הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד,  "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "שְׂשׂוֹן לִבִּי" "שבת שמיני עצרת/שמחת תורה" ה'תשס"ז

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 

שבת שמיני עצרת/שמחת תורה ה'תשס"ז

" בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי--עֲצֶרֶת, תִּהְיֶה לָכֶם:  כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ..."

 

שבעה ימים – סוכות.  אך "יום השמיני" על שום מה?

על כך עונה המדרש בילקוט שמעוני (פר' פנחס בסוף רמז תשפ"ב (:

"אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה והיה בנו של המלך טורח עם האורחים, וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו: יודע אני שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים, עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד ואיני מטריח עליך הרבה אלא טול תרנגול אחד וליטרא אחת של בשר, כך כל שבעת ימי החג ישראל עסוקים בקרבנותיהן של אומות העולם, דאמר ר' פינחס: כל אותן שבעים פרים שהיו ישראל מקריבין בחג כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהן מה טעם תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה בטוחים אנו בתפלה, וכיון שיצאו שבעת ימי החג אמר הקב"ה לישראל: עכשיו אני ואתם נשמח יחד ואיני מטריח עליכם הרבה אלא פר אחד ואיל אחד, וכיון ששמעו ישראל כך התחילו מקלסין להקב"ה ואומרים זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, אמר ר' אבין: אין אנו יודעין במה לשמוח אם ביום אם בהקב"ה, בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך, בך בתורתך, בך בישועתך, אמר רבי יצחק: בך בעשרים ושתים אותיות שכתבת לנו בתורתך ב' תרי ך' עשרים".

 

שמיני עצרת- מעין עולם הבא (מתוך לקט שיחות רבנים)
מובא ב"מעשה רב" להגר"א הלכות סוכה:

"הגאון ז"ל היה שמח מאד בחג הסוכות וביותר בשמיני עצרת כי הוא יותר שמחה מכל ימי החג ע"פ הסוד... וכן אמר ע"פ סוד יום קדוש ושמחה מכל ז' ימי החג, הקורבנות נגד ע' אומות וע' שרים, אשר לו כן יום שמיני עצרת שהוא דוגמת עולם הבא לעתיד שלא יתערב זר בשמחתנו".


במה אנו מרגישים עתה בשמיני עצרת, שהוא דוגמת עולם הבא? נראה לומר, בזה שאין אנו שמחים במצוות המעשיות, אלא שמחה רוחנית בתורה, שהיא שמחה פנימית יותר אשר "בשמחתו לא יתערב זר" . וכך יהיה לעתיד לבוא מצוות בטלות, היינו שלא יצטרכו מצוות כדי להרגיש את הקשר בינינו לקב"ה, ולכן שמיני עצרת שאין בו מצוות הוא דוגמא למעין עולם הבא. ויתרה מזאת, אנו נוהגים ביום זה כמה מנהגים שנראים כאילו סותרים את ההלכה, כגון: הריקודים ומחיאת כף, שאסורים בשבת וביו"ט, מותרים בשמחת תורה. הוספת קרואים עד בלי די, וקוראים להם את הפרשה כמה פעמים, ומעלים לתורה קטנים אפי' לכל חמשת הקרואים, ויש נוהגים לקרוא בתורה בלילה דבר שלא מצינו דוגמתו, כל זה להראות ריבוי שמחה בתורה. ואפשר שזה בא להראות מציאות של מעין לעתיד לבא שמצוות יהיו בטלות בו בחשיבותן


והשלמה לרעיון זה בדברי הגר"א על הפסוק במשלי (לא,כה) "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" ומפרש הגר"א "עוז- הוא בר"ה ויוה"כ, והדר בסוכות פרי עץ הדר, ותשחק ליום אחרון- זה שמיני עצרת שעליו נאמר: והיית אך שמח".


שמיני עצרת נקרא יום אחרון, היינו עוה"ב, שאז יתרבה השחוק בעולם. ככתוב "אז ימלא שחוק פינו" אמרו חז"ל "אסור לאדם למלא שחוק פיו בעוה"ז" עד ימות המשיח ש"אז יאמרו בגוים בגויים הגדיל ה' לעשות אלה" . מה בין שחוק לשמחה? הגאון בעל ה"שואל ומשיב" בספרו דברי שאול על התורה כתב "ההבדל שבין שחוק לשמחה, ששמחה היא מצומצמת, לא בהעדפה אבל שחוק הוא מלשון טפח שוחק שהוא עודף יותר". אמנם נראה לומר שהצחוק מתעורר כאשר מתגלה דבר בפתאומיות ובהפתעה, (כמו שנאמר "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו". ושם יוכיחו לגויים שבאו ליטול שכרם לעתיד לבא שטעו). וכן יהיה ביום אחרון שיתגלה סוד הקשר בין כנסת ישראל לקב"ה, ובחירתם על שאר העמים.

 

מדוע בשמיני עצרת מבקשים על המים?

נאמר בתורה: "עֲצֶרֶת, תִּהְיֶה לָכֶם". המילה: "לָכֶם" = 90 כמניין "מים", לפיכך שואלין בה על המים.

השנה: שבת "וזאת הברכה"

לכל פרשה בתורה יש שבת שבה קוראים את אותה פרשה. אך יש פרשה אחת שהיא פרשת "וזאת הברכה", שלא תמיד נקראת בשבת, כיוון שלא תמיד יוצא ששמיני עצרת חל בשבת. השנה: זכינו.

חכמינו זכרונם לברכה כיוונו לסיים את קריאת התורה ב"וזאת הברכה" בשמיני עצרת, כדי לסיים את החגים בברכת משה לישראל. גם בימי שלמה בזמן בניית בית המקדש בירך שלמה המלך את עם ישראל ביום זה. וכיוון שמסיימים את קריאתה שמחים "שמחת סיום", כמו שמסופר בגמרא על גדולי החכמים שהיו עושים יום-טוב בכל פעם שסיימו ללמוד מסכת (כה"ח שם ס"ק טו.(

 

מה בין "עצרת" של שבועות ל- "שמיני עצרת"?

התורה קוראת ליום שמיני של סוכות "שמיני עצרת", וחז"ל קוראים בכל מקום לחג שבועות "עצרת", ומבואר ברמב"ן (אמור כו,לו ), שגם שבועות הוא כשמיני של חג הפסח וביניהם שבעה שבועות הוא כשמיני של חג הפסח וביניהם שבעה שבועות שהן כחול המועד שבין החגים. משמע שיש צד השוואה רעיוני ביניהם. ומפרש הרמב"ן מהו עצרת "כי הוא אצילות הראשונים ואינו אחדות שלהם", היינו שהיא כאילו עוצרת וקולטת השפעת הימים הראשונים ואינה כמותם.

ונראה לבאר זאת ע"פ רבנו בחיי בכד הקמח ערך עצרת, וז"ל:

"ושניהם נקראים עצרת, היום הזה הכתוב קראו הכתוב עצרת על שם השכינה שעוצרת לישראל להקריב לפניו פר אחד כי צדיק אוכל לשובע נפשו, ויום מתן תורה, קורין אותו חכמי האמת - עצרת, לפי שבו נגלית שכינה על הר סיני וישראל שקבלו התורה היו נעצרים לחלקו וקבלו עליהם אלוקותו וגזרותיו".

פרוש המלה "עצרת" מבוארת יותר ברבנו בחיי בפירושו על התורה פרשת פנחס "עצרת זו כנסת ישראל כי שם נעצר הכל, והוא לשון מלכות, כמו זה יעצור בעמי וכן יורש עצר".

כלומר עצרת הוא לשון מלכות, ובשבועות המליכו ישראל את הקב"ה וקבלו גזרותיו. ובשמיני עצרת הקב"ה המליך את ישראל מבין שבעים אומות להיות לו לחלקו והשגחתו המיוחדת עליהם.

 

חג "שמיני עצרת" הוא חג בפני עצמו. למה דווקא בתשרי?

"אמר רבי לוי בכל חודש וחודש שבקיץ ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד. בניסן – נתן להם הפסח, באייר – נתן להם פסח קטן, בסיון – נתן להם עצרת, בתמוז, היה בדעתו ליתן להם מועד גדול – ועשו את העגל, וביטל תמוז, אב, אלול. בא תשרי – ופרע להם: ראש השנה ויום הכיפורים והחג (סוכות). אמר הקב"ה: לאחרים הוא (תשרי) פורע, ושלו – אינו נוטל? נתן לו יומא (יום אחד) – ביום השמיני עצרת תהיה לכם".
כלומר, כל החגים שבתשרי חוץ משמיני עצרת – באים כהשלמה לחודשים הקודמים והם לא קשורים בקשר מהותי לשמיני עצרת. אלא שמיני עצרת מקומו בחודש תשרי .

 

חתן "מעונה", חתן "תורה" וחתן "בראשית"

ביום שמיני עצרת הוא גם יום שמחת תורה בארץ ישראל (אבל בחוץ לארץ מופרדים ימים אלה, כי בחו"ל חוגגים שני ימים. לכן היום הראשון=שמיני עצרת והיום השני=שמחת תורה). הספרדים נוהגים לקרא לחתן הראשון "חתן מעונה", כיוון שהוא קורא מ- "מְעֹנָה אֱלֹקֵי קֶדֶם, וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם...", לחתן השני: "חתן תורה" היות שהוא מסיים את התורה עד הסוף. ולחתן השלישי "חתן בראשית" היות שהוא מתחיל בקריאת ספר בראשית מההתחלה.

ידוע שבקהילות ספרד נוהגים למכור את הכיבודים החשובים הללו וכל המרבה במחיר הרי זה משובח. אך, אצל אחינו האשכנזים, (יש שני חתנים בלבד: חתן תורה ובראשית), ברוב המקומות משאירים כיבודים אלה לחשובי הקהילה ורבניה.

גם כיום נהוג שהחתנים נותנים קידוש רבא בבית הכנסת וכל הקהל הקדוש מוזמן.

בעבר היה מנהג ששכרו תזמורת ובעלי נגינה גויים שהיו מלווים את החתנים אל בתיהם בשירה ובריקודים. אך ביטלו מנהג זה כי זה גרם לחילול החג וחילול שם שמים, היות שזה גרם להוללות.

 

יהי רצון מלפני אלוקי השמים שתהא "פתקא טבא" לכל עם ישראל, ויחתמנו הקב"ה לחיים טובים ולשלום. ויהי רצון שישמע הקב"ה "תפילת הגשם"ותהא השנה הזו גשומה ומרובה בגשמי ברכה ונזכה עוד השנה לראות פני משיח ולחגוג בבית המקדש, אמן. מועדים לשמחה.

שבת שלום וחג שמח

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5) או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף.  העלון השבוע:   לעילוי נשמת: שמואל בן פייגא ז"ל.

 ולרפואת: סעידה שולמית בת נעימה הי"ו, גיטל גילה בת בשה בתיה הי"ו, דליה בת שמחה הי"ו, יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו,  רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה.  א-ל נא רפא נא להם. אמן.