הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, פרשת "נצבים", ה'תשס"ה

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

פרשת "נצבים" – שבת לפני ראש השנה

 

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם".

 

פרשת "ניצבים" – כהודעה לכל באי עולם: "היכונו !!!"

יש בתחילת הפסוקים של הפרשה כפל לשון, שבא להודיע משהו. המילים "אתם..כולכם", יש כבר הכללה לכולם, מדוע צריך שוב פירוט: "ראשיכם, שבטיכם..."? ושוב הכללה: "כל איש ישראל". מה בא הכתוב ללמדנו?

 

אלא, פרשה זו, נקראת לפני ראש השנה, היום בו עומדים כל באי עולם לפני הקב"ה הסוקר אותם בסקירה אחת. "היום – ראש השנה – יעמיד במשפט כל יצורי עולם, אם כבנים אם כעבדים". יש כאן קריאה בראש וראשונה לכל בני ישראל, לכל סוגי האנשים בעם באשר הם שם וגם לאומות העולם, בקריאה: "שובו מדרככם הרעה, זו הזדמנות אחרונה".

 

המילה: "אתם", בהיפוך אותיות = אמת. קודם כל צריך שאתם באמת ובתמים תרצו לעשות תשובה, "כולכם" = פיכם ולבכם יהיו שווים, יהיו אמת, כשעושים תשובה.

ראשיכם: זהו צדיק וטוב לו. הוא ראשון במעלה, שנכתב לאלתר לחיים. גם הגוף וגם הנפש.

שבטיכם: זהו צדיק ורע לו, לשון שבט – מקל, שסובל יסורין לכפר בעדו ובעד אחרים בגופו. אך נפשו חיה וקיימת ונכתבת לחיים.

זקניכם: זהו רשע וטוב לו, שנכתב לחיים מצד הגוף, לכן נקרא זקן כי "מאריך" ימים בעולם הזה, אך נשמתו נכתבת למיתה, בר מינן. כי רשעים בחייהם קרויים מתים, ומקבל שכר מעט מצוותיו בעולם הזה להאבידו מחיי העולם הבא.

שוטריכם: זהו רשע ורע לו, רעים לשמיים ולבריות כמו נוגשים בעם. אלו נכתבים לאלתר למיתה, לא עלינו, הגוף והנפש. ויש אומרים שאלה הם רשעי הגויים, כי כל יהודי אפילו ריקנים שבהם מלאים מצוות כרימון.

 

ויש דרך לפרש "ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם",

כארבעה סוגי אנשים של בעלי תשובה- וגורלם:

ראשיכם: אלה בעלי התשובה הראשיים והעיקריים עד כלות הנפש, המוכנים למסור עצמם על קידוש השם, כמו רבי עקיבא ע"ה וחבריו. הם המקשרים בין עם ישראל והעולם כולו ובין הקב"ה. הם בעצם גדולי הדור, שאף על פי שהם צדיקים גמורים בדורם עושים תשובה ומכוונים בזה על כל העם. וכנפטרים מן העולם הזה, מזומנים מיד לגן עדן ולחיי העולם הבא.

שבטיכם: אלה שלאחר פטירתם סובלים בגהינם 12 חודש כנגד י"ב שבטי ישראל, שכן ישראל – ערבים זה לזה. ואחרי 12 חודש עולים לגן עדן. לאלה, יועיל הקדיש להקל מעליהם צער אש הגהינם ולהעלותם בהדרגה לגן עדן.

זקניכם: אלה, לא עלינו, "יזקינו" בגהינם שצריכים יותר זמן למרק את נשמתם. עליהם נאמר: "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו", שמורידים נחלי דמעה בעמק של גהינם על פשעיהם. אך לבסוף, כן יזדככו ותעלה נשמתם לגן עדן, שנאמר מיד אחר כך: "גם ברכות יעטה מורה". הקב"ה אינו מקפח שכרם ויתן להם שכר על המצוות שעשו.

שוטריכם: אלה, לא עלינו, הרשעים והערב רב, הנוגשים בני אדם שמרוב גאוותם, אפילו גהינם לא מספיק להם. ועליהם לבוא בחזרה בגלגול, לשלם חובות לבני אדם שניזוקו על ידם. אך לבסוף גם להם יש תקנה, שנאמר: "מזמור לאסף אך טוב לישראל" בסוף לישראל תמיד יגמר בטוב.

כל איש ישראל: לכן מסכמת התורה שכול הנשמות בסופו של דבר יחזרו להיות ככל איש ישראל, ולא ידח ממנו נידח ויגיעו לחיי העולם הבא. שנאמר: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".

 

"אתם נצבים היום.....אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום" – רמז לשני ימי ראש השנה. לילה ויום הראשון – ניצבים ונידונים ישראל למשפט קודם הגויים לפני שירבה הכעס. ונכתבים לחיים טובים ולשלום. לילה והיום השני, נידונים כל הגויים שלא קיימו שבע מצוות בני נח, עליהם אומר הכתוב: "לעובריך בברית ה' אלוקיך", שעברו אפילו על שבע המצוות הבסיסיות שחייב בהם אפילו הגוי. לכן נכתבים הגויים האלה לאלתר למיתה, ושלום על ישראל.

שני ימים: אחד – דין קשה – מידת הדין, השני – דין רפה. מידת הרחמים. לכן נאמר: ה' אלוקיך.

 

מנהג – "תשליך" ביום הראשון של ראש השנה

ביום הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, לפני שקיעת החמה, נהוג לומר את תפילת "תשליך". תפילה זו נאמרת אחר תפילת מנחה, על שפת נהר או ים או באר מים או במקום שממנו ניתן לראות מקומות אלו. בתפילה זו מובע רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא. בין שאר הפסוקים, נאמר בתפילת תשליך הפסוק: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" - ומכאן מקור השם: "תשליך".

 

מקור המנהג – זכר עקידת יצחק: מובא במדרש, שכאשר הלך אברהם אבינו עם יצחק בנו אל הר המוריה, להעלותו לעולה כפי שנצטווה מפי הקב"ה, קידמם השטן בדרך, והתחיל להסית את אברהם ואת יצחק ולמנעם ממצות הבורא. כאשר תוחלתו נכזבה וסרבו אברהם ויצחק לשמוע בקולו, הלך השטן ונעשה לפני אברהם ויצחק כנהר גדול, כדי שלא יוכלו לעבור. אברהם ויצחק לא השגיחו בזה, ונכנסו למים עד צווארם. אז נשא אברהם את עיניו למרום והתפלל לפני ה' ואמר: "הושיעה, כי באו מים עד נפש". מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו. באמירת ה"תשליך" ליד מקום מים, אנו עושים זכר לעקידת יצחק.

 

מקור נוסף – זכר למעשה אדם הראשון: שכאשר חטא אדם הראשון בעץ הדעת ונטרד (הוצא) מגן עדן בשעה י"ב, (קיבל עליו יסורין 130 שנה). ובתחילת היסורין ירד לגיחון והיו המים עד צוואריו, וביקש מהקב"ה שימחל לו, ואם לאו, הרי הוא , אדם, עשוי מאדמה, יבואו המים וימחוהו. ובסוף היום, באה השבת ובקשה רחמים עליו, ויצא בדימוס (שוחרר). וה' שמע תחנוניו וסלח לו. ועל זה אמר אדם: "מזמור שיר ליום השבת".

 

טעם המנהג - טעם לאמירת ה"תשליך" ליד מקום מים מובא בפוסקים, על פי הפסוק בשמואל (א, ז): "וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויאמרו: שם חטאנו לה'", ופירש רש"י: "סימן הכנעה, אנו לפניך כמים הללו הנשפכים".

 

ועוד, כי כשחוזר האדם בתשובה, ואין עוונותיו נהפכים לזכויות, יש שהמקבל את עוונותיו כמו השעיר הנושא את כל עוונות בני ישראל אל ארץ גזירה, כך גם מצולות הים מקבלות את עוונותינו המושלכים אליה (רמ"א תקפג ס"ע ב, שו"ת תורה לשמה סי' לא, קנט(.

 

ועוד, לפי הבן איש חי, יש החושבים שכאשר עושים תשליך, די להם בזה, ששם משליכים העוונות של כל השנה ונשארים נקיים. ודברים אלו – שטות הם. כי העוונות אין נפרדים מן האדם, ואין האדם נטהר מהם אלא רק על ידי התשובה, שתהיה שלמה בקול התורה – שנמשלה למים, ועל ידי הורדת דמעות – כמים. ואז כשעושה הפעולה הדמיונית ליד שפת הים יש לו לכוון שכל המקטרגים שעשאם בעוונותיו ישליכם אל הים העליון, והמקטרג הגדול גם כן עימהם, שלא יזכרו ולא יפקדו עוד.

 

פסוקי "מי אל כמוך" (מיכה פרק ז פסוקים יח - כ) הם עיקר התשליך ועל כן יאמר אותם מילה במילה ויגביה שני צידי החולצה או המעיל ויאמר, ויכווין בליבו שהן כנגד י"ג מידות. וכשיאמר "ותשליך" וגו"', ינער הבגד לכיוון המים, ויכווין שכל המלאכים הרעים שנבראו מכח עוונותיו, וגם המקטרג העליון, יושלכו במצולות ים העליון. ויחזור סדר זה ג' פעמים. ומה שמנער את הבגד הוא להדגיש כי החטאים הם חיצונים לאדם כמו הבגדים כעניין שנאמר: "אל תראוני שאני שחרחֹרת ששזפתני השמש" (שיר השירים א ו( וכן נאמר : "גם חֹצני (פי' בגדי) נערתִי ואֹמרה ככה ינער האלהים" וגו' (נחמיה ה יג, כה"ח שם ס"ק לא)

 

גם הדגים, הם סמליים. בתלמוד משווים את התורה למים, וכמו שדגים אינם יכולים לחיות ללא מים, כך עם ישראל אינו יכול להתקיים ללא תורה. בנוסף - עיני הדג אשר אינן נעצמות, באות להזכיר לנו באופן סמלי את "עיניו" של הקב"ה ה"פקוחות תמיד", ומשגיחות על כל מעשינו.

 

יהי רצון מלפני אלוקי השמים שנתייצב לפניו כבנים ולא כעבדים, וירחם עלינו ויוציא לאור משפטינו – קדוש. ויעשה פלילה באויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו, וישליך במצולות ים כל חטאותינו, ויכתבנו בספר החיים והשלום. ונזכה לביאת גואל צדק, במהרה, אמן.

תזכו לשנים רבות טובות ונעימות.  שנה טובה ומבורכת.

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5)

או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף

העלון השבוע:  לרפואת מורי ורבי הרה"ג אליהו יהושע לוי שליט"א בן סביחה, ולרפואת חברינו: יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה. א-ל נא רפא נא להם. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן