מבוא: קאליש Kalisz

קאליש נמצאת 155 ק"מ דרום מזרחית לפוזנן, נסיעה של כשעתיים מפוזנן. קאליש נמצאת על גדות הנהר Prosna . כיום חיים בקאליש 109,800 תושבים.

אחת ההשערות, שאין לה הוכחה תיעודית, היא שבשנת 1139 כבר היו יהודים בעיר קאליש. מטבעות מתקופתו של מיישקו "הזקן" (1202-1173) ועליהם הכיתוב "יוסף מקאליש" מעידות על הימצאות יהודים בעיר כממונים על מטבעות הנסיך.

ב-10 בספט' 1264 העניק הנסיך בולסלאב, "החסיד", את "הפריבילגיה הקאלישאית" שהיא כתב הזכויות הראשון של יהודים בפולין.

בקאליש אתרים יהודים רבים שהשתמרו. כיום מתבצעת פעילות לשיקום והנצחת הקהילה היהודית שהייתה בקאליש על ידי הזוג חנה ויוסי רוזנפלד. יוסי הוא יוצא קאליש.

בית הקברות החדש

בית הקברות היהודי הישן הוקם במאה ה-13 והוא היה במקום שנמצא היום רחוב Nowy Swiat. כיום יש במקום מגרש ספורט וממולו הולך ונבנה אולם הקונצרטים החדש של קאליש. בית הקברות הישן נהרס על ידי הגרמנים והם השתמשו במצבות לריפוד גדות הנהר שחוצה את קאליש.

בית הקברות החדש נמצא ברחוב Podmiejska הוא הוקם בשנת 1920, בחזית בית הקברות מצבה לזכרו של יהודי שלחם בצבא אנדרס. בכניסה לבית הקברות מימין, בית הטהרה, הבנין היה הרוס והוא שופץ. כיום נמצאת בו תצוגה קטנה על ההסטוריה היהודית בקאליש.

כיכר השילוחים

1. במקום שנמצא היום השוק החדש ב-NowyRynek הייתה ממוקמת כיכר השילוחים ממנה שולחו יהודי קאליש ב-20 לנובמבר 1939 ברכבות לוארשה וערים שונות במזרח פולין. בדצמבר 1939 יצא הטרנספורט האחרון מהעיר, סך הכל נשלחו 10 רכבות עם כ-15, אחת הערים החשובות בממלכת פולין עד חלוקתה.

2. קיבלה מעמד של עיר בראשית המאה ה-13.

3. בעקבות חלוקת פולין סופחה ב-1793 לפרוסיה.

4. בשנים 1815-1807 נכללה בנסיכות וארשה. מ-1815 הייתה בשליטה רוסית.

5. בתחילת מלחמת העולם הראשונה נכבשה על ידי גרמניה ורובה נהרס.

6. העיר שוקמה לאחר המלחמה עם כינון פולין העצמאית.

7. ב-4 בספטמבר 1939 נכבשה ע"י גרמניה הנאצית וסופחה לוארטגאו.

יהודים בקאליש

1. ידיעות ראשונות על יהודים בקאליש יש מ-1139. יהודים הגיעו לקאליש בעקבות רדיפות כתוצאה ממסעי הצלב בגרמניה.

2. ב-1264 הוענק ליהודי קאליש כתב קיום, שהגדיר את זכויותיהם והסדיר את פעילותם הכלכלית.

3. בפרעות 1349-1348, בעת המגיפה השחורה, הואשמו היהודים בהפצת המגיפה ורוב הקהילה הושמדה.

4. מעמדה של קאליש היה חשוב בתקופת "ועד ארבע הארצות" ובפרקי זמן מסוימים היא הגיעה להגמוניה בו.

5. האוכלוסיה היהודית בקאליש התפרנסה בחלקה הגדול ממלאכה. במאה ה-19 היו יהודים מעורבים בפיתוח תעשיית אריגים בעיר ובסביבה. בתחילת המאה ה-20 היו בבעלות יהודית 32 מתוך 67 מפעלים בקאליש. ב-1921 החזיקו יהודים ב-400 מתוך 500 מפעלי אריגים וביגוד בקאליש.

