רבי שלמה הכהן  

אדונינו מורינו ורבינו הרב שלמה הכהן אצבאן המכונה לחכם דצבאן זצוק"ל נולד בשנת אמר"ת ה' צרופה לפ"ק לאביו רב הו"ד יוסף החה"ש אור גולל וכל אישורין כולל היה רישא דעמיה מדברנא דאומתיה מידותיו מדות יוצרו יראת האל אוצרו גומל חסדים טובים עם החיים ועם המתים אוהב שלום ורודף שלום, טוב טעמו ונאומו בדרשותיו היקרים אשר היה דורש טוב לעמו מזרעא דאהרן כהנא מר זקיני כמוהר"ר יוסף הכהן זצוק"ל, נתבש"מ ביום שני לחג הסוכות שנת עטר"ת לפ"ק זיע"א ולאמו הצדקנית מרת זקינתי שמחה ז"ל הגדולה במעשים ובמעלות יקרות כשבע נשים צדקניות ועליה אמר הכתוב חכמות נשים בנתה ביתה וחריפה בשכלה ובעלת תבונה וכל מה שכתוב באשת חיל מי ימצא מראש ועד סופה והיא עצמה מיחוס חכמים ורבנים בתו של החה"ש והכולל בחכמה ותבונה כהה"ר יעקב ענקונינא זצ"ל ואחות הרה"ג מעוז ומגדול ידיו רב לו בתורה בעיון וסברא איש חיל שריבה וקבץ פעלים לתורה והעמיד תלמידים הרבה כמוהר"ר יוסף ענקונינא זצוק"ל, אדונינו המחבר הוא דור שלישי לאותו צדיק מר זקינו איש אלוקים קדוש הוא מרנא ורבנא, זקן ויושב בישיבה בישישים חכמה ואורך ימים תבונה דגמר כוליה תלמודא, בקי בחדרי משנה וגמרא ומילי דחסידא, סבא דמשפטים ומלבשתו ענוה ויראה, מר ניהו כמוהר"ר אהרן הכהן זצוק"ל אשר גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, ביום ט"ו לאלול שנת יהי עליכם סתר"ה ליצירה זיע"א.

 האדמו"ר הוא דור רביעי לאותו צדיק כהה"ר יעקב הכהן זצ"ל. ודור חמישי לאותו צדיק החה"ש והכולל כמוהר"ר אהרן הכהן זצוק"ל דור שישי לאותו צדיק החה"ש כמוהר"ר יצחק הכהן זצוק"ל דור שביעי לאותו צדיק החה"ש והכולל כמוהר"ר יוסף הכהן זצוק"ל דור שמיני לאותו צדיק החה"ש כהה"ר אהרן הכהן זצוק"ל דור תשיעי לאותו צדיק החה"ש כהה"ר יצחק הכהן זצוק"ל דור עשירי לאותו צדיק החה"ש כהה"ר יהודה הכהן זצוק"ל בנו ר' אהרן ז"ל דור אחד עשר לאותם צדיקים שלשלת יחס אבותינו הקדושים חכמים ורבנים דור אחר דור, לידע את הכל באהל מספרי דבי רב רבינו המחבר זצוק"ל שחיבר באחד מספריו היקרים ספר ויאסוף שלמה ובתוכו חיבר ספר ויחל שלמה כולו אומר כבוד על יחס אנשי עיר דובדו ורבניה, שלשלת יחוסם מגירוש סיביליא אשר באו בשנת רנ"ב לפ"ק בא סימן כאן שנה רבי מזר"ה ישראל יקבצנו ושמרו כרועה עדרו. זה קרוב לת"ק שנה שנתיישבה עיר רובדווהיתה עיר גדולה של חכמים וסופרים, והביא הרב המחבר זצ"ל שלשלת יחוס אבותיו הקדושים זלה"ה עד י"א דורות ומשם באר"ה את כל שמות הרבנים הנ"ל, אשר בקש הרב מורינו המחבר פשפש ול"ו מצא כתבי יד ושטרות מעשה ידיהם של צדיקים כרכא דכולא ביה אשר אסף איש טהור, מור דודינו רבינו הגדול מעוז ומגדול שמו נודע בשערים רבין חסידא ופרישא הוא הודינו והדרינו רישא דעמיה מדברנא לאומתיה עט"ר כמוהרש"ך זלה"ה זיע"א הוא הנקרא בפי כל ארבי לכביר זצוק"ל, אשר רבותינו הראשונים שבעוב"י פאס יע"א הלא המה הרה"ג נר המערב גדול אדונינו כמוה"ר וידאל הצרפתי זלה"ה והרה"ג נר המערבי מופלא שבסנהדרין רבינו הגדול כמוהר"ר אי"ש הצרפתי זלה"ה היו נוהגים בו כבוד והיו קוראים אותו בשם חתיכה דקדושה כאשר יעידו מכתביהם כתב יד הקודש הרי מכתביהם כמוסים עם אדוננו המחבר, ורבינו אי"ש הצרפתי זלה"ה חתם באות זה הכופף קומתו לקבל ברכתו זה לאות ולסימן ולמפורסמות אינם צריכים ראיה, רבינו שלמה הכהן הראשון הנקרא ארבי לכביר היה נשוי לאשה צדקת וחסדת אשת חבר כחבר ערב וצהרים היתה מתפללת מתוך הסידור, הם לא השאירו אחריהם זרע חלקם בארץ החיים, אבל הניח אחריו פסקים פסקי הלכות ופירוש הרא"ם וחידושי דינים והנהגות טובות לעירינו דובדו יע"א כנודע הכל באר היטב בספרו של המחבר ויחל שלמה וזכיתי אני המו"ל להעלות שוב על הדפוס את יחוס דובדו ורבניה ומשפחת אצבאנין משפחת המחבר ורבניה ובתוכם רבינו הגדול ארבי לכביר הכל כתוב היטב באריכות בספרו זה השלישי של המחבר "מעלות לשלמה".

והנני להוסיף שמר דודינו הודינו מהרש"ך הראשון ארבי לכביר נתבש"מ בשנת אמר"ת ה' צרופה היא שנת תרמ"א לפ"ק באותה השנה בדיוק נולד רבינו מהרש"ך השני הוא המחבר שנקרא על שמו כמו שכתוב וזרח השמש ובא השמש וכו'. כמו שכתב מהרש"ך אזאגורי זצוק"ל בספרו "ויקץ שלמה". עוד יש לציין שמורינו מהרש"ך הראשון ארבי לכביר העמיד תלמידים הרבה הן הם תולדותיו של אותו צדיק קדוש הוא לאלוקיו, להלן שמות הרבנים ידועי שם שלמדו בישיבתו.

מר זקיננו הרא"ה מר ניהו כמוהר"ר אהרן הכהן זיע"א שאדונינו המחבר הוא דור שלישי לאותו צדיק איש אלוקים קדוש הוא מרנא ורבנא, דגמר כוליה תלמודיה. בקי כחדרי משנה וגמרא ומילי דחסידא, סבא דמשפטים ומלבשתו ענוה ויראה, אשר גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב ביום ט"ו לאלול שנת יהי עליכם סתר"ה ליצירה זיע"א זלה"ה. וכמו שמסופר בספר "ויחל שלמה" בחלק יחוס דובדו ורבניה שרבינו מהרש"ך ורבינו הרא"ה נסעו ביחד לעיר פאס ושם השיאו אשה היא מרת זקינתינו פריחא ז"ל בת החו"ן יוסף אדהאן זצ"ל וישבו שם ימים ואח"כ נאזרו אנשי חיל אשר בדובדו הגברים אנשים חשובים והלכו לעיר פאס ואחר כמה הפצרות ופיוסים הביאום בכבוד גדול, גם בימי זקנותו רצה רבינו מהרש"ך ללכת לשכון כבוד בארצנו הקדושה תוב"בא וג"כ כל הקהל באו אצלו אנשים בעלי שם ותהילה ופייסוהו הרבה שלא ישאיר אותם כצאן ללא רועה ונתפייס והוא הזריע תורה בעיר דובדו.

כמ"כ למד אצלו מר זקיני כמוהר"ר יוסף הכהן זצוק"ל הוא מר אביו של המחבר שהיה גומל חסדים טובים עם החיים ועם המתים אוהב שלום ורודף שלום, מה טוב טעמו ונאומו בדרשותיו היקרים אשר היה דורש טוב לעמו, עלה למרום ביום שני לחג הסוכות שנת עטר"ת לפ"ק זיע"א.

כמ"כ למד בישיבתו מר דודינו אחיו של מר זקיני הנ"ל מר ניהו כמוהר"ר אברהם הכהן זצוק"ל זיע"א, אשר נולד שנת תבר"ך צדיק לפ"ק ונתגדל בחיק רבינו מהרש"ך זצוק"ל ובביתו למד עד שהיה חכם גדול והשיאו אשה והורישו את כל נכסיו, שמו נודע בשערים העמיד תלמידים הרבה ושימש ברבנות בעיר דובדו בבי"ד של שלושה עם הרה"ג רבינו אברהם בן שושן זצוק"ל זלה"ה זיע"א ורבינו אברהם מרציאנו זצוק"ל זלה"ה זיע"א.

ובשנת תרס"ג נסע למליליא ונתקבל שם ברבנות ברום המעלות בכבוד גדול, שזכה לג' כתרים כתר תורה בר אבהן ובר אוריין וכתר כהונה מזרעא דאהרן כהנא וכתר שם טוב עולה על גביהן רבינו אברהם זצ"ל ישב על כסא ההוראה בכבוד גדול לשפוט את העם, וקבע ישיבה לתורה וספרים הרבה אין קץ רבנן ותלמידיהון שהיה משתדל בלימוד הש"ס ופוסקים עם בניו הראשון בקודש הרב דוד שלמה זצ"ל אשר מילא את מקומו ברבנות בעיר מיליליא וישב על כסאו ברבנות יקרה וחכמה מפוארה עם רבני העיר יותר מארבעים שנה שהיה שואל כענין ומשיב כהלכה פסקי דינים והלכות מרובות עם חכמים גדולים מחכמי טיטואן ומחכמי עירנו דובדו, הא' בקודש מר חותנו רבינו הרד"ך זצוק"ל ששימש כרא"בד כעיר המפוארת אורן ועוד נדבר אודותיו להלן, וב' בקודש רבינו המחבר מהרש"ך בענין גטין וקידושין שהיו לו עם הרה"ג יהודה כלפון מטיטואן שיצאו לאור בספר הזה "המעלות לשלמה" וגם עם מר דודי הרב שמואל מרציאנו זצ"ל ושימש ברבנות עד ער"ה של שנת תשכ"ג שנתבש"מ בספרד (מדריד) שם עלתה נבג"מ והביאו ארונו לעיר מליליא לשכב עם אבותיו זיע"א. והטור השני מר ניהו יעקב ז"ל שהיה איש מצליח ובעל חסד עם קרובי משפחתו בבחינת יששכר וזבולון כמו שהובא בספרו של מהרש"ך אזאגורי בספרו ויקץ שלמה דף ר"ה. ושתי בנותיו של רבינו הרא"ה הן מרת עלו ז"ל ולהבדיל בין החיים מרת עישא שזכתה לשיבה טובה וכעת מתגוררת עם בנה ר' אליהו הי"ו שזכה לבנים ובנות בעלי תורה ויראת שמים.

 רבינו הרא"ה נתבש"מ ביום ט"ו אייר שנת תפ"ר.

