורשים מע"ת סיבילייא במדינת איספאניא מתושבי ספרד ועל פי ספור מרת אמי שנכנסתי לברית מילה ביום שלישי בשבת בעשרת ימי תשובה של שנת תרכ"ב ברכית ה' היא תעשיר שהיא שנת כי תרכ"ב על סוסיך מרכבותיך ישועה. ומר אבי בזמן לידתי לא היה בבית שהלך לעי"ת פאס יע"א לקנות סחורה ושם נתבשר בלידתי. ושמעתי מפי אדם נכבד בשנת תרנ"ז ששם נהיה ושם נמצא נ"ך הוא בע"ת פאס יע"א באותו זמן מר אבי ז"ל שהיה עמו במחיצתו, שבאותו זמן קנה מר אבי מנעל למדת קטן, ושאל למר אבי מדוע קנית מנעל קטן כל כךי והשיבו מר אבי "שכבר יש לי ידיעה שנולד לי בן זכר וקניתי זה המנעל הקטן לרבי דוד בני". ונטל המנעל ונשקו בהשתעשעות רב. ראה כמה חשקו היה נמרץ מאותה שעה אימתי יזכה ויראה בנו עוסק בתורת ה' אשריו ומה טוב חלקו.

ובשנת תרל"ד כשהגעתי לי"ג שנה, נכנסתי ללמוד אצל מורי הרב הגדול כקש"ת כמוהר"ר אברהם בן שושן י"ל שהיה אז מלמד תלמידים תורה שבע"פ ולא עברו ששה חדשים עד שהתחלתי להתחנך ללמוד בתלמוד, והייתי חשקן ושקדן בלמודי ולא היו ימים מועטים עד שהייתי לומד בטוב טעם ודעת, ומורי הרב היה אוהב אותי יותר מתלמידיו וכשהיה מפרש לנו עם התלמידים ההלכה, עמי היה נושא ונותן והיה מראה לי פנים מאירות. מפני שאני מקשיב על פירושו בהלכה ומשתדל בשאלותי להבינה על בורייה ועל מתכונתה, וכמה פעמים הייתי משיב על דבריו בקושיות ותירוצים.

ובסוף שנת תרל"ה נסע מורי וביתו לגור בע"ת תאזא יע"א ונשארתי מטולטל ובסוף תמוז של שנת תרל"ו נלבע מר אבי זצ"ל והגם שהייתי לומד מ"מ לא היה לי קביעות מקום. לאחר שנים מועטים חזר מורי אל מקומו ולארצו ב"ה וחזרתי ללמוד אצלו עם התלמידים והייתי שוקד על לימודי ביום ובלילה לילה כיום יאיר עם תלמיד אחד קרובו בן אחותו של מורי הרב הבחור אברהם בן חמו זצ"ל שהיה למדן, והיינו לומדים בחשק רב בתלמוד ומהרש"א וכל נושאי התלמוד ולומדין עד חצות הלילה ויותר מזה.

ומרת אמי רחל ז"ל בת הרב ר' אצבן הכהן זקני זצ"ל הנקרא בשם ר' אצבן בן שמואל ז"ל המכונה ארייאש, וידידי אחי הגדול הר' יוסף י"ל ושני לו הר' יצחק י"ל היו משתדלים עמי כדי להיות מיושבי אהלים ללמוד תורה והם יטרחו על המחיה ועל הכלכלה ויפרנסוני וילבישוני וישלמו עלי שכר הלימוד אצל מורי הרב והיו מתנהגים עמי בעין טובה ויפה ובתגבורת אהבה ואני אהיה תמיד יושב באוהל והיו מתאוים מתי אזכה להגיע למדריגת מורי ורבי ומתי יבוא עת שיראו בשמחתי.

 ומיד לקחו עצה לקחת לי בת קרובי ושארי היא שמחה בת דודי שארי וקרובי ממשפחתי בני דוד הר' מור חמי ר' דוד בן אברהם הכהן זצ"ל וכשדברו עמו זה רצה בכפלים כי גם הוא היה דעתו אלא בתנאי שיתחייבו האחים בשטר להחיות לאורך חמש שנים שיפרנסוה הוא ואשתו ויבנו לו דירה בית דירה לפי כבודו. השטר עדיין קיים עד היום למזכרת לאות לאחי הטובה שעשו עמי ה' יתן להם כפעלם.

וברוך ה' הרחיב ה' לנו ולא הוצרכתי לשכר התלמידים שהיו לי ונכנסתי לישיבת הרב הגדול ר' אהרן הכהן עם בנו הרב כקש"ת רבי אברהם הכהן המכונה אצבאן שהיה בן גילי דבק מאח. ועוד רבים אחרים.

ושמעתי שבעיר תלמסאן יש ישיבה קבועה שלומדים שם החכמים, ורציתי ללכת שם ולהתראות עם חכמי העיר ולהוודע אתם מעט.

 משבאתי לעיר מונביא לא מצאתי לי חבר ונתראיתי עם ידידינו הרב הגדול כקש"ת כמוהר"ר חיים בלייח ז"ל הגדתי לו את אשר עם לבי והיינו נושאים ונותנים בדבר זה בענין עסק התורה אמר לי תדע ידידי כי זה כמה ואנוכי דואג על שלא מצאנו חבר ראוי והגון ללמד בני ישראל בתורה שבע"פ ולהעלותם אל התלמוד שלא תפסוק תורה מעירנו שהיתה עיר ואם בישראל ברבנים וחכמים יושבי על מדין, ואם יעלה ברצונך שתלמד לנו התלמידים בעירנו ותחזיר העטרה ליושנה תוכל להתפרנס בטוב ובכבוד ומצוה רבה תחשב לך ואמר לי אם אוכל להשתדל מיד בדבר זה ואני אתן לך מקום ראוי ללמד בו. וכאשר קבלתי דבריו צהבו פניו ושמח לקראתי. ואמר לי אם אוכל להשתדל מיד בדבר זה, וכאשר אמרתי לו קבלתי דבריו אלך ואדבר עם אנשי הועד הקונסיסטואר והוא עומד למשרת ומקבץ התלמידים הראויים לאיצטלא זו ואדבר על לב אבותם שימהרו לשלוח בניהם ללמוד בבה"כ של הרב והוא ביה"כ רבינו אפרים אנקאווא ולמדתי עמהם עד שנת תר"ם וב"ה שרובם יצאו מתחת ידי תלמידי חכמים יודעים ללמוד בטוב ובאותו זמן כתבתי חידושים על מס' פסחים שלימדתים. על סוגיא ר' חנינא סגן הכהנים. עיין ספרי קרן לדוד שהם מסומנים במספר מסימן א' עד סימן קמ"ב ועוד.

ובסוף שנת התרנ"ט הלכתי לראות את העיר מתא ווהראן כי הייתי שומע את שימעה. והלכתי לישיבת אנשי העיר ודייני מתא ונתראיתי עם הרב הדיין המצויין כמוהר"ר יעוקב צרמון וכמוהר"ר אברהם צבעוני ז"ל ומצאתי שם לומד עמהם ידידינו אהובינו הדבק מאח כמוהר"ר יוסף בן וואליד ז"ל בן הקדוש החסיד רבינו יצחק בן וואליד ולמדתי עמהם בסוגיית הש"ס ומצאתי חן בעיניהם ובפרט בעיני ר' יוסף בן וואליד והוא מקשיב לדברי כי נעמו לו. ונתעכבתי בווהראן כמו שני שבועות. ונתודעתי עם אנשים רמי המעלה והכבוד עם האדון החכם שר ישראל שמעון אלקנווי ז"ל ובשובי לעי"ת תלמאסאן נמצאתי בדוחק הפרנסה שהתלמידים שהייתי מלמד רובם יצאו לפעלם. ומר חמי כבר נפטר ואין לי על מה לסמוך כ"א על אבינו שבשמים.

