הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, פרשת "מסעי" ה'תשס"ה

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

פרשת "מסעי" (חזק)

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם:  בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן".

           

                מעיקרי הפרשה:

            42 מסעות בני ישראל                                             ל"ג, א' – מ"ט

            אזהרה להשמיד את מקומות הפולחן                           ל"ג, נ' –נ"ו

            פרשת גבולות הארץ                                               ל"ד

            ערי הלוים וערי מקלט                                              ל"ה

            נשואי בנות צלופחד לבני שיבטם                                ל"ו

 

מסעות בני ישראל – לשם מה הפירוט החוזר?

התורה מאריכה מאוד בעניין המסעות ומדייקת מאוד לחזור ולהזכיר לנו היכן היו בני ישראל מאז צאתם מארץ מצרים לפני 40 שנה ועד עתה. מדוע זה כל כך חשוב? הסיבות, רבות הן, נציין כמה מהן:

  1. (מדרש תנחומא): משל למלך שהיה בנו חולה. הוליכו למקום אחר לרפאותו. כיוון שהיו חוזרים, התחיל אביו מונה כל המסעות. אמר המלך לבנו: כאן ישנו בלילה, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכדומה. כך אמר הקב"ה למשה: מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני. לכך נאמר "אלה מסעי בני ישראל".
  2. כמלך שמזהיר עבדיו על בנו יחידו: ראו (גויים) את בני בכורי ישראל. סובב היה בכל מקום, מי שרק חשב ליגע בו – קיבל על הראש. לכן, היזהרו בו !
  3. כדי שידעו כמה ניסים עשה הקב"ה עם ישראל, ויזכירו זאת מדור לדור.
  4. כי עתיד הקב"ה ליתן שכר למקומות ש-"קיבלו" את ישראל. שנאמר:"יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה, וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת" (ישעיה, ל"ג, א'). ומה מדבר מקבל שכר, המקבל תלמיד חכם לתוך ביתו, על אחת כמה וכמה.
  5. להראות שבחם של משה ואהרון ושיבחן של ישראל. שמשה ואהרון הינחו את העם כרועה צאן נאמנים. ולכל מקום שהלכו, נמשכו עם ישראל אחריהם ללא אומר ודברים. שנאמר: "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, בְּיַד-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (תהלים, ע"ז, כ"א).
  6. לאמר לאומות העולם שעם ישראל לא תעה בנדודיו במשך 40 שנה, אלא כל המסעות היו מכוונים על פי ה'.
  7. כדי שיאמינו בה' לעתיד לבא שאמר: כִּימֵי צֵאתְךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ, נִפְלָאוֹת (מיכה, ז', ט"ו). האמינו שהיו ניסים במצרים כדי שתזכו לראות ניסים לעתיד לבא.

 

מסעי בני ישראל המוזכרים בפרשה – בדיוק 42 מסעות. ונאמר בהם: "עַל-פִּי ה'". והכוונה:

דרך פשט: מסעות בני ישראל היו על פי ציווי של הקב"ה שנאמר: "עַל-פִּי ה', יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-פִּי ה', יַחֲנוּ".

דרך רמז ודרש: כך שמעתי, כי הפסוק: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל" מכוון לכל אחד ואחד מבני ישראל, בכל דור ודור. כלומר, כל אחד ואחד מבני ישראל עובר בחייו 42 "מסעות" עד שמגיע אל המנוחה ואל הנחלה.........

דרך הסוד: על פי ה' – על פי שמו של הקב"ה המורכב מ- 42 אותיות – מה שנקרא שם מ"ב=42. שם זה מוסתר בתפילה בבוקר כשאנו אומרים: "אנא בכח". על פי שם זה – נסעו ויחנו. ולכן,

כתבו המקובלים ז"ל: כדי להינצל ממקרים רעים, ובפרט מחולי המגיפה, יועיל מאוד אמירת המסעות.

 

"אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ" – ארץ כנען? היה צריך לאמר 'ארץ ישראל' או 'ארצכם', מדוע ארץ כנען?

איתא במסכת סנהדרין צ"א. על פי פסוק זה: ".. כִּי-אַתֶּם בָּאִים, אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן:  זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ". רבים מבני הגויים שיודעים לצתת פסוקי תורה, אומרים לנו: הנה כתוב בפירוש בתורה, שזו הארץ של כנען לא שלכם. לכן צאו מכאן! ומביאה הגמרא בסנהדרין צ"א ע"א, סיפור בזמן אלכסנדר מוקדון, לדוגמא כיצד יש להגיב: תנו רבנן: בעשרים וארבעה בניסן (יום של שמחה כי) איתנטילו דימוסנאי (סולקו מערערין ושליטים) מיהודה ומירושלים. כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמרו לו: ארץ כנען שלנו היא. דכתיב (במדבר לד – פרשת מסעי) "ארץ כנען לגבולותיה". וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה (הוא אבינו). אמר להו גביהא בן פסיסא (שהיה חכם גדול, אך לא סמכוהו להיות דיין מאחר שהיה בעל מום – גיבן. אמר) לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון. אם ינצחוני, אמרו הדיוט שבנו ניצחתם. ואם אני אנצח אותם, אמרו להם תורת משה ניצחתכם. נתנו לו רשות והלך ודן עמהם. אמר להם: מהיכן אתם מביאים ראייה? אמרו לו: מן התורה. אמר להן: אף אני לא אביא לכם ראייה, אלא מן התורה. שנאמר: (בראשית ט) "ויאמר ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו". עבד שקנה נכסים, עבד למי? ונכסים למי? ולא עוד, אלא שהרי כמה שנים שלא עבדתם אותנו (מאז שנוח קילל את כנען עברו הרבה שנים ולא עבדתם אותנו. תנו לנו שכר השנים בנוסף לעובדה שמה שקנה העבד  - קנה רבו). אמר להם אלכסנדרוס מלכא: החזירו לו תשובה. אמרו לו: תנו לנו זמן שלשה ימים. נתן להם זמן. בדקו ולא מצאו תשובה. מיד ברחו והניחו שדותיהן כשהן זרועות, וכרמיהן כשהן נטועות. ואותה שנה שביעית היתה.

נו, עכשיו נקרא הפסוק כך: כִּי-אַתֶּם בָּאִים, אֶל-הָאָרֶץ. (איזו? זו שכונתה) כְּנָעַן:  זֹאת הָאָרֶץ? אֲשֶׁר (ראשי תיבות: מלאה אלילים, שונאי ישראל, רשעים למקום, - לכן, אל דאגה כי היא) תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה. (העברה חוקית בטאבו..) אֶרֶץ כְּנַעַן? (כבר לא, יש חדשות) לִגְבֻלֹתֶיהָ: (יש גבולות חדשים) וְהָיָה לָכֶם (עם ישראל, הבעלים החדשים, הרשומים בתורה=בטאבו)...גְּבוּל נֶגֶב (דרום)... וּגְבוּל יָם (מערב)... גְּבוּל צָפוֹן... ...גְבוּל קֵדְמָה (מזרח)... זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, סָבִיב. ישתבח שמו, הכל כתוב – רק צריך לקרא נכון !!!

האחריות לחיי הרוצח בשגגה – באחריות שבט לוי

ראינו בפרשה כי לשבט לוי הוקצו 48 ערים. מתוכם 6 ערי מקלט ועליהם עוד 42 ערים, וכולן קולטות רוצח בשגגה. (ראה מסכת מכות ט-י). מדוע הופקדו חיי הרוצחים בשגגה, בידי שבט לוי, דוקא?

תשובה: עתידו של שבט לוי הוזכר כבר ע"י יעקב אבינו ע"ה, שאמר: "אחלקם ביעקב, ואפיצם בישראל". זאת בתגובה למה שעשו שמעון ולוי עקב מעשה שכם בן חמור, לדינה אחותם. ובאמת רואים ששבט שמעון, "נבלע" בקרב נחלת יהודה. ולשבט לוי, בעצם ה' הוא נחלתם. אבל, בכל זאת רואים שיש ללוי נחלה של ערי המקלט שבהם הוא האחראי על שלומם וביטחונם של הרוצחים בשגגה, רק שהוא מפוזר ומחולק בכל הארץ בדיוק כמאמר אביהם יעקב. אם כך תשובה ראשונה: כדי שיתקיים מאמר יעקב, וכן שיתכפר ללוי על מעשה שכם.

ועוד: לוי, כאחיו שמעון, היה קנאי לדבר ה' במעשה העגל, כפי שאנו זןכרים כששאל משה: "בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמֶר, מִי לַה' אֵלָי? וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו, כָּל-בְּנֵי לֵוִי".  וכן מצאנו קנאותו של פנחס משבט לוי בפרשת בעל פעור. לכן הקנאות הזו שלוקחת חיים – תהיה אחראית לחיי אדם.

ועוד נביא מאמר "ספר החינוך" כתשובה לשאלתינו: "מצוות ישראל לתת ערים ללויים לשבת בהן, והן קולטות (רוצח בשגגה). שורש המצווה הזאת הוא: כי שבט לוי = מבחר השבטים ונכון לעבודת בית ה', ואין לו חלק ונחלה עם ישראל, בנחלת שדות וכרמים. אבל ערים היו צריכים לתת, על כל פנים, לשבת הם, הלוויים ובני משפחותיהם ובהמתם. ומפני גודל מעלתם וכושר ערכם, נבחר השבט ואדמתו, לקלוט כל הורג נפש בשגגה, יותר משאר אדמות שאר השבטים, שאולי תכפר על הרוצח, אדמת הלוויים המקודשת בקדושתם".

 

עתה נבין גם את הקשר הישיר בין מות הכהן הגדול לבין שחרור הרוצח בשגגה.  "וישב שם עד מות הכהן הגדול"
הרוצח, הגולה לעיר מקלט, ישב בה עד מות הכהן הגדול, פרש רש"י ז"ל:  לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו. וכוונת רש"י לאמר: הואיל והכהן הגדול גם הוא אשם במידת מה בחטא של ההורג בשגגה. כמו שאמרה הגמ' (מכות יא.), שהיה לו (לכה"ג) להתפלל על דורו שלא יקרה להם מקרה כזה של חטא. וכיון שמת הכהן, המיתה מכפרת לו (לרוצח) על חטא זה.

ועוד נאמר בפסוק: " וְיָשַׁב (הרוצח) בָּהּ (בעיר המקלט), עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, אֲשֶׁר-מָשַׁח אֹתוֹ, בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ" מי משח אותו? הרוצח? וכי יעלה בדעתך שהרוצח משח את הכה"ג? אלא שנמשח בימיו. מפרש ה"משך חכמה" שאפשר להסביר את הפסוק גם ע"פ פשוטו, "אשר משח אותו", שבאמת הוא הגורם שכהן זה ימשח לכה"ג, כיון שגלותו תהיה עד מותו, ולפי אורך ימיו ושנותיו , ולכן הקב"ה בוחר בכה"ג שיתאים לעונשו של זה. ואפשר להוסיף ע"פ הגמ' במכות הנ"ל , שהכה"ג אחראי על דורו להתפלל עליו, ובמותו מכפר עליהם. ולכן נבחר אותו מנהיג שיכול להלוך לרוחו של כל אחד ואחד ולתקנו, ונכון לומר שהדור, ובעצם כל אחד ואחד מהם "משח אותו."

 

אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה... בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ (ע"פ שמנה לחמו). 

בני ישראל נצטוו על מצוות התורה בשלושה מקומות: בהר סיני, באוהל מועד, ובערבות מואב.

  1. בהר סיני – נצטוו מצוות הקשורים לעם ישראל ולכל הגויים. כגון: שבע מצוות בני נח ועשרת הדיברות. לכן נתנו בהר סיני, במדבר, מקום הפקר וחופשי לכל אדם, לכל עם ולכל לשון. להורות בזה שכל העמים יוכלו לשמור ולקיים מצוות אלו. ויקבלו שכרם.
  2. באוהל מועד – שם נתנו מצוות אך ורק לעם ישראל, ואין שאר העמים נדרשים לשומרן. כגון: עבודת בית המקדש, קרבנות, טומאה וטהרה, שבת ומועדים, וכדומה. מצוות אלה ניתנו באוהל מועד, במקום מוצנע, במשכן ה' שבנו עם ישראל בכספם וזהבם לשם ה'.
  3. בערבות מואב – על גבול ארץ ישראל, לפני הכניסה לארץ. שם ניתנו לעם ה' מצוות התלויות בארץ. כגון: ערי מקלט, לקט, פאה חלה, ביכורים, תרומות ומעשרות וכדומה.

זהו שפירט משה ע"ה את המצוות, שעל תנאי זה ינחלו את הארץ, למען יאריכו ימים רבים על הארץ הזאת ויתענגו שם על רוב טובה. אמן.

 

מעניין ומדהים !  הקשר בין חג החנוכה = חג האורים, לפרשת מסעי?

המסע ה-25 של ישראל היה חשמונה. במקרה = שבחילוף אותיות = רק מה'. יוצא ש-25 זהו כ"ה באותיות העבריות. זהו התאריך למנוחת המכבים =החשמונאים שנלחמו ביוונים. מכאן השם חנוכה כידוע: חנו כ"ה (חנו ונחו מאויביהם בכ"ה כסלו). [ועוד במקרה = רק מה' המילה ה-25 בספר בראשית הינה: "אור". רמז לחג האורים החל ב-25=כ"ה לחודש השלישי–כסלו (המילה "אור" בעלת 3 אותיות)]. ישתבח שמו: אין לך דבר שלא מוזכר בתורה.

 

יהי רצון מלפני אלקי השמים שישמרינו ויצילנו מכל פגע רע וממקרים רעים, בזכות מ"ב=42 מסעות שהיו על פי שם מ"ב של קודשא בריך הוא, ויחזיר ישראל לגבולותיו הראשונים הכתובים בפרשה, ונזכה לראות כהן גדול בעבודתו,   ולווים על דוכנם, בבית הבחירה. במהרה בימינו. אמן.

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5)

או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף

העלון השבוע: לזיכוי הרבים ולעילוי נשמות:

סבתי: כתון בת מסעודה ז"ל (ב' מנחם-אב). ת.נ.צ.ב.ה.

וכן לרפואת מורי ורבי הרב אליהו יהושע לוי שליט"א בן סביחה. וחברינו: יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, הקב"ה ירפאם רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה. א-ל נא רפא נא להם. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן