רבי יעקב אבן צור
מוה"ר יעב"ץ
יעקב אבן צור זצ"ל, נולד בשנת תל"ג, נלב"ע שנת תקי"ג, היה רב גדול בעיר "פאס", ושמש ברבנות גם בעיר "מקנאס", היה משורר גדול, הרביץ תורה ברבים, היה לו יד ושם בקבלות כתב הרבה, ובין השאר: ספר "משפט וצדקה ביעקב" - שו"ת, חיבר כמה שירים וקינות, דרושים רבים, ועוד.
עיין עליו בספר "נר המערב", מסופר עליו שפעם התקשה בשתי מימרות בגמרא של רמי בר חמא, ועלה בדעתו למחוק אחת מהן, והנה הוא במחשבתו זו, ראה איש עומד לנגדו. שמע אומר, אני רמי בר חמא, ואם לא הזהירו אותי מן השמים "הזהר ביעקב בני ובתורתו" הייתי פוגע בך. ר' יעקב ז"ל נבהל ממקומו והאיש שעמד לנגדו נעלם. זיע"א.
הגאון מורנו הצדיק והמקובל רבי יעקב אבן צור זכר צדיק וקדוש לברכה, נתבקש בישיבה של מעלה בליל שבת קודש ב' בטבת שנת תקי"ג (1753), בא סימן "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" וראשו בגימטריא - חמש מאות ושלוש עשרה כמניין תקי"ג, וזה מעיד שהיה אדם גדול כפי שהעידו עליו גדולים, וכך כתב עליו מרן החיד"א (רבנו חיים יוסף דוד אזולאי) זכרו יגן עלינו בספרו "שם הגדולים" מורנו הרב יעקב אבן צור בן איש אלהים קדוש מורנו רבי ראובן זכר צדיק לברכה היה רב עם הרב הקדוש רבי יהודה בן עטאר זכר צדיק לברכה חיבר חיבורים הרבה, הרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, היה בקי בכל מנהגי רבני ספרד שבאו מהגרוש, ולא הניח דבר גדול או קטן הכל נמצא אצלו בכתב. יש לו יד בקבלה מעשית. עד כאן דברי הקדוש מרן החיד"א זיע"א.
מורנו רבי יעקב אבן צור נולד ביום שבת קודש זך לחודש אייר יוצא שימי חייו היו שמונים שנה. מצאתי כתוב בספר "אוצר המכתבים" - חלק ראשון, עמוד נב: שמצא כתוב בכתב יד ישן נושן וזה לשונו: הרב הגאון החסיד העניו, המקובל הא-להי גם בקבלה מעשית כבוד מורנו רבי ראובן אבן צור זכר צדיק לברכה נולד באדר שנת תצ"ח (1538) בעיר מקנאס וגם בנו הרב הגאון רבי יעקב נולד בעיר מקנאס בשנת תגל נפשי, ומני העלילה, נסעו כולם בקפיצת דרך לעיר פאס ונתישבו שם.
מובא בספר מלכי רבנן כי ביום שנימול מורנו רבי יעקב אבן צור זכר צדיק לברכה נתבקש בישיבה של מעלה שליח ארץ-ישראל החכם הגאון והחסיד כבוד מורנו רבי אלישע אשכנזי זכרו לחיי העולם הבא בעיר מקנאס, אמרו עליו, כי נתקיים בו "וזרח השמש ובא השמש" - צד שלא שקעה שמשו של רבי אלישע אשכנזי זצ"ל זרחה שמשו של רבי יעקב אבן צור זצ"ל (כך אמר עליו אביו הקדוש ביום הברית בעיר מקנאס) זו נתקיימה ברבי יעקב זצ"ל, כי היה חכם גדול בתורה ובקבלה, שקידתו בתורה היתה להפליא, הרביץ תורה בישראל, הניח אחריו כתבי יד רבים, היה משורר עצום, הודפסו כבר בעזרת חברת דובב שפתי ישנים ספר שאלות ותשובות "משפט וצדקה ביעקב" – שני חלקים וגם ספר "עט לכל חפץ" - שירים, קינות ותחינות. שימש בדיינות וברבנות ארבעים ותשע שנה, בשנת תס"ד נתמנה לדיין בעיר פאס במשך שלושים ואחת שנה, אחת עשרה שנה נתמנה לדיין בעיר מקנאס. בעיר מקנאס שימש ברבנות עם הרבנים מורנו רבי משה בירדוגו זצ"ל הנקרא משבי"ר וגם עם מורנו רבי משה אדהאן זיע"א, ושבע שנים בעיר טיטואן ובנה שם בית כנסת. מסופר עליו כי הוקשו לו שתי מימרות של רמי בר חמא שהיו סותרים זה את זה, והיה מעיין בהן כדי לתרץ אותן, לאחר העיון הסכים בדעתו לדחות אחת מהן, לקח את העט כדי לכתוב בו, ומיד ראה והנה איש עומד לנגדו ואמר לו: דע לך שאני הוא רמי בר חמא, ואם לא הזהירו אותי מן השמים ואמרו לי: "הזהר ביעקב בני ובתורתו - הייתי מזיקך, תכף ומיד הרב רבי יעקב אבן צור זיע"א נרתע ממקומו ונעלם ממנו אותו האיש".