6. הקהילה הייתה בנויה על פי עקרונות מקובלים ביהדות גרמניה ובוהמיה. בראש הקהילה עמד "ראש היהודים" שנקרא גם "הבישוף היהודי".

7. חיים דתיים רוחניים - ב-1358 העניק קאז'ימייז' הגדול רשיון להקמת בית כנסת בקאליש. בית הכנסת הגדול, שהיה למרכז דתי רוחני נבנה ב-1659. בין השנים 1840-1835 היה הר' שלמה אייגר, בנו של הר' עקיבא אייגר, רב העיר.

8. במחצית השנייה של המאה ה-19 החריף המאבק בין חוגים דתיים-אורתודוכסים לבין קבוצות משכילים, שנטו לתרבות גרמנית ופולנית. בסוף המאה ה-19 הוקם בית כנסת ל"נאורים" עבור יהודים גרמניים שחיו בעיר.

9. ב-1898 נוסדה בעיר האגודה הציונית וב-1904 הוקמה מפלגת פועלי ציון. בעיר היה גם סניף של המזרחי. ב-1900 התארגן במקום הבונד (הפועלים היהודים היו כ-45% מכלל הפועלים השכירים בעיר), כמו כן פעלו בעיר קבוצות של קומוניסטים יהודים.

10. מתחילת המאה ה-20 ועד פרוץ המלחמה היו במועצה העירונית 11 נציגים יהודים.

11. חיי תרבות וספורט - ב-1921 הוקמה בקאליש תזמורת כלי נשיפה ובשנות ה-30 גם תזמורת סימפונית. בראשית שנות ה-20 הוקם תיאטרון. בקאליש פעלו מספר אגודות ומועדוני ספורט יהודיים: מועדון נורדיה ומנורה של התנועה הרוויזיוניסטית ומועדון ספורט הכוח.

12. בשנות השלושים המאוחרות היו גילויי אנטישמיות כנגד יהודים. ב-1936 תלו האנדקים כרזה באחד הרחובות הראשיים בעיר: "קאליש ללא יהודים". בשנת 1937 הנהיגו אנטישמים "גטו יהודי" בשוק העירוני; סוחרים ורוכלים יהודים הופרדו ורוכזו במקום מיוחד בשוק.

13. ערב המלחמה מנה הישוב היהודי בקאליש כ-25,500 נפש.

14. מלחמת העולם השנייה - בפרוץ המלחמה עזבו את קאליש כמעט כל תושביה שברחו מזרחה. בין הנמלטים רבים מבני הקהילה היהודית.

15. קאליש נכבשה ב-4 בספטמבר 1939. ב-15 באוקטובר הוקם יודנראט, שמנה 25 חברים. במחצית השנייה של אוקטובר נדרש היודנראט לבצע מפקד ונמנו כ-18,000 יהודים. בנובמבר החל גירוש יהודים באזור פוזנן ופליטים רבים הגיעו לקאליש. ב-20 בנובמבר התחיל גירוש יהודי קאליש. רבים הגיעו לוארשה, ללודז' ולערים אחרות בגנרל-גוברנמן.

16. עם סיום הגירוש נשארו בעיר כ-600 יהודים, שרוכזו במספר בתים, שהיו מעין גטו-מחנה עבודה.

17. במהלך 1940 הפרידו הגרמנים את הילדים מהוריהם ושלחו אותם להשמדה. בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר בוצעו מספר אקציות ובקאליש נשאר מספר מועט של יהודים. ביולי 1942 רוכזו כ-140 יהודים והוסעו לגטו לודז' ובכך חדל הישוב היהודי בקאליש להתקיים.

18. לאחר המלחמה חזרו לקאליש כ-290 יהודים, שעזבו מאוחר יותר את פולין.