הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, פרשת "דברים" ה'תשס"ה

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

פרשת "דברים"

 

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: 

בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב".

 

שמות הפרשות בספר דברים – רומזים לגלגל החיים של האדם

בספר דברים 11 פרשות. (דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי-תצא, כי-תבא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה).

שמות הפרשות נותנים רמז למעגל החיים של האדם מרגע הולדתו ועד הגעתו אל המנוחה ואל הנחלה.

 

דברים: בבית דין של מעלה, נקראת הנשמה הזכה, שבאה ממקור הנשמות, ושומעת דברים קשים ואזהרות ותוכחות, טרם יציאתה למסע ארוך אל העולם שלמטה עלי אדמות. כפי שאמרו חז"ל: בכל מקום שנאמר "דברים" שם תמצא תוכחות ואלות. הנשמה מוזהרת ומושבעת לעשות רק טוב וללכת בדרכי ה' יתברך, כדי שתוכל לחזור אחרי 120 שנה, זכה וטהורה כפי שיורדת עתה. ואז, אם חזרה טהורה, תוכל לשבת בגן עדן ולזכות בכרטיס הכניסה לחיי העולם הבא.

            ואתחנן: למטה, בארץ, עומדים הבעל ואשתו ושופכים שיחם לפני הקב"ה ומתחננים לבן זכר. בן שיהיה בריא ואולם             לעבודתו יתברך. בן שיתן להם נחת רוח וימשיך את שם המשפחה.

עקב:     לפעמים, ההריון קצת מתעקב. יש שההריון תלוי במעשה האיש, כפי שראינו אצל אברהם ושרה, שכשנימול אברהם ונתקדש, מיד – "ותהר שרה ותלד בן". יש שההריון תלוי בתפילתם של הזוג, כפי שראינו אצל יצחק ורבקה, "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו.....ויעתר לו ה'" . ויש שההריון מתעקב ותלוי במעשה האשה כפי שראינו אצל רחל אימנו.

ראה:     תפילותיהם ומעשיהם של בני הזוג מתקבלים אצל בורא עולם. הנשמה 'שחיכתה' למעלה, מקבלת 'אישור' לבא בגוף התינוק של בני הזוג. במשך תשעת חודשי ההריון, נמצא העובר במעי אימו, נר דלוק מראשותיו (נא עיין מסכת נידה, ל' ע"ב ומדרשי חז"ל), ומלאך ה' מלמדו תורה ומזהירו: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע.... לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ--וּבֵרַכְךָ  ה'  אֱלֹקיךָ.  וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ, וְלֹא תִשְׁמָע; וְנִדַּחְתּ.....כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים, עַל-הָאֲדָמָה...הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ.

שופטים:מגיע רגע הלידה. הרגע הגדול לו חיכתה המשפחה וגם הנשמה החדשה. כאן ממשיכה ללמד אותנו הגמרא בנידה: "בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה". הפה, מסמל את אחד השערים, מיתוך שבעה, בראש האדם (אוזניים (2), עיניים (2), נחיריים (2), פה (1). שערים אלה מהווים השופטים והשוטרים של האדם עלי אדמות. אם ישכיל להשתמש בהם נכון – אזי נכונה לו הצלחה בעולם הזה ויזכה לחיי העולם הבא. הפה, הוא היחיד שיש לו שני שוטרים: שפתיים ושיניים. כל שאר השערים, יש להם רק שוטר אחד (לאוזניים יש תנוך שיסגור אותן, לעניים יש עפעפיים וכן הלאה). לכן סוטר המלאך את הרך הנולד על פיו, שבכל פעם שיסתכל במראה ויראה את השקע הקטן על פיו, יזכור לשם מה בא לעולם הזה.

כי תצא: יוצא התינוק הרך אל אוויר העולם, לשמחת בני הזוג ולשמחת כל המשפחה. הטבור נחתך, התינוק מתנתק מאימו. וראה זה פלא מאת הבורא יתברך: התינוק נושם, אוכל, שותה ומתפקד, ב"ה, הכל כשורה.

כי תבא: היגיע יום השמיני – חייב לבא בבריתו של אברהם אבינו, ברית המילה. בגיל שלוש עשרה – חייב לבא בעול המצוות: תפילין, תפילה במניין וכו', הרי הוא איש לכל דבר, בר-מצווה. כשמגיע לפירקו ורוצה לשאת אישה – חייב לבא בברית הנישואין כדת משה וישראל.

