הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "ששון ליבי" לפרשת "בהר-בחוקותי" ה'תשס"ז

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 

פרשת "בהר-בחוקותי"

 

 

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר"

אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.

 

 

70 שנה של גלות בבל כנגד 70 שנות שמיטה שלא נשמרו, כיצד?

אומר רש"י: "שבעים שנה של גלות בבל, הן היו כנגד שבעים שנות השמיטה ויובל, שהיו בשנים שהכעיסו ישראל בארצם לפני המקום. ארבע מאות ושלושים שנה, שלש מאות ותשעים היו שני עונם, משנכנסו לארץ עד שגלו עשרת השבטים. ובני יהודה הכעיסו לפניו ארבעים שנה משגלו עשרת השבטים עד חרבות ירושלים, הוא שנאמר ביחזקאל (ד' ד'): "ואתה שכב על צדך השמאלי וגו' וכלית את אלה ושכבת על צדך הימני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום". ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לגלות המלך יהויכין. ועוד עשו שש שנים עד גלות צדקיהו הרי ארבעים ושש

צא וחשוב לארבע מאות ושלשים ושש שנה שמיטין ויובלות שבהם. הרי לארבע מאות שנה ששים וארבע, לשלשים ושש שנה חמש שמיטות הרי שבעים חסר אחת ואותו יובל שגלו שלא נגמר בעונם נחשב להם. (וזו כנראה הגירסא הנכונה עי' רש"י יחזקאל ד' ו' שכתב כן בפירוש) ועליהם נגזר שבעים שנה שלמים וכן הוא אומר בדברי הימים (דברי הימים ב' לו) עד רצתה הארץ את שבתותיה למלאות שבעים שנה". והנה החישוב במדויק:

בימי השופטים:

מספר שנים             כמה שמיטות ויובלות?

8 – כושן רשעתיים     1 (שנה 7 של כושן)

18 – עגלון              3 (שנה 3,10,17 של עגלון)

20 – סיסרא             4 (שנה 1,8,15 ,16=יובל)

7 – מדיין                1 (שנה 4 למדיין)

18 פלישתים ועמון     3 (שנה 3,10,17)

40 פלישתים:           7

     איבצן =5              (שנה 2 של איבצן)

     אילון  =9              (שנה 4 של אילון, שנה 5=יובל)

     עבדון = 7             (שנה 3 של עבדון)

     שמשון = 19          (שנה 3,10,17 של שמשון)

39 עלי                   6 (שנה 5,12,19, 20=יובל, 27,34)

===========     ========================

111 שנים               25 שנות שמיטה ויובל

 

בימי מלכות ישראל:                                                    בימי מלכות ישראל:

21 – ירובעם            3 (שנה 2,9,16 לירובעם)                         22 – מנשה         3 (שנה 3,10,17)

1 – נדב בן ירובעם    0                                                       2 – אמון             0

23 – בעשא             5 (שנה 1,8,15, 16=יובל, 23)                   11 – יהויקים        2 (שנה 1,8)

1 – אלה בן בעשא     0                                                       1 – יהויכין           0

11 – עומרי             1 (שנה 6)                                            11 – צדקיהו        2 (שנה 3,10)

21 – אחאב בנו        3 (שנה 2,9,16)                                    ========================

1 – אחזיה בנו          0                                                       47 שנות מלכים    7 שמיטות

12 – יהורם             3 (שנה 1,8, 9=יובל)

28 – יהוא               4 (שנה 4,11,18,25)                              סיכום כללי:

17 – יהואחז            2 (שנה 4,11)                                       25 ועוד 38 ועוד 7 = 70 שנה בדיוק.

===========     ========================

240 שנות מלכים     38 שנות שמיטה ויובל

 

כיצד יודעים לחשב מתי שנת השמיטה? (מתוך "כפתור ופרח נ"א)

  1. חלק שנת בריאת העולם במספר 7.
  2. אם אין שארית = זו שנת שמיטה
  3. אם יש שארית = היתרה מראה כמה שנים הנך בשמיטה.

דוגמא: השנה היא: ה'תשס"ז לבריאת העולם = 5767

            נחלק 5767 במספר 7 = 823 ושארית 6 (שנה זו השישית לשמיטה)

 

כלומר שנה הבאה = התשס"ח = שנת שמיטה.

למה שמיטה כל 7 שנים? ולמה 12 חודשים מלאים?

"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. יכול דברים ככתבן? ת"ל ואספת דגנך. הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי ר' ישמעאל. ר"ש בן יוחאי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנא' (ישעיהו סא) ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנא' (דברים יא) ואספת דגנך" (ברכות לה ע"ב).

מצד אחד יש חיוב ללמוד תורה יומם ולילה, מצד שני צריכים פרנסה. הנה מצינו שיש שני חודשים בשנה בהם עוזבים את לימוד התורה ומתעסקים בשדה. חודש אחד לזריעה, וחודש אחד לקציר ואיסוף התבואה.

שני חודשים בכל שנה, למשך 6 שנים = 12 חודשים.

לכן כל שש שנים מפסידים 12 חודשי לימוד תורה. באה שנת השמיטה ומכסה על כל 12 החודשים שהפסדנו.

 

למה נאמר "בחוקותי"? ולמה לשון "תלכו"?

ה"אור החיים" הקדוש שואל: "מדוע עמל התורה נקרא בלשון "חוק", מדוע נאמר "בחוקותי" בלשון רבים? ועוד, מהו לשון "תלכו"? ועוד, מהו עמל התורה?"

ועונה: מה שנאמר "בחוקותי" לשון רבים הוא מלשון חוק וזמן, שצריך לקבוע לו עת לתורה ביום ובלילה, כדכתיב: "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח).

ועוד, אמר "תלכו" ללמדך שצריך לעסוק בתורה אפילו בהליכה כמ"ש "ובלכתך בדרך" (דברים ו, ז) דבכל רגע ורגע חייב אדם בלימוד התורה, כמו שמצינו במדרש (ויקרא רבה לה, א) "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך" (תהילים קיט, נט), שהיה דוד חושב לעשות עניינים ועסקים ורגליו מוליכות אותו לבית המדרש, וזה בא מצד החשק והרצון שהיה למוד התורה, שאפילו היה רוצה ללכת  למקום אחר היו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש.

ו"תלכו", דהיינו אל תעמדו במקומכם, כל יום ויום תלכו ממעלה למעלה וזה ההבדל בין אדם לבהמה. שור בן יומו קרוי שור, איל בן יומו קרוי איל, עם לידתו יכול הוא כבר ללכת ואין לו כל התקדמות בחייו. לעומת זאת, התינוק כשנולד, הוא מתעלה מיום ליום כיוון שזו היא תכליתו. וזה, האדם, אף עדיף על המלאכים שאצלם לא שייכת התקדמות. וזו חובתו של האדם ללכת ולחפש כיצד להתעלות בתורה, למצוא את מקום לימודו וללמוד בחשק ואהבה. כך אפשר לקיים "ובתורתו יהגה יומם ולילה" (תהילים א, ב) ומהי "תורתו"? הרי זו תורת ה’? אלא כאשר האדם מתחיל ללמוד - עדיין זו תורת ה’, אך אם הוא עמל בתורה - היא כבר נקראת "תורתו".

 

פרשת התוכחה

  1. פעמים בתורה יש פרשות תוכחה. האחת בפרשת כי תבוא והאחת בפרשת בחוקותי.
  2. פרשת תוכחה זו - נקראת לפני חג השבועות, וזו של פרשת כי-תבוא – נקראת לפני ראש השנה.
  3. בפרשת כי-תבוא = 49 קללות, בפרשת בחוקותי = 98 קללות (כפול).
  4. בפרשה זו נאמרת התוכחה בלשון רבים ובפרשת כי-תבוא בלשון יחיד. לרמוז על ערבות הדדית בין הפרט והכלל (משהו מעין: "אחד בשביל כולם – כולם בשביל אחד"). וכן, שלא לסמוך על "צרת רבים – חצי נחמה".
  5. ראב"ע אומר: ריקי המוח אומרים: הקללות רבות מהברכות, ולא אמרו אמת. אלא שהברכות נאמרו בכללות ואילו הקללות נאמרו בפרטות, לירא ולהפחיד השומעים.

 

סיום התוכחה בנבואת נחמה:            וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם

                                                  רב שמואל:                               במתניתא:                               אסתר רבא:

לֹא-מְאַסְתִּים                 בימי היוונים                               בימי הכשדים                             בבבל

וְלֹא-גְעַלְתִּים                 בימי אספניינוס                        בימי היוונים                               במדי

לְכַלֹּתָם                          בימי המן                                     בימי המן                                     ביוון

לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם,       בימי הפרסיים(רומיים)        בימי הפרסיים                         מלכות אדום, רומא

כִּי אֲנִי ה', אֱלֹקֵיהֶם.     בימי גוג ומגוג                           לעתיד לבוא                