ואחר פסח של שנת סת"ר קרוב לחודש סיון קבלתי מכתב מאת ידידינו חיים הכהן מעי"ת אוראן יע"א ובה מודיענו כי ידין החכם ראש רבנן והוא גופיה צורבא מרבנן הוא טוב שם כה"ר יהודה חיון ז"ל תקן ועשה ישיבה ללמוד תורה וצריכים הם לת"ח להיות ראש ישיבה. ועל כן אני כותב לך והוא החכם ר' יוסף בן וואליד הוא שנתן עצה עצת חכמים שהחכם הרב ר' דוד הכהן הי"ו הוא שראוי והגון עלינו להיות ראש ישיבה הנקראת "וזאת ליהודה" על כן אני כותב לך שיפה שעה אחת קודם מהרה חושה אל תעמוד כך כתב לי ידידינו אחי הגאון חיים הכהן ז"ל ואחרי חג השבועות נסעתי לבדי לעי"ת אורן ומצאתי הר' חיים הכהן ממתין עלי בתחנת הרכבת הוא ומשרתו, ולקחני לביתו ונתאכסנתי בכבוד גדול חודש וחצי. ועשה עמי חסד גדול שעמד עמי עם הקונסיסטואר ר' שמעון אלקנווי שהיה ידידו שעזרני מדי חודש בחודשו ועם המשכורת של בעל ישיבה שהיה משלם חוץ ממשכורת מקום בית המדרש וחוץ מכמה ספרים שהיה קונה לישיבה וכו', וכמה הוצאות שהיה מוציא לישיבה אשר עשה עמי ואשר עשה עם השם שהחזיר העטרה ליושנה שבאמת אילולי הוא יהודה יעלה נשתכחה תורה מע"ת אורן ונתרבית המינות. ובפרט בעיר הזאת עמד ותקן ועשה ישיבה ועד היום הזה אנחנו לומדים בספריו ועוד הניח לצורך הישיבה חצר אחת קטנה שפירותיה יכנסו לידי כל ימי חיי אשר אני חי. אשריך שעמלת בתורה בגופך והונך וממונך בחייך ואחר מותך שזכית בזה ובבא תהי נשמתך במחיצת הצדיקים והחסידים בעלי תורה תחת כסא הכבוד.

הצדיק הזה עלתה נשמתו בחודש אב הרחמן שנת תרע"ח יום שב"ק ארבעה לחודש אב נלב"ע ועלה לשמים לפני קונו.    זכור אותו האיש לטוב שבי"ל שמו העיד המרומם החכם ונבון הצדיק הטוב כמוהר"ר שלמה לעשרי שהיה מחזיק בידי כל מן דא סמוכו לנו אשר ממלא ידינו מברכותיו בכבוד גדול באין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם וכו', כאשר הוא עושה עמי בכל מכל כל והגם שמשנת עת"ר קרא אותי בשם ידידינו הטוב אדון שמעון אלקנוי ומנה אותי דיין והושיבני על כסא הרבנות וקצב לי פרס מדי חודש בחדשו עם חבירי, מ"מ אין הקומץ משביע את הארי לולא ה' השאיר לנו גואל בדם אותו האיש זכור לטוב אשר שלחו השם ושבי"ל שמו לעשות עמנו צדקה וחסד חסדי דוד הנאמנים במדה גדושה ומרובה אין אנחנו יכולים להתקיים בעולם ה' יריק עלינו ברכה עד בלי די. אמר הד"ך הי"ו זה הוא החכם המשכיל כה"ר שלמה בן יעקב לעשרי זצוק"ל ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלמה אכי"ר.

אופן לימודו והנהגותיו כמ"ש הוא בעצמו, וז"ל בקיצור ונתחברתי עם ידידי ורעי החכם פלוני ופלוני וכו' והיינו ידידים חברים מקשיבים בקדושה ובטהרה בתענית שני וחמישי ולפעמים שני ימים רצופים וגם בהפסקה ופעם אחת נתכווץ לו הוושט ואחרי הצום לא היה יכול לבלוע ואז עשו לו תרופה הכניסו לו בגרונו נוצה גדולה ורכה ופתחו לו הוושט והתחיל לבלוע ודרשו ממנו שלא יסתכן עוד וברוך השם שהצליחו לפתוח דרך הוושט.