ועוד רב בעל שם ותהילה שלמד אצל רבינו מהרש"ך (ארבי לכביר) מר ניהו רבינו הרד"כ כמוהר"ר דוד הכהן זצוק"ל זלה"ה זיע"א, שהיה צדיק יסוד עולם ויברך דוד את אלקיו בקול גדול ובכוונה יתירה, למד הרבה, והעמיד תלמידים הרבה הוא ועמיתו הרב שמואל בן חמו זצוק"ל ואחד מהם הוא רבי מרדכי הכהן זצ"ל שהיה סופר סת"ם והרב מו"ר כמוהר"ר משה בן גיגי זצ"ל (מנ"ך בלוד) והרב אליהו מרציאנו בהזה"כ שלמה בן עק"ו זצ"ל והרב דוד מרציאנו וה"ר ציון אחיו והם בניו של הרב החה"ש כמוהר"ר משה מרציאנו בן עק"ו זצוק"ל שכתב עליו הרב בספרו לך דוד שהיה עשיר והיה תומך בידו ומלוה לו לעת הצורך הלואת חן וחסד שכמ"ה. וגם רבינו המחבר מהרש"ך למד אצלו תקופה אחת וגם מר דודי הרב שמואל מרציאנו זצ"ל למד אצלו וכמ"כ החסיד העניו הרב דוד מרציאנו בן לאו"ץ ר' יצחק ז"ל למד אצלו, וגם הרב יצחק הכהן זצ"ל היה אחד מתלמידיו.

רבינו הרד"ך גם חיבר ספרים הרבה והם קרית חנה דוד קרן לדוד וילקוט דוד באוהל דוד בנפש דוד לך דוד ולדוד ברוך ועוד. הוא העמיד תלמידים הרבה גם בעי"ת תלמסאן ואח"כ בע"ת אוראן ושם שימש ברבנות כראב"ד עד סוף ימיו ונתבש"מ ביום ד"ך לחדש אייר הוא זיו בשנת היובל תשו"בו אל אחוזתו ליצירה יש לציין עוד שחתניו לוקחי בנותיו הם הרב דוד שלמה זצ"ל בנו של מר דודי הרא"ה הנ"ל ולהבדיל בין החיים הרב דוד כליפה שלי"טא בעל המחבר ספר "דרכי דוד" ששימש ברבנות בחו"ל וכעת מתגורר בעיה"ק ירושלים.

וכשרבינו מהרש"ך (ארבי לכביר) עלה למרום בשנת אמר"ת חזרו הרבנים הנ"ל ללמוד אצל הרא"ה הוא מר זקיני כמוהר"ר אהרן הכהן ביחד עם הרב משה הכהן זצ"ל והרב אברהם ענקונינא זצ"ל והרב יוסף ענקונינא זצ"ל מר דודי אחיה של מרת זקינתי ז"ל הנ"ל, והרב שמואל בן חמו זצ"ל. כמובא בספר ויקץ שלמה למהרש"ך אזאגורי זצ"ל.

רבינו מהרש"ך המחבר חונך ולמד תורה אצל אבותינו הקדושים ובפרט אצל מר זקנינו הקדוש סבא דמשפטים הרב אהרן הכהן זצוק"ל זיע"א, וגם אצל הרד"ך רבינו דוד הכהן זצ"ל שכיהן כראב"ד בעי"ת אוראן והעמיד תלמידים הרבה כנ"ל רבינו מהרש"ך הקדיש את ימי נערותו ללמוד התורה בהתמדה עצומה, וכבר מקטנותו התגלו בו כשרונות נעלים אהבה וחיבה לחכמה ולספר ותמיד היתה עינו פקוחה לעיין וללמוד מדרכי הרבנים ומהנהגותיהם בבחינת והיו עיניך רואות את מוריך.

כבר בגיל רך הרביץ תורה בעי"ת דובדו עיר של חכמים וסופרים והרבה מחכמי דובדו היו תלמידיו שמהם יצאו דיינים שוב"ים ומרביצי תורה ברבים ואלה שמותם:    א. הרב משה מרציאנו שלי"טא שכיהן כדיין ומו"ץ בעי"ת אוג'דא וכעת משרת בקודש בלוד.

ב. הרב יהודה בן שושן הי"ו שו"ב וכעת יושב בעי"ת קרית גת עה"ח ועה"ע. ג. הרב יהודה מרציאנו הי"ו כעת מכהן כשו"ב בעי"ת חדרה. ד. הרב ציון ענקונינא הי"ו יושב עה"ת ועה"ע בעיה"ק ירושלים. ה. הרב מהרש"ך אזאגורי זצ"ל ולהבדיל בין החיים שכיהן כדיין בעי"ת מאזאגאן ועיר אוגדא גם למד בישיבתו. ו. הרב אהרן מרציאנו זצ"ל בן יוסף מרציאנו ז"ל. ז. הרב אהרן בנימין בנו זצ"ל שכיבדו בחייו ובמותו כבוד גדול כיאה וכנאה.

נוסף ע"ז שהיה ראש ישיבה כל השנים משנת תר"ס עד שנת תרפ"ו גם כיהן בדיינות כראב"ד בבי"ד של שלושה עם עמיתיו הרב מ"מ דוד בן שושן זצוק"ל והרב יוסף מרציאנו זצוק"ל ושפט בצדק את העם כדיין וכמנהיג כמו שרואים בתשובותיו בכל חיבוריו וכל זה ללא שום תמורת כסף.

בשנת תרפ"ו עזב את העיירה דובדו ונסע לעי"ת מאזאגאן ושם נתקבל בכבוד גדול כיאה כדיין וכמנהיג רוחני קיבלו אותו בכבוד גדול כל אנשי הקהילה משפחת הכהנים משפחות בן שמעון רווימי, חאזיזא, דאנאן, זנאתי, ומימראן, כאמור בספר ויקץ שלמה למהרש"ך אזאגורי שהוא ידיד וקרוב משפחה וכיהן בדיינות עם המחבר משנת תש"ה בע"ית אוגדא כדלקמן, ובשנת תר"צ כנראה שחזר לעי"ת דובדו שוב כדיין וכמנהיג שם ישב עד שנת תרצ"ה ובשנת תרצ"ה נתמנה ע"י הממשלה כדיין וכמנהיג בעי"ת אזמור עד שנת ת"ש שחזר שוב למאזאגאן עד שנת תש"ה ובתחלת שנת תש"ה נבחר כראב"ד בעי"ת אוגדא שם ישב על כסא ההוראה בכבוד גדול עם הדיינים הרה"ג מהרש"ך אזאגורי זצ"ל ולהבדיל בין החיים הדיין השלישי הרב ציון אבן דאנאן שליט"א.

בכל המקומות הנ"ל שירת את צאן מרעיתו באמונה בקדושה וטהרה קרוב לחמישים שנה. כן כל ימיו של אותו צדיק מנעוריו ועד גודלו לא מש מתוך אהלו תורתו אומנותו ובה היתה שיחתו ולוחם במלחמתה של תורה, בקי בחדרי משנה וגמרא, וסוגיות ומשניות על פה על לשון סדורה, מור דיינא דנחית לעומקא דדינא, דין הוא הדר בקודש נהדר מרנא ורבנא כמוהר"ר שלמה הכהן זצוק"ל. אחד מיקירי וזקני עי"ת דובדו הלא הוא הרב דוד הכהן שליט"א המתגורר כעת בעיה"ק ירושלים תובב"א סיפר לי על גדולתו וחכמתו של המחבר שבהיותו במרוקו נפגש עם שני גדולי הדור דאז והם הרב יהושע בירדוגו זצוק"ל והרב שאול אבן דאנאן זצוק"ל ששימשו כרבנים ראשיים כעיר מקנאס וראבאט, הרב יהושע בירדוגו הנ"ל שאל אותו איפה למדו הרבנים הרב אברהם בן שושן זצוק"ל והרב מהרש"ך זצוק"ל כי ביודעו ומכירו אותם שהם גדולי הדור בתורה ובירא"ש והרב שאול אבן דאנאן הנ"ל אמר על מר דודי שהוא פוסק גדול מגדולי הדור והוא בחכמתו הגדולה פונים אליו כל רבני מרוקו בכל ספק שאלה העומדת לפניהם ויחכם שלמה וכו' ותמיד השיב דבר דבור על אופניו, ותמיד נתקבלו דבריו וכוותיה עלתה הלכתא. והנני מצטט כמה דברים שמעידים על חכמתו הגדולה מפסקי דינים והלכות מרובות עם חכמים גדולים מחכמי המערב, ומחכמי עירנו דובדו, במעלות לשלמה אה"ע שאלה סימן א' כתוב, שאלה זו באה לפני ראב"ד מקודש בענוה וביראה מלובש כקש"ת כמוהר"ר המשמ"ח (משה מאיר חי אליקים הרב הראשי לקאזא בלאנקא) ומפני שהרה"ג אין עתותיו בידו וכו' שלחו לי קום קרא די"ז והלכה זאת (בענין עדות מסועפת ומסובכת בקידושי אשה וכו') ודבר מה קרית העלהו לי, ולהיות כי מצות מלך חובתי זאת ואעשנה, ובסוף השאלה מובא משם הרה"ג המשמ"ח הנ"ל, ראיתי את כל הכתוב וכו' ולהיות שאיני מופנה כידוע לכן שלחתיה למעלת הרה"ג כמוהרש"ך יצ"ו (הוא המחבר) וזו הלכה העלה ששקו"מ כיד ה' הטובה עליו מפי ראשונים ואחרונים והעלה להתיר והקידושין בטלים ותנשא לכל גבר דתצביין ואנא דאמרי ישר חיליה לאורייתא והלכה כמותו אשרי יולדתו, והרי אשה זו מותרת ככל אשר הורה הרב הפוסק, וכן היה בכמה שאלות שהרב הגדול הנ"ל פנה למחבר מר דודי בכדי לפסוק ולהעלות הלכה ביודעו ומכירו שהוא פוסק גדול.

שמעתי מפי מר אבי הקדוש אחיו של המחבר שסיפר לי כמה פעמים קרה בתוך שיחה של הרבנים הקדושים מר דודי המחבר עם הרה"ג המשמ"ח הנ"ל היה האחרון מנשק את ברכי רבנן מר דודי, וכשהיה מזדעזע מזה מר דודי מפני כבוד התורה היה עונהו כבוד אדם רצונו והוא ביודעו ומכיר את גדולתו וקדושתו מביע את רצונו בזה לנשק את ברכי רבנן אשריהם ומה טוב חלקם. מורי ורבי האדמו"ר רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק"ל שהיה מלפנים ראב"ד בעיר של חכמים ורבנים וסופרים ידועי שם (בעל החיבור ספר קיצור שלחן ערוך על אורח חיים) ובסוף ימיו עלה ארצה והתגורר בבני ברק זלה"ה זיע"א, כתב באחת משאלותיו למחבר בענין ב' בחורים שהכחישו העיבור שאינו מהם אחרי כמה עדויות דלא דיימא מעלמא רק מנייהו כתב לו בזה הלשון, רבינו הגדול אחר שים שלום טובה וברכה ונשיקות ידי הקודש על העליונה באתי וכו', וסיים בכותבו יה"ר דלא יעדי מינן הדריה וזיויה ויקריה אכי"ר עבד לקונו רפאל ברוך טולידאנו. נר המערב הקדוש הרה"ג רבי רפאל אנקאווא זצוק"ל זיע"א כתב באחת משאלותיו למחבר, ברם אדוני המלך שלמה עבור לפני בסלח העודף, ובסוף דבריו סיים יחי המלך שלמה ויאריך ימים על ממלכתו ועוד דברי חיבה והוקרה כהנה וכהנה מפי הרב הקדוש.

