גאוני טיטואן

מהר"י כלפון

מתוך ההקדמה לספר משפטים צדיקים

הנה זאת העיר קרובה קרבת אלקים אכסניא של תורה עיר גדולה של חכמים ושל סופרים המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם רבנן דפקעי שמיהו תורה מכרזת עליהם דרך כוכב מיעקב וכוכב בוקר אורו בקר יזרח שמשו האיר זרח שופריה דיעקב הרב המחבר מהר"י כלפון זללה"ה

מי ילד לי את אלה, שם אשה גדולה האשה רבה זאת הנשקפה כמו שחר אשרי יולדתו היא מרת פריחה אשת חיל הגביר כה"ר יוסף כלפון נ"ע יושב בסדר הגבירים הסוחרים בעי"ת כ'יבראלטאר יע"א (כמו שהיה הדבר נוהג בימים ההם שרבים מאנשי טיטואן היו הולכים להסתחר בעיר הנז' ובני ביתם היו נשארים פה העירה) היש לספר גדולי צדקותיה וגמילות חסדיה כי רבו מהרבה וירבו ויעצמו על כן היה למשל ולמשל ביום ובלילה עמי ונכרי יבאו ויגידו צדקת פרזונה ומכללם מעשה שהיה כך היה, ישמעאלי אחד יחיד לאמו היה בבית הסוהר כלוא ולא יצא כי בנפשו הוא ע"י שר עריץ ולא מצא כדי גאולתו סך עצום ובאתה אמו בצר לה לשמע אזן צדקת פזרונה ויושר לבה ונכנסה לביתה בעוד לילה ברחוב היהודים (דבר נמנע בימים ההם לנשי הישמעאלים) ותפל לפני רגליה ותבך ותתחנן לה והיא בטוב לבה יקרה מפנינים קמה וגם נצבה ותוציא מקופסתה אחר ענק מצוארוניה מחרוזת של פנינים יקרת הערך ותתן תשורה לשר פדיון נפש הישמעאלי והיה קידוש ה' גדול ומשם בארה גודל מעשיה דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה מה' אשה משכלת אשר נשא לבה אותה בחכמה בהדרי קדש מרחם משחר הקדישה את בנה מו"ז הרב המחבר זלה"ה תורה ולתעודה פרישתו קדישה בטרם יצא מרחם ע"י היום ותרא כי הרתה בשעיפים בחזיון לילה חלמא טבא חזת הרב הגדול כמוהר"ר יעקב ן' מלכא זצוקלה"ה עומד לנגדה והכי קאמר לה הנה אנכי עמך ויהי בלדתה ותקרא שמו יעקב כשם הרב הנז' זיע"א (רמזו מו"ז הרב המחבר זלה"ה בהקדמתו ס' נר מערבי הנדפס מקרוב על ידינו) מנעוריו גדלתו כאב על התורה ועל העבודה ועשתה לו לרב ת"ח אחד שמו כמהר"ר יהודה אלמאליח ולקחה כדי מחסורו עליה לשכון כבוד בביתה כד לחם ומזון כסות וכלים לפי הטף והרב הנז' כפי הנראה היה רב מובהק וחריף ונתן מעיניו בו (מו"ז ז"י הזכיר להערה אשר כתב בסוף תשובה סי, נ"ז דספר נר מערבי בדף ס' ע"א ע"ש ובעודנו ילד כבר נתפרסם לבחור כארזים על יבלי מים ויצא שמו לתהלה לשם ולתפארת ואחר שנלב"ע מר אביו נ"ע בעיר כיבראלטאר אבד העושר ההוא לא נודע איך, ונשארו מו"ז ואמו ז"ל בדלות ואעפ"כ אחור לא נסוגו ומתוך הלחץ זה הדחק ממית עצמו באהלה של תורה, וכשהיה בן תשעה עשר שנים יצא מוניטין שלו כשהתחיל להשתדל בענין הבית אשר קנו מאת הר' יעקב בעד דמי המשכונה וכו' שהיה נגדו אשר בגלל זה כמה דיות נשתפכו וכו' בפס"ד אשר אסף וקבץ בקונטריס חסד ה' כאשר נבאר להלן, ובראות כן מו"ז הרב המפורסם כמוהר"ר יצחק נהון זלה"ה שם עינו עין הבדולח עליו לטובה ונתן לו את בתו לאשה מרת זקנתי אשר חיי עטרת תפארת זה שמה שמחה תמ"ך ותלד את אלה ליעקב חמשה בנים זכרים, ואלה שמותם הראשון אדם בלב נכון תנוח חכמה הולך בדרך תמים כהה"ר יוסף ז"ל ואחריו ברא כרעא דאבוה ראש המדברים בכל מקום מלא רוח חכמה ומלאה הארץ תהלתו החכם השלם והכולל אין גומרים עליו את הלל אדני אבי כמהר"ר יהודה זלה"ה, ומחד דודי בר חכים הוא הרב המובהק, ונגה לו ברק, אור גולל, בישראל להלל, כמהר"ר יצחק זלה"ה והחכם השלם וותיק, וכולל כל אישורין, ספרא רבא דישראל, בסתו"מ, חכמה ויראת ה' טהורה וגם היה סופר שטרות, כמה"ר משה נטע נעמן, זרוע המיומן, הבן יקיר כהה"ר מאיר ז"ל מר ניהו שהתחיל להשתדל להדפיס ספרים אלו וספר נר מערבי וספר משפטים צדיקים וגם ילדה לו שתי בנות מרת פריחא אשת חיל עטרת למו"ר דודה כמהר"ר יונה נהון זלה"ה אחי זקנתי הנז"ל ומרת זהרא תמ"ך אשה חכמת חן.

הנגיד של החברה הקדושה חסד ואמת כה"ר משה גרשון י"ל אלה תולדות יעקב מי תכן את רוח ה' ומי שם בטוחות חכמה, יהיב חכמתא לחכימין, מלא מחזיקן כל המוסיף מוסיפים לו, ויגדל האיש כי האיש מ"ר - דכ"י הולך וגדול, יעקב משק"ם מו"ז הרב המחבר ענפיו מרובים ושרשיו אי חסיד אי עניו חסדא קדישא ופרישא, משים לילות כימים לילה כיום יעיר על התורה ועל העבודה נחל נובע מקור חכמה דרופתקא דאורייתא ידיו רב לו בנגלה ובנסתר סובר הרזי"ם לא יכבה בלילה נרו מעשה היה והפחיתו השטן שבנר לליל שבת כדי שיכבה ויישן וינוח מעט ונעשה לו נס שנשאר הנר דולק כל הלילה עסיק באורייתא תדירא זה הדחק נפשו חשקה בתורה לא זז מחבבה והשתדל לרכוש לו כח הזכרון וה' הצליח בידו והעניק לו כח זכרון עד להפליא על כן היה למשל. לן בעמקה של הלכה וכל רז לא אניס ליה כי היה רכושו רב בתורה מרוב שקידתו ועומק עיונו ובקיאותו הפלא כלי מלא פאר נוצץ בדור דעה העיר רבתי עם עיר ע' לנו עיר גדולה של סופרים מלאה כרמון ובאזננו שמענו מזקני הדור שהכיר דורו היו מפליגים בשבחו מאד מאד וגדול א' אשכנזי שבא לכאן בזמן ההיא אמר שהוא מעין המתגבר אם אמרתי אספרה כמו רבי תורתו וקדושתו תקצר היריעה מהכיל לשמע אזן שמענו שהיה מפורסם לאיש אלקים קדוש ופליג ליה רביה ושמעתי באומרים שפעם א' כשהיה לומד בחדרו נראה כאש לוהט סביבו וחשבו שקרה דליקה בבית. כן היה מפורסם פה העירה שהדליק את הנר בחומץ במקום שמן, ועל דנא ראיתי אני הצעיר לפו"ר דודי כמה"ר משה ואמר לי שמעשה שהיה כך היה שביום ערש"ק לעת ערב היה בהול להדליק הנר לצורך שבת והיתה מונחת הצלוחית של השמן אצל הצלוחנית של חומץ והוא בהסח הדעת לקח הצלוחית של חומץ ונתן לתוך הנר והדליק כאלו הוא שמן ולא הרגיש בדבר ובני הבית הרגישו בדבר ואמרו לו מה זה שנתת בנר חומץ במקום שמן? אז נחפז הוא זלה"ה להסיר את החומץ ונתן שמן לתוך הנר. ואין רצוני להאריך בספורים רק דבר אחד אשר ראיתי בעיני וראו רבים שזה כמה שנים בליל שבת קדש ואנחנו מתפללים ערבית בבית הכנסת הנקרא ע"ש מו"ז מהר"ר יצחק נהון זלה"ה ושם היתה דולקת העששית שמן למנוחת הרב המחבר זלה"ה כמו שנוהגים לעשות לכל הנפטרים נ"ע והעששיות הנן תלויות בתקרת הבה"ך ע"י מנורה עשויה שרשרות של מתכת כידוע והנה נתק אחד הקרסים המחברים את השרשרות ונפתחה השרשרת החושקת את העששית ונעתקה ממקומה ונפלה ליד ראש איש אחד ושמו מרדכי חדידא שהיה יושב תחתיה והלכה וישבה בספסל של בה"ך שתים או שלש אמות רחוק ממקום תליתה כאלו איזה בן אדם לקחה בידו והושיבה או כאלו העששית היתה איזה עוף הפורח שהוא נח במקום שהוא נהפכה העששית ולא נשפך מהשמן ונעתקה הפתילה ממנה ונשארה דולקת כל הזמן עם תום השמן שבעששית ויהי לנס. זה ראיתי בעיני וראוהו המתפללים בבה"כ שהתפרסם הדבר בכל העיר ובאו לבה"ך אנשים ונשים וטף לראות בעיניהם זה הפלא.

לענין שני ח"ו הנה אתנו פתקא כתיבת יד קדשו ובה כתב חדוש על פסוק א' תוכל להכנס כמעיד כהסכמת מלכנו ורבנן קדישין בס"ד היום ה' בתשרי ש' תקפ"ו אני בן י"ח שנה אנכי הצעיר עבדא נאם יעקב כלפון שליט"א עכ"ל הפתקא מוכח מזה שנולד בשנת תקס"ח וברור לנו דסילוקו של צדיק היה ביום תשעה עשר לחדש אב רחמן שנת תרט"ו באופן שכל ימי שני חייו אשר חי היו שבעה וארבעים שנה ומבן י"ח שנה ואולי קודם לכן כבר היה כותב חדושי תורה, ובשנת תקפ"ז בהיותו בן י"ט שנה התחיל לחקור ולסדר טענות ופסיד בענין הנוגע לאמו היא המשכונה והמקח אשר בא ענינם בספר אשר אסף וקבץ וקרא בשם חסד ה' הנדפס בפנים, והנה הענין ההוא נדון ע"י מאריה דאתרין כמוהר"ר מנהם נהון זלה"ה בשנת תקפ"ב וכמוהר"ר וידאל ישראל זלה"ה החותם שלישי של הבי"ד חלק עליו (כמוהר"ר משה הלוי זלה"ה החותם שני לא היה יכול להטפל בענין מפני קרבתו עם הבע"ד האחר) ובאו הפס"ד לפני רבני פאס יע'א והסכימו עם כמהרמ"ן ובראות כמוהר"ר ויש"ר את עצמו יחיד נגד רבים שתק עד שאדביני ביני גדל מעט מו"ז זלה"ה ובשנת תקפ"ז כמש"ל התחיל לסדר טענות ופס"ד אז אזר חיל כמוהר"ש לסדר פס"ד מחדש ונשמענו מזקני הדור ששאלו למהר"ש זלה"ה למה מקודם שתק ועתה חזר ע"י הענין והוא זלה"ה השיב ברוב ענותנותו עתה יש לי מי שיעורני (נתכון למו"ז זלה"ה) באופן שמו"ז הריץ מכתביו לרבני המערב ונשא ונתן עמהם שלח להם הפס"ד של כמהרר"ש ונמשך המשא ומתן איזה שנים עד שנגמר הענין לטובתו, ועשה מן הפס"ד הספר הנדפם בפנים קראו חסד ה' כי היה דחוק מאד והיה בעיניו חסד מאת ה' שהרויח באשר ה' אותו שהלכה כמותו תתן אמת ליעקב.

מי כמוהו מורה אעפ"י שלא נמנה לדיין היה לו משא ומתן גדול עם רבני דורו מעריהמערב כי ידעו את האחד ואת שיחו שהיה מפורסם בדורו בחכמה ובבקיאות והיה לו חשק גדול בכתיבת חידושיו בפוסקים. ושמעו מפי זקנים שכשבא לכאן כתב הערות על ספר ישא ברכה למה"רר יהודה שמואל אשכנזי זלה"ה ושלחו לידו ועל זה היטב חרה לו הרב הנז' ושלח תלונתו למוהררי"ץ בן וואליד זלה"ה חזיה בדעת מוהרי"ץ להאשים מו"ז על דנא פתגם אבי מוהר"ר וידאל ישראל ולא הניחו ואמ"ל כך היא דרכה של תורה, ויש אתנו בכתובים העתק מכתב ששלח מו"ז זלה"ה מלא חן מתנצל לפני מוהר"ר יש"א זלה"ה ותוכן ענינו הוא שכל דברי הקונטריס אינם כ"א דרך משא ומתן לישב דברי הראשונים ואילו סתר איזה דין שפסק היה מקום להקפדתו וכו' ושכל קונטרסו מלא מזה להציל עשוקים וכו' גם התענין מו"ז זלה"ה להעתיק דברי הראשונים שהכינם לדפוס כן עשה להפס"ד מוהריב"ם וסיעת מרחמוהי זיע"א וקרא לו הספר נר מערבי וכן העתיק קונטרס הטרפיות למהר"ר מנחם עטיה זלה"ה וכן העתיק וסדר והדפיס ספר דרשות של רבנו הגאון הזה בעמל רב ויגיעה רבה ועצומה לו שער וכתב לו הקדמה בשנת שו"ש וקרא שם הספר נר מערבי מן הטעם שביאר בהקדמתו לספר גם קבץ כעמיר פס"ד מרבני דורו ונקראו בשם משפטים צדיקים ואנחנו יוצאי חלציו מנינו מספר לכוכבים של מוהריב"ם קראנו חלק א קונטרס הטרפיות הנז' קראנו בשם נר מערבי חלק ב', ולדרשות מוהרמ"ע קרינו חלק ג' ובכל הספרים האלה עשה מו"ז הערות משלו בסוף הרבה תשובות לפעמים כותב בתחילת הערותיו או בסופם קול מהיכל ר"ת הצעיר יעקב כלפון או נאום הכל פעמים אינו מזכיר שמו רק כותב איה לכד ויש שאינו כותב לא זה ולא זה רק בסוף כמה תשובות אחר שגמר להעתיק התשובה כותב סתם דעיי' בספר פלוני כגון בנר מערבי ח"א סי' ד' וסי, ז' וסי' ח' וכאלה רבות כל מ"ש שם עיי' וכדומה הוא שי מפז. והואלתי לבאר שמ"ש בס' נר מערבי ח"א דף נ"א ע"א בתחילת הדף בזה"ל ע"כ נמ"ך בכת"י של א"מ ממה שאסף וקבץ וכו' וכו' זה הלשון של כהה"ר מאיר בנו של מו"ז שאסף מו"ז וקראם נר מערבי ספח אליהם עוד כמה שו"ת שהשיגה ידו. והנה הרואה יראה שסימן ק"ל של ס' משפטים צדיקים ח"א הוא כולו דברי מו"ז והביא שם מה שכתב לו מהרר"א ישראל מעיר כיבראלטאר ע"ש. כל הספרים הנז"ל נדפסו מקרוב על ידינו יוצאי חלציו יכלם בשם קראתי בהקדמתי ית' משפטים צדיקים ח"א וה' הטוב הצליח בידינו בהיות כוונתנו רצויה לזכות את הרבים לעשות נחת רח' לרבותינו מו"ז מר דודנו כההר"ם זכרם לחיי עד, והנה כל מעשה תקפו וגבורתו של מו"ז זלה"ה בתורה וביראת ה' טהורה עשה בשבעה וארבעים שנה אוצר חי ובשנת תרט'ו נצחו אראלים את המצוקים ונתבשם ביום י"ט לחדש אב תרטו.