רבי נסים דאהן נאות דשא

 מעט מחברים ממרוקו זכו שתורתם תתפרסם בכל רחבי העולם. ערי החוף כמו סלא, עירו של האור החיים הקדוש או ערי המלכות כמו פאס ומרקש, היו בקשר עם העולם החיצוני ועם כל זה רבנים מעטים הגיעו לערי אשכנז המפותחות להדפיס את ספריהם. רבינו שלמה אדהאן זצוק"ל יצא מאזור תפיללת, מאות קילומטרים הרחק מהישוב הגדול הראשון מרקש בדרום מרוקו, הגיע לעיר ואם בישראל טיטואן, ומשם לאמסטרדם שבו הדפיס את ספרו בנאות דשא. אחרי גירוש ספרד בשנת רנ"ב (1492), נתמלאה אמסטרדם, עיר נמל בהולנד, ביהודי ספרד והפכה לעיר ואם בישראל, שבה היו בתי דפוס חשובים שמספריהם אנו חיים עד היום.

כמה מחכמי מרוקו הגיעו אליה והתקבלו בתשואות חן ומתוכם נזכיר רק אחדים שהשאירו רושם עמוק בה והם רבי יעקב ששפורטאס, שנלחם כנגד ש"ץ שר"י, רבי משה חגיז בעל המשנת חכמים ובנו של רבי יעקב חגיז בעל ההלכות קטנות מפאס, רבי שלום בזגלו ממרקש בעל המקדש מלך ועוד.       אחרי גירוש ספרד קם בית דפוס בפאס שהדפיס רק שמונה ספרים בין השנים רנ"ב-רנ"ט, מחוסר הספקת נייר שהנוצרים בטלו הספקתו נסגר בית דפוס זה ומרוקו לא זכתה לבית דפוס עד המאה ה20-. במשך 400 שנה המחברים ממרוקו חיטטו את רגליהם לאמסטרדם, איזמיר, וליוורנו להדפיס את ספריהם. הדרכים היו בחזקת סכנה, חודשים של נסיעות מנעו מרבים מלהדפיס את חיבוריהם ורק מעטים זכו לראות פרי עמלם מודפס. לדאבוננו אלפי כתבי יד הלכו לאיבוד בגלל מחסור בבתי דפוס במרוקו. רבינו שלמה אדהאן זצוק"ל הדפיס את ספרו באמסטרדם בשנת תצ"ה (1735). ספרו זכה למספר הדפסות נוספות - בפוריצק בשנת תקע"ט (1819), בזיטומיר בשנת תרי"ז (1957), בלמברג בשנת תרכ"ט (1869) ובוורשא בשנת תרמ"ה (1885).       בספרו המקורי הכניס המחבר קובץ מרבי אברהם אזולאי זצוק"ל אחד ממקובלי מרוקו ממרקש, רבו של רבי שלום בוזאגלו. בהדפסות החוזרות, אחרי הדפסת המחבר, כל המוציאים לאור השמיטו את הקובץ הזה ואחדים הדפיסו את הקובץ בנפרד עם תרגום אידיש שזכה לכמה פירסומים. זכה רבי שלמה אדהאן זצוק"ל ותורתו התפרסמה בכל ערי אירופה.