רבינו נר המערב הרה"ג רפאל אנקאווא זיע"א זצוק"ל כתב בכלל דבריו רפו ידי מהחולשה מלבוא בתשובה כיאות להשיב מפני הכבוד ברם תכף לנטילה מסרתי כתב ידו הקדוש ליד או"ע זה בני הרב כמוה"ר מיכאל יששכר נר"ו שהוא תהלי"ת חכם רשום תלמודי לעיין בדברי כת"ר ולבוא בתשובה שלימה. וכו' וכשהגיעו דבריו נתקבלו וכוותיה עלתה הלכתא. ואחר שעיין בדברי רו"מ בא לפני ואמר לי שכל מה שכתוב אמת ויציב שפתים ישק, ובהמשך דבריו כתב ברם אדוני המלך שלמה יעבור לפני בסלח העודף. אך הואיל ולעת עתה יש בידינו פסקים מערי המערב על כן במטותא ממו"ר ימתין זמן מה ועלי לעיין בדברות קודש הראשונים והאחרונים וכו' מהשואל בשלומך כל הימים וחתום הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט.

הרה"ג הרב משה מרציאנו שהיה אחד מתלמידיו של המחבר שכיהן כדיין ומו"ץ בעי"ת אוגדא ובני מלאל, וכעת משרת בקדש בעי"ת לוד, כתב באחת משאלותיו לקראת מעלת החכם המפואר ישראל בו אתפאר לו תואר ולו הדר, האל יתברך בו בחר, וברוך אשר יצר, וכו', אישי הכהן הגדול וכו', שלום שלום עליך רבי ומורי, אחר נשיקת פני הקודש יד הקודש על העליונה, אותות אלה מביאין שלמים ועולות את פני האדון וקידה חמש מאות ולב יקד יקוד אף ישק פי המדבר עפרא דתותא כרעיה, לא נצרכא אלא לקבולינהו בשמחה עטרת זהב לראש עבדך וכו', וחתם ואומר חלותי היא לפני עליון שיודיעני בכתב דבר דבור וכו' כיד ה' הטובה עליו בעזרת בורא עולמו בניב שפתיו כ"ד וכו'.

הרה"ג הר' יהודה ליאון כלפון רב ראשי וראב"ד בעיר נאדור ספרד ואגפיה כתב, בענין גט שנכתב ע"י סופר שמוציא מטפחת אף וספרים בשבת לר"ה במקום שאין עירוב, כתב בשאלה זו לבן דודי הרה"ג הרב דוד שלמה שהיה רב ומו"ץ בעיר מליליא זצ"ל (שהוא האחרון כתב שאלה הנ"ל למר דודי המחבר) קנצי למלין אומר אני על מהרש"ך הי"ו החכמה תעוז לחכם ומזה נמשך שלבו כלב האריה לפסוק הדין לקולא כפי דעתו הרחבה לא כן אנכי עמדי מפני קוצר ידיעתי וכו' אזי דעתי בטלה וחתום ע"ז ראב"ד מקודש כמוהר"ר יהודה ליאון כלפון ס"ט.

כן דודי הרא"ה רבינו אברהם הכהן אצבאן זצוק"ל הרה"ג רבי דוד שלמה זצ"ל שמילא את מקומו וישב על כסאו כסא ההוראה בעי"ת מיליליא כתב באחת משאלותיו למחבר כך, מר דודי יקרת משושי ועטרת לראשי זה אלי ואנוהו מר דודי לי המלך שלמה בחכמתו ראב"ד מקודש בעיר אוגדא יע"א, אחר ש"ש טו"ב להודיעו מקבלת מכתבו והיש"ר בערש"ה זמנו וכו' ושימח לבי ורואה אני שהקומץ של ברכה אשר כוננו ידו ישביעו אף האר"י וכו' (הכוונה על רבי יהודה כלפון הנ"ל) ואסא דאמרי מלכא לעלמא חיי ויה"ר דלא יעדי מנן הדריה וזיויה אמן.

הרב יצחק אלמליח ישצ"ו בשאלתו כן שאביו ערל ואמו יהודית אם ב"ר חייבים לפדותו וכו' כתב לקראת מעלת הרב הגדול מבצר עוז ומגדול ראב"ד מקודש כקש"ת כמוהר"ר שלמה הכהן שלום שלום רב גדול וקודם כל אבקש מחילה וסליחה ממעכ"ת אם באתי לדבר ותורה היא וכו', הראית לדעת אדוני הרב וכו' וטרם כל אבקש מחילה וסליחה וכפרה מאדוני הרב, כי מה לנו מהעולם הזה של הבל וריק אם לא מפטפוטי דאורייתא אדוני הרב תחילה וראש וכו' רב עצום וכו', ועוד כהנה וכהנה.

בספרא דנן חלק יורה דעה סימן ג' כתב הרב שלמה מעיר מארטן פרי (עיר במרוקו) למחבר בענין ששאל בשני בהמות ומצא סי' וכו' ונטרפה אחת מהן ונתערבו הכרכשות וכו' כתב בזה"ל אל מול פני המנורה וזכה וברה הצעיף הטהור אדמו"ר בוצינא דנהורא פניו כחמה מאירה, על יצרו ידו גברה, עובד אלוקיו בקדושה וטהרה, מליו מזוקקים בשפה ברורה בקי בחדרי משנה וגמרא וברוב חכמתו מוציא כל תעלומה לאורה, לו יד גם בפלפול זך ונקי וסברא, שפט בטוב טעמו והוציא דין אמת לאמיתו ברוב חכמתו ובינתו, וברוחב שכלו גלי עמיקתא ומסתרתא עד דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא אדעתא דכולהו רבוותא נר ישראל נהירין ליה שבילי דתלמודא כשבילי דנהרדעא עט"ר מו"ר כמוהר"ר שלמה הכהן אחרי נשיקת כפות ידי הקודש וכו'. בענין אסור שנתערב בהיתר ברוב בענין נודע ולא נודע ובענין ר"ל ואינה ר"ל וכענין קבוע כמעמ"ד וכו' כתב הרה"ג הרב שלום משאש הרב הראשי לירושלים שליט"א בזה"ל למחבר רב נאור נחל נובע מקור חכמה ומוציא לאור תעלומה הרב המופלא וכבוד ה' מלא כמוהר"ר שלמה הכהן ישצ"ו, קיבלתי תשובתו הנאורה ארוכה מארץ מדה וכה ראיתי את גודלו ואת ידו החזקה וכו'.

אם אתה רוצה כבוד הקורא לראות את גדולתו וחכמתו של המחבר לך נא וראה בסימנים ד' וסימן ו' חלק יורה דעה בספרא דנן מעלות לשלמה ומשם תראה כמה גדולה חכמתו באמת של המחבר מה שכתב אליו הרה"ג הרב מסעוד הכהן וצ"ל רב ומו"ז בעיר תמושנת בשאלה המובאה כספרא דנן חלק אורח חיים סימן ה' בענין מומר דרבנן וכו' כתב בזה"ל למעלת הרב המופלא וכבוד ה' מלא, מוכתר בנימוסו נזר אלוקיו על ראשו, קדוש צנוע ומטי יושר בשבת תחכמוני וכו' כקש"ת כמוהר"ר שלמה הכהן ברוב עז ושלם ולכל המצטופפים בצל החכמה. וכו'. חדאי נפשאי ואורו עיני בתורתו התמימה בנויות ברמה משנה שלמה וכו', ויאריך ימים על ממלכתו. חקר תפארת גדולתו על התורה ועל העבודה מדי עוברי על דברי קודשו והנה כולם קדושים כולם טהורים ובדרכים מאירים כספירים וכו', וכל מראין סלח נא אנכי מבקש מהדרת גאון תורתו שידינני לכף זכות ואל יאשימני ח"ו אם באתי באיזה פרט הבציר להשתעשע בדברות קודשו לדקדק בהם כי תורה היא וללמוד אני צריך וכו'. ועוד כהנה וכהנה. בענין צדקתו ויושרו ויראתו של המחבר זיע"א.

הרה"ג הרב יוסף משאש זצוק"ל וזיע"א (מלפנים הרב הראשי לחיפה) כתב באחד ממכתביו למחבר המובא בליקוטים מענינים שונים בספרא דנן וז"ל מאותם רגעים אחדים שהתראינו פנים בגודר לפנות ערב בעיר אוגדא הכרתי מעלת כתיר ויראתו וחסידותו כי עד יצדק הדבר יש על טהרת לב כת"ר ועוצם יושרו ויראתו וכו'.

בחלק אורח חיים סימן י"ב כתב המחבר בהיותי בקאזא בלאנקא עבר עלי חולי עכור וחנני ה' חוץ למקומי שהייתי שם בבית הגביר יעיש ביטון יצ"ו ימים ועשור והייתי סר וזעף וכשריחם עלי הבורא ויצאתי לטייל עם בני יקירי החה"ש אהרן בנימין יצ"ו ואירע שנכנסנו לבהכ"נ אחת שהיו מתפללים ערבית והוראת שעה היתה ונראה כמו חידוש בעיני שאני מתפלל בציבור אשר זה כמה ימים ואני יושב בבית ומרוב שמחתי ברכתי ברכת הגומל ובני יקירי נראה לו חידוש גדול איך ברכתי ברכת הגומל בלילה ובהיותי מטייל בספר וכו'.

לעומת זה בענין להחמיר ולהורות לאחרים כתב המחבר בשאלה שאחרי זה סימן י"ג מזה נלמוד דמי שבא לימלך כיצד יתנהג בהנחת תפלין הא ודאי משיבין לו שיתנהג כסברת הזוהר שמניחים מיושב אבל מי שנהג כבר להניחן מעומד אין לכופו להניחן מיושב שדבר הזוהר אינו רק לזריזים ולחרדים אל דבר השם לא לדלת העם אטו תפלין של רש"י ושל ר"ת שלפי דעת המקובלים שצריך להניח שתיהם או יכולים אנו לכוף לדלת העם להניח ואת צנועים חכמה כתיב וכו'.

סיפר לי מר אבי זצוק"ל אחיו של המחבר שקרה פעם שקם מר דודי זצוק"ל בחצי הלילה והיה אור הירח בחושבו שהוא אור היום והעיר בניו והכין עצמו לתפילה ואז בני הבית הסתכלו על השעון והודיעו לו שלילה כיום יאיר כחשיכה כאורה עליו אמר הפסוק ואל זה אביט וכו' ונכה רוח וחרד על דברי ששניהם נתקיימו בי כמו שאמרו על החפץ חיים זצוק"ל.

על ענותנותו לך נא וראה בספרו "מעלות לשלמה" אבן העזר סימן נ"ב בענין הפסק דין שקרא במועצת הרבנים במרוקו בדין אין כופין על החליצה אפילו שאינו מתכוון לשם מצוה, וכו', והפריך אותו הארי שבחבורה כמור הרה"ג שאול אבן דנאן זצוק"ל וכו' ומר דודי לא ענה לו דבר ואחר שבירר הדברים וראה שדבריו נכונים והפירכא אינה פירכא אז ענה בזה"ל ומעתה מה שכתב ראב"ד מקודש ידידנו כמוהרשב"ד ודלק אחרי פרעוש אחד קטן שבערכין במה שכתב וכו', אחר המחילה עתה אנכי הקטן מבקש ממעכ"ת מחילה וסליחה וכפרה שלא ידעתי שום סתירה לדברי שבכלל דבריהם דברי וכו'. דבריו אלו מדברים בעד עצמם כמה היה עניו למרות גדולתו בתורה ובחכמה.

בחלק אבן העזר סימן ג' כתב בזה"ל ידידנו המאור הגדול ראב"ד מקודש כמוהר"ר המשמ"ח אלוקים ואנשים יחש"ל איידי דטריד ורבו טרדותיו זה נכנס וזה יוצא ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב, ואין עתותיו בידו וכו' שלח לי פסק דין זה של ידידנו הרב כמוהר"א ריוח יצ"ו קרא אותו ומה שיעלה במצודת שכלך העלהו לי וכו', והיות שאין מסרבין לגדול וכו', לכן תחילה באתי לעמוד על שורשם של דברים ללקט אותם ליקוטי בתר ליקוטי ואחר כך וכו', ובתורתו אהגה וכו'.

והנני מצטט אני המו"ל בן אחיו של המחבר דברים מהסכמות של הרבנים הגדולים על ספרו הראשון "לך שלמה". הרבנים הראשים לעיר הבירה ראבאט "מרוקו" כותבים מכלל דבריהם ולפי גודל חכמתו ויראתו עלה בדעתינו להגדיל בשבחי הרב המחבר הנז' כיאות אכן לרוב חסידותו וענותנותו לא רצה למלאת רצוננו ולא באנו אלא בקצר אמיץ.

החותמים: הצב"י יוסף חיים בן עטר ס"ט. הצעיר חיים יקותיאל בירדוגו נר"ו. הצב"י חיים רפאל עטייא דומ"ץ. ע"ה מיכאל יששכר אנקאווא מ"ט.

בהסכמת הרבנים הראשיים לכאזא בלאנקא ובראשם המאור הגדול ראב"ד מקודש המשמ"ח, כתוב כדלקמן: תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו וכו' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך צבאות הוא. הראב"ד הרה"ג משה מאיר חי אליקים הנ"ל כותב והנה ידידי הרב המחבר מכירו לשעבר בהיותי שד"ר בתשרי תער"ב בדובדו והיו ימיו כבן שלשים שנה, והיתה אז עיר דובדו יע"א מליאה בהמון עם ומליאה תלמידי חכמים רשומים עיר של חכמים ושל סופרים והיה אז ראש לעדתו יורה יורה ידין ידין על כסא המשפט לדון ולהורות ויראת ה' חופפת על פניו וכראותו איזה שד"ר מרבני ארצות הקודש שהיה תלמיד חכם רשום מתדבק בו, והשם כעזרו להוציא משפט לאשורו וה' עמו מלמד שהלכה כמותו, הגם הלום ראיתי אחרי רואי ספר תעלומות חכמה אשר קבץ הדין ופעל והרבה פעלים בתוכו ושט בים תבונות וצלל במים אדירים בספרו היקר והנכחי הלז שמו אשר יקרא לו "לך שלמה" דברים זכים וטהורים ראוים למי שאמרם אשר יצא מפי כהן גדול מני"ר הרה"ג מופלא שבסנהדרין כהנא רבא תנא תונא כקש"ת חכמת שלמה הכהן יצ"ו. אשר כבר שמש בכהונה גדולה שופט ומורה הוראות בעי"ת דובדו יע"א ובעי"ת מאזאגאן יע"א וכעת בעי"ת אזמור יע"א אמת ראיתי הנה מלאכי אלוקים עולים מן האר"ש אר"ש זבת חלב ודבש אשר שפתי כהן ברור מללו וכל דבריו באו בהשכיל ותבונה ובדעת וביראת ה' ע"פ בענוה יתירה וגדול נסמך ממי שקטן ממנו, ואשרי הדור   שהגדולים נשמעים לקטנים כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי     מלאך ה' צבאות שמו נאה לו והוא נאה לשמו ותדב חכמת שלמה ברוך שככה לו בעולמו וראוי לברך עליו ברכת הנהנין כי מה טוב טעמו שלשה כתרים נקבצו בו    יחד כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות מר דיינא הוא מטעם הממשלה יר"ה וכתר שם טוב עולה על גביהן, יש לו שם בשמו ובמעשיו ובמקומו ותהלתו מלאה      ובמעשיו שהוא עושה הרבה ומיראי הוראה ואינו גס לבו בהוראה ונמלך עם מי שקטן ממנו ומקבל האמת ממי שאמרו ואינו מביט בענינות אחרים, כי שגיאות        מי יבין ומכסה עליהם ואינו מעלה אותם על ספרו כי יראת ה' היא אוצרו ותורה יבקשו מפיהו, נשאל ומשיב כהלכה, וכל דבר בקשה דכו כמדוכה, סולת נקיה ובדעת רחבה והוא כהן לאל עליון הוא קדוש מרחם ומהריון ומקיים מצוה לשמוע דברי חכמים ראיתי את כל הנשתוון כשום שכל ומפורש את זו דרש כהנא רבא תנא תונא וקבץ את כל מה שלמד ואשר יסד בדיעותיו מאשר חננו ה' בשום שכל בשקידתו הרבה משים לילות כימים והביא לפנינו שלחן ערוך סדורים ובאו על ארבע שולחנות שולחנו של שלמה המלך, שלחן הזהב מעשה אלוקים המה חרותים על הלוחות הוא מכבש הדפוס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל מלאך אלוקים הוא- דנהרין ליה שבילי דנה"ר דע"ה על יורה דעה ומוצאו מצא על אורח חיים וחשן המשפט על לבו ואבני נזר על אבן העזר ובקרבו ישים אור בו להורות נתן מה יעשה ישראל וקם ליה דינא, באמת ובאמונה, לא יחטיא את המטרה וקלע באבני קלעו אל נשר בשמים, ואל בין כוכבים שם קנו, ומטו שלהוביו לצית שמייא ואסיק שמעתתא אליבא דהלכתא וכו' ולמודעי אני צריך דלאו לאסמיכי אתינא כי ידוע לכל באי שער עירו דלא בר סמכא אנא, ועוד כי כבר נודע שמו בשערים שערים המצויינים בהלכה ומה גם כי כבר יצא מוניטין שלו בעולם בספרו הבהיר "ויאסוף שלמה" הנדפס וסמכוהו רבנן בקומתם ובצביונם, רק אגב דחביבותיה גבן ולאינושי גברא קא אתינא ולדבר עם נדיבי עם לקוח את ספר התורה הזה דתבר גזיזי ועטרוהו בזהובים בעטרה שהיא הולמתו כי ראוי הוא להביא ברכה אל ביתו גם למען ידעו הדורות הבאים כי בידו להורות יורה יורה ידין ידין וכמאמר הנביא ותורה יבקשו מפיהו ויחל משה אתיא אתיא אחל אחל קדם אלקנא דבשמיא לפדותינו מהגלות המר והנמהר הזה עד מתי קץ הפלאות ויראנו נפלאות כבימי שלמה לרעות ביעקב עמו ומלך מלך והשכיל על ירושלים וציון קרית מועדינו בכ"א החותם בברכה לכבוד התורה ולומדיה פה כאזא בלאנקא יע"א ביום ד' תשרי ש' קדוש יאמ"ר ל"ו היא שנת התרצ"ז לפ"ק. ע"ה משה מאיר חי אליקים מ"ט. ע"ה דור אדהאן ס"ט מגן הרבנות. ע"ה אברהם אביחצירא ס"ט.

בהסכמתו של הרה"ג הרב יהושע בירדוגו הרב הראשי לעיר של חכמים מקנאס יע"א. אומר בכלל דבריו בזה"ל הספר הזה נחזי אנן עשתונות מי הרו וילדו והמציאו אותו. הנה הם יצאו מנהר אשר לא יחרב ויבש. משא מלא חפניו מיא. אין מים אלא תורה. שמו הטוב יוצא בהינומא. בוקע ועולה. ועם מלכים סודו מאן מלכי רבנן. קרא ושנה ושמש. הכהן הגדול המוכתר בשלשה כתרים והרביעי משמש ועולה על כולם. מה שעשתה חכמה כת"ר לראשה עשה הוא עקב וכו'. ראש השקדנים, מבחר הרבנים, בר אוריין הוא יאה, ואם בר אבהן הוא יאה ויאה. אשרי וכו' ומנו גבר חכם בעוז איזי וחביבי הרה"ג מעו"מ כקש"ת וכמוהר"ר המלך שלמה הכהן הגדול יחש"ל על התורה ועל העבודה. יתחזק על ממלכתו. יהי אלוקיו אתו. מלמד שהלכה כמותו. ביודעו ומכירו קאמינא כי היה דבר ה' אל שלמה, וחרב חכמתו. גברא רבא אמר מילתא במאי דאנהירהו לעיינין בהטעימנו מצוף דבשו בחיבורו הראשון אשר הוציא לאור הכי קרא שמו "ויאסוף שלמה" דברים היוצאים מן הלב דברי חכמה ומדע. סבא חדא פלפלא חריפא. תבר גזיזי דברדא עד דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא. משיב לשואלין דברים נכוחים מתוקים מדבש ונופת צופים. מי שיש לו פת בסלו האם צריך לתהות אקנקן ספרו השני. האלף לך שלמה הלא החכמה והמדע נתון לשלמה. ובתלתא הוי חזקה. יה"ר יפוצו עוד מעינותיו חוצה וכשם שקיים בבקר זרע זרעך. ומצהרים יקום חלד. כן יבלה ימיו בטוב נעימות של תורה ויקויים בו ולערב אל תנח ידיך, ידעתי בני ידעתי כי לא לאויר מליצתי הוא צריך שהוא מושבח ועומד בשבח המגיע לכתפים, ואין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר. הוא קדוש ולמודו קדוש. ומתוך קדוש יהלך חוטר מגזע הכהנים הקדושים ולא נשאר לפני לברכו, כ"א שיהיה זרעו בו למינהו, רבנים כיוצא בו, צדיקים כיוצא בו. ורק לעשות רצון צדיק חפצתי כאשר כבדני לחקות את שמי, את רבנים עצומים. צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם שמקיימין את העולם, ומה לי מזמן אם לא רצונו ואנא דאמרי גדול יהיה הבית האחרון מן הראשון. תורת חכם מקור חיים מאור עיני הרב המחבר ישצ"ו. תרב גדולתו ותנשא מלכותו. יראנו מתורתו נפלאות. עד עת קץ הפלאות. ביאת הגואל הן משיח לישראל. ייתי ונחמיניה. ובבשורה יבא אביהם הזקן פנחס הוא אליהו לפני בא יום ה' וכו' יקבץ פזורנו לעיר קדשינו ותפארתינו. וישבו שם וירשוה איש תחת תאנתו ותחת גפנו וישב שם הכהן הגדול, כי כהונת עולם הוא להם לכפר על כל חטאתינו. החו"פ שנת תאכלו א"ת פרי"ו לפ"ק.

ע"ה יהושע בירדוגו ס"ט ראב"ד מקנאס והסביבה.

הסכמת הרב דוד צבאח הי"ו דומ"ץ בעי"ת אזדידא (מאזאגאן) יע"א

כן הופיע עתה יפעת הוד אור יקרות. מזוקק שבעתים. כאור שבעת הימים, הוא הספר הנכבד מאיר עינים לך שלמה שו"ת על ד' טורי אבן אשר פעל ועשה וכו' חסיד שבכהונה. כמוהר"ר שלמה הכהן יחש"ל. איש חיל רב פעלים. קדש הלולים. והריחו ביראת ה' תורה וכהונה וגדולה וענוה גדולה. מכווין לאמיתה של תורה וכו' יושב על כסא הרבנות כסא שלמה, ישישו וישמחו החכמים והרבנים. ההגלות נגלות ספר התורה הזה. ויאמרו בפה מלא לך יאחה המלוכה האלף לך שלמה.

החותם בברכה פה עי"ת מאזאגאן ההאי שתא התרצ"י לפ"ג. הצב"י ע"ה דוד צבאח הי"ו