ניצבים: כך גדל האיש ומקים משפחה ועובד ועמל לפרנסתו. עד שיום אחד הוא "מתעורר", ניצב דומם, תוהה וחושב: רק רגע, האם זו תכלית האדם? עבודה, בית, ילדים, אכילה ושתיה, חופש ובילויים – וחוזר חלילה? לכמה זמן? 120 שנה? ומה אחר כך? משהו לא מסתדר כאן, לא בשביל זה באתי לעולם. מהי התכלית?  ואז... בהתבוננו במראה, רואה הוא את השקע הקטן על פיו. מיד- ניזכר במה שלמד בבית הספר: זהו השקע שמזכיר לי למה באתי לכאן......מיד –

וילך:     משנה דרכו ומעלליו, הולך לבית המדרש ומבקש את ה'. חוזר בתשובה שלימה ומתקרב חזרה לאביו שבשמיים. הולך ומכנס את אשתו וילדיו ומכריו, ומספר להם את כל הנאמר לעיל: מה באמת תכלית האדם עלי אדמות.

האזינו: ועתה, מצווה הוא את בניו אחריו: האזינו לאמרי פי !!! יש בורא לעולם, והבורא יתברך – טוב הוא, שנאמר: "טוב ה' לכל, ורחמיו על כל מעשיו". לכו בדרכי ה' – כי היא הדרך הנכונה לחיים טובים בעולם הזה ולעולם הבא. ואם שמוע תשמעו לי ותלכו בדרך ה' - שהיא התורה הקדושה – אזי.......

וזאת הברכה: הקב"ה ישרה עליכם ברכה, כמו שאנו אומרים 'בשמע ישראל': וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי...וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ...לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם...". כאשר אנו זוכרים לשם מה באנו לעולם הזה, ושומרים לעשות את דבר ה' -  אז, ורק אז, תחול עליכם ועלינו ברכת הטוב מאת ה' יתברך. אמן.

 

 

משה רבינו מוכיח את עם ישראל ומבאר את התורה, במשך 36 ימים לפני מותו, למה עכשיו?

משה רבינו ע"ה, עמד ודיבר עם ישראל במשך 36 ימים. התחיל בר"ח שבט ועד יום הפטירה – ז' אדר. כפי שנאמר בפרשה: "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ (חודש ה 11 = חודש שבט) בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל  אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ, אֲלֵהֶם.  אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי.  בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת". נשאלת השאלה, הרי משה הוכיח כבר את עם ישראל מספר פעמים כאשר חטאו למשל: בעגל, במי מריבה, במרגלים וכדומה, מדוע שוב מוכיחם לפני מותו? ועוד שאלה, משה באר את התורה, למה חיכה עד עכשיו? 36 ימים מספיקים לבאר את התורה ל-600,000 גברים?

נביא מספר תשובות על פי ספר "מעם לועז":

א.      משה מוכיחם עכשיו לפני מותו כי בכל פעם שמוכיחים אדם – מביאים אותו לידי צער ואולי אפילו להלבנת פנים. ועוד יכול לגרום שהאדם המוכח יבוא לידי טינה על המוכיח. ואחר כך, כשרואה המוכח את המוכיח, הרי שרוצה להתחמק ממנו כדי לא לשמוע שוב את התוכחה. לעומת זאת, כאשר האדם המוכיח בסוף דרכו, וההוכחה נשמעת כדברי חיבה ועצה טובה לעתיד, אז המוכח יושב ושומע. אדרבא, את הדברים האלה הוא דווקא כן יזכור. ולמדנו זאת מיעקב אבינו ע"ה שאסף בניו והוכיחם לפני מותו, כך גם משה רבינו עשה לפני מותו.

ב.      אם היה מוכיחם קודם, היה חשש שמא הוא עצמו, משה, עלול לחטוא. ואז, איך יכול החוטא להוכיח חוטאים אחרים? אבל עתה משהעידה התורה, על ידי הקב"ה, שמשה רבינו ע"ה, עניו מכל האדם והקב"ה מדבר עימו פה אל פה, הרי שמשה כליל השלמות וללא רבב. לכן, עתה לפני מותו, יכול משה לקחת את המושכות ביד, ולהוכיח את עם ישראל, ולאף אחד לא תהיה טענה נגדו.

ג.       אם היה מוכיחם קודם, היו ישראל אומרים: לא די שעיקב אותנו 40 שנה במדבר ולא הביאנו אל הארץ מיד, והנה עוד נכונה לנו מלחמה קשה במלכי סיחון והאמורי, בא משה ומצער אותנו בדברי תוכחה? לכן, חיכה משה עד אחרי שהיכו את סיחון והאמורי, וראו כל ישראל את תשועת ה', לכן לא יהיה להם פיתחון פה.

ד.      לפני מלחמת סיחון ועוג, לא הייתה לעם ישראל שלווה נפשית. מודאגים כולם ועוסקים המחשבה, מה יהיה? מה יקרה אם חלילה ניפול בידי סיחון והאמורי? למי היה אז את החשק ונחת הרוח לעמוד ולשמוע דברי מוסר וללמוד את התורה? אבל עכשיו, משניצחו את חמשת מלכי האמורי וכבשו את אדמות סיחון ועוג, עכשיו יש להם שלווה, עכשיו אפשר לשמוע כל דבר, אפילו תוכחה ומוסר.

ה.      כדי לתת להם חיזוק, עידוד ואומץ להמשיך בדרכם ארצה. שכן עומדים לפניהם מוקשים רבים על ידי העממים היושבים בארץ. עוד נכונו להם מלחמות קשות עד שיירשו את כל הארץ. ועלולים ישראל לאמר: קודם היה משה עימנו, בכל פעם שחטאנו היה מי שיעמוד ויציל אותנו מדין קשה. אבל עכשיו משמת משה, מה יהיה? לכן אומר להם משה דברי מוסר שלא תישבר רוחם. הנה ראו בכמה פעמים הכעסתם את הקב"ה, אבל מיד עשיתם תשובה והקב"ה סלח. כך גם לעתיד כשתכנסו לארץ ישראל, אם חלילה תחטאו – זכרו ללכת למנהיגי הדור, שאלו מאיתם מה לעשות, ועשו ככל אשר יורוכם.

ו.         משה רבינו מזהיר את עם ישראל בקדושת ארץ ישראל יותר מכל מקום אחר בעולם. שם, בארץ הקודש יש להזהר בקדושת הארץ, לגרש העממים, לנחול את כל הארץ על פי הציווי, ויותר מכל דבר אחר: לא לשכוח את דברי התורה ולא לסור ממנה ימין ושמאל, כי הם חיינו ואורך ימינו.

 

ישראל נמשלו לכוכבי השמים – מחמישה טעמים:

נאמר בפרשה: "ה' אֱלֹקֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב". ומדוע נמשלו ישראל לכוכבים?

  1. כשם שהכוכבים שולטים בעולם הזה, בציווי הקב"ה, ועל ידם מתקיים העולם, הן במזונות הן בבריאות ובכל דבר – כך המלכים וראשי העם שליטים בעולם הזה על הבריות. בידם להשפיע על הפרנסה וחיי תושביהם, וכל רעה וטובה שבאים לעולם – תלוייה במעשיהם ובהחלטתם של מנהיגי הדור. כך גם תלוי העולם במעשי עם ישראל, שהרי כולם בני מלכים.
  2. כשם שהכוכבים מאירים ברקיע, מסוף העולם ועד סופו – כך אלו שמלמדים תורה לתינוקות בעולם הזה, יזהירו פניהם ככוכבים לעתיד לבא. והרי כל עם ישראל מצווה: "ודברת בם", "ושיננתם לבניך", לכן כל ישראל מזהירים פניהם ככוכבים.
  3. כשם שהכוכבים נוהגים כבוד זה בזה, ואין מחלוקת ביניהם, שנאמר: "עושה שלום במרומיו"  -  כך השלום בין הצדיקים והשראת השלום של הצדיקים על העולם הזה, שנאמר: "תלמידי חכמים – מרבים שלום בעולם".
  4. כשם שאם חלילה כוכב אחד סוטה ולו רק שבריר המעלה ממסלולו אז גורם נזקים בעולם – כך גדול כוחם של הצדיקים העוסקים בתורה, שבדיבור אחד מהבל פיהם, יכולים לשרוף עולם.
  5. כשם שהקב"ה מונה וסופר הכוכבים בכל לילה שנאמר בתהלים: "מונה מספר לכוכבים" ועוד בישעיה: "המוציא במספר צבאם – לכולם בשם יקרא". כך מונה הקב"ה את עם ישראל בחיבתו אותם, כאדם הסופר יהלומים.

 

יהי רצון מלפני אלקי השמים שיזכינו לקבל תוכחה ומוסר בדרך אהבה לשם תיקון שלם לעבודתו יתברך, וירבה צאצאינו ככוכבי השמים לרוב, וישכון ישראל לבטח בארצו עם בא גואל צדק במהרה בימינו. אמן.

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5)

או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף

העלון השבוע: לזיכוי הרבים ולרפואת מורי ורבי הרב אליהו יהושע לוי שליט"א בן סביחה. וחברינו: יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, הקב"ה ירפאם רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה. א-ל נא רפא נא להם. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן