הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, פרשת "שופטים", ה'תשס"ה

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

פרשת "שופטים"

 

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ;

 וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק".

 

שפטים ושטרים – כתיב חסר !!

 

פרשת "שופטים" נקראת תמיד בחודש אלול, והיא גם כן בכלל ההכנות לקראת הימים הנוראים.

הנה אנו רואים, כי התורה כותבת את המילים "שפטים ושטרים" בכתיב חסר. (היה צורך לכתוב עם וא"ו: "שופטים ושוטרים"). מדוע כתיב חסר?

 

ידוע כי השופטים, המוגדרים על פי התורה, הם הקובעים להלכה, הם הפוסקים של הדור הלכה למעשה מה צריך לעשות. השוטרים לעומת זאת, הם הרשות המבצעת והדואגת לאכיפת החוק על פי פסק ההלכה. אך לצערינו, בכל דור ודור, לא השופטים ולא השוטרים עושים מלאכתם נאמנה. אנו עדים לתקופה בה השוחד והשלמונים הופכים לכלי כדי לזרז או להזיז תהליכים בירוקרטים, ועוד כהנה וכהנה. ועל זה באים צרות לעולם ככלל ולעם ישראל בפרט, ואין צורך להרחיב הדיבור על כך, שכן לצערינו אנו רואים זאת יום יום.

 

הנה מזהירה התורה בפרשתינו: "לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". והתוצאה של שופטים ושוטרים העושים מלאכתם נאמנה: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ". חיי נחת ורווחה וירושת הארץ, הינם תוצאה ישירה של שופטים ושוטרים הפועלים על פי התורה. לכן הכתיב החסר, אזהרה שיעשו מלאכתם במאת האחוזים ללא חיסרון ולו הקל שבקלים.

 

כמו כן, המילה "שופטים", ללא אות וא"ו – תקרא: "שְׁפָטִים" מהמילה – צרות, התעללויות, נקמה, שנאמר: "וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים, אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם כָּל-בְּכוֹר; וּבֵאלֹהֵיהֶם, עָשָׂה ה' שְׁפָטִים" (במדבר, ל"ג, ד').  והמילה "שוטרים" ללא וא"ו תקרא: "שטרים" – מהמילה שטר (המחאה), שטר כסף. והקשר הוא פשוט: מה גורם לצרות וכביכול 'נקמת ה' בעולם'? כמובן : בצע כסף. בגלל שטרי הכסף – באים לא עלינו שְׁפָטִים.

 

ועוד, אפשר לפרש שהחיסרון הוא לא רק בשופטים והשוטרים, אלא גם בעם שאינו מאלץ את השופטים והשוטרים ללכת על פי התורה. וזה נאמר בפרוש בפרשה: "עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה:  לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל" אם העם, חלילה, ככלל אינו הולך על דרך התורה הרי בוודאי שבדורו השופטים והשוטרים יהיו חסרים במידותיהם.

 

שופטים - שוטרים     באחת האות פ"ה – המרמזת: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ (צדקה),                                      בשניה האות רי"ש – המרמזת: וְנָתַן-לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ (רחמים).

הוצא מהמילים את האות פ' ר' ונקבל: שוטים – שוטים..........

 

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ". – בשעריך שלך - בפנים.

בפרצופו של האדם נמצאים 7 שערים – פתחים

בפתחים אלה יש 4 חושים (מתוך 5, חוץ מהמישוש. ויש דעה שהאף גם כן יכול למשש. ואז כל 5 החושים - בראש)

לכל שער יש שוטר – דלת.

כמות    השערים-פתחים                        חוש                  שוטר-דלת

2          עיניים                            ראיה                 עפעפיים

2          אוזניים                           שמיעה              תנוך האוזן

2          נחיריים                          ריח                   נחיריים

1          פה                                טעם                  שניים ושפתיים

 

החל משבוע זה נקדיש את העלון ברובו לחגים. ננסה להביא, בעז"ה: מושגים, מנהגים ומקורם, וכדומה.

 

השופר: האם הוא באמת כלי ? אולי רק סמל ? אולי רק מסורת ? למה שופר ? מקורות ומנהגים:

אנו כבר בחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. מנהג ישראל קדושים, ספרדים ואשכנזים כאחד, לתקוע בשופר בחודש אלול. תקיעות אלה נקראים: "תקיעות רשות". בערב ראש השנה – אין תוקעים. ביום ראש השנה – שוב תוקעים ותקיעות אלה נקראים: "תקיעות חובה" חובה מן התורה: שנאמר: " ובחדש השביעי (חודש תשרי) באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם". (במדבר, כ"ט, א'). ועוד נאמר להלכה בגמרא: תנו רבנן: הכל חייבין בתקיעת שופר, כהנים ולוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים...".

למנהג האשכנזים תוקעים בכל יום בבוקר לאחר תפילת שחרית. למנהג הספרדים (ולא כולם), נוהגים לתקוע בסליחות, כאשר אומרים את 13 המידות ("ה', ה', א-ל  רחום וחנון....).

 

 

למה שופר?

  1. שופר – כלי התרעה והתראה. בעבר היה קול השופר מעביר צמרמורת באנשים, שכן קול השופר הזכיר שיש "מצב חירום", מלחמה. שנאמר: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?" (עמוס, ג', ו'). גם בחודש אלול וראש השנה, זהו זמן של מלחמה קשה ביצר הרע ובמעשים הרעים שהורגלנו בהם עד כה. בא השופר ומודיע: הגיע שוב זמן המלחמה ביצר הרע.
  2. שופר – כלי המודיע על בוא החודש, השבת, החג. עד היום קיים המנהג שבכניסת השבת או המועד, ישנה צפירה ממושכת המודיעה על כך. מנהג זה כיום, ממשיך את מנהג אבותינו עוד מתקופת המדבר, שאז גם היו מודיעים לעם על כניסת השבת והחג על ידי השופרות והחצוצרות.
  3. שופר - שורש: ש'פ'ר' - מן המילה לשפר, לעשות טוב יותר. בימים אלה, מראש חודש אלול ועד הושענא רבא, במשך 21 ימים, אנו משתדלים לשפר מעשינו, הן בינינו לבין אבינו שבשמים, והן בינינו לבין חברינו ומשפחותינו. והסיבה: ראש השנה מגיע, בו כל באי עולם נשפטים, מי לחיים ומי למות ח"ו, מי לטוב ומי לרע. בא השופר ומזכיר בקולו "שפרו מעשיכם".
  4. שופר – כלי מקשר, כלי-ביטוי בין העולם הזה – על כדור הארץ, לבין עולם האמת אל אבינו שבשמים. צורת השופר המהודר יותר אמורה להיות כך שהפתח הרחב פונה כלפי מעלה – אל השמים. התוקע, שהוא שליח הציבור, כביכול לוקח כל תפילות הקהילה "ומשדר" אותם דרך השופר אל בית דין של מעלה, שיתמתקו הדינים. שנאמר: " קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך". (ישעיה, נ"ח, א').
  5. שופר – כלי להודיע על המלכת המלך, בראש השנה, אנו ממליכים עלינו, שוב כבכל שנה, את הקב"ה, כמלך מלכי המלכים. השופר הינו כלי להודיע לעם שהומלך המלך. שנאמר: "בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'"
  6. שופר – כסמל – צר בצד אחד, ורחב בצד השני. ידוע שלשופר – שני פתחים. האחד – צר, והשני – רחב. פתחי השופר מסמלים את שני העולמות: העולם הזה והעולם הבא. בעולם הזה הכל – צר. בעיות, צרות, מלחמות, קשיי פרנסה, קשיי בריאות – לא עלינו. אבל עם כל זאת, כשהאדם עומד ומתבונן ושואל: מה התכלית? לשם מה אני כאן? ואז, אם משכיל הוא לברר את תכליתו בעולם השקר – העולם הזה, מיד חוזר בתשובה משפר מעלליו ודבק בקב"ה. או אז, יש לו הסיכוי לחיות ברווח ובשלווה לעולם הבא.
  7. שופר – כסמל - להזכיר לפני הקב"ה – עקידת יצחק. התפילות והתחינות שאנו שופכים לפני המקום, באים לבקש סליחה ומחילה ושלא ינזק עם ישראל והעולם. עם קול השופר, אנו מבקשים מאיתו יתברך שישמע את קול השופר ויזכור שאברהם אבינו, ראשון לאבות וראשון לעם ישראל, הסכים להקריב את בנו יחידו, יצחק, לפני הקב"ה. אומנם יצחק לא נשחט, אך אנו מבקשים כל יום ויום: "וזכור לנו עקידת יצחק...כאילו עפרו צבור ומונח על גבי המזבח. ותביט באפרו לרחם עלינו ולבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות, והחזירינו בתשובה...".
  8. שופר – רק של איל. ראינו בסעיף הקודם, שהשופר צריך להיות משל איל, כדי להזכיר עקידת יצחק. ואין לוקחים משל פרה (קרן שור) – כיוון שמזכיר חטא העגל. ואין לוקחים קרן שעיר עיזים – שהעז = מידת הדין, והרי אנו מבקשים מידת רחמים ולא דין.
  9. שופר – כסמל - לעם ישראל המוכן להקריב עצמו כיצחק. הקב"ה, בכבודו ובעצמו, נתן לנו את השופר כסמל להראות שאנו מוכנים לעשות הכל, כמו יצחק אבינו שהיה מוכן להקריב עצמו. "אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני" (ראש השנה ט"ז, ע"א).
  10. שופר – ככלי וכסמל – לחזק את עם ישראל כנגד אויביו. ידוע כי במלחמת יריחו, הופלו החומות לאחר שעם ישראל הקיף את החומה ותקע בשופרות. "וירע העם ויתקעו בשופרות. ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה, ותיפול החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר". גם עכשיו לאחר שהסתימה עוד שנה של מאורעות קשים בעולם – ככלל, ובעם ישראל – כפרט, בא קול השופר לחזק את העם מבחינה רוחנית, שאפילו חומות יריחו, החזקות והבלתי מנוצחות, קרסו למשמע קול השופר. לכן, אל דאגה מן האויב, ואין זה חשוב מי האויב, כולם נופלים לפני ה'.
  11. שופר – כסמל לחירות. ידוע, כי ביובל היו תוקעים בשופר ואז עבדים יצאו לחירות. כפי שמוזכר בגמרא יומא: "תקעו ב"ד שופר, נפטרו עבדים לבתיהם ושדות חוזרות לבעליהן". ועוד אנו מתפללים בכל יום: "תקע בשופר גדול לחרותינו, ושא נס לקבץ גלויותינו"

 

הראשון שעשה שופר – אברהם אבינו:

כידוע, שלאחר עקידת יצחק, לקח אברהם את האיל והעלהו לעולה במקום יצחק. במדרש מובא, שהאיל נשרף, מלבד הקרניים, העור ועשרה גידים.  לקח אברהם את שני קרני האיל ועשה מהם שופרות. הקרן השמאלית: לתקוע בה על הר סיני ביום תת ה' תורה לעם ישראל, שנאמר: "ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלקים יעננו בקול".

והקרן הימנית: שמורה בהר המוריה (מקום העקידה) עד היום הזה. וכאשר ישיב ה' שבות עמו ישראל, "יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים מארץ אשור והנדחים מארץ מצרים, אל הר הקודש בירושלים". (עור האיל – היה לאזור (חגורה) של אליהו הנביא. והגידים – היו למיתרים בכינורו של דוד המלך).

 

יהי רצון מלפני אלקי השמים שנזכה לשמוע קול הקרן הימנית, ויתקע בשופר גדול לחירותנו, ויקרע רוע גזר דינינו, ונזכה לבית הבחירה עוד השנה. אמן.

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5)

או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף

העלון השבוע:  לרפואת מורי ורבי הרה"ג אליהו יהושע לוי שליט"א בן סביחה, ולרפואת חברינו: יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה. א-ל נא רפא נא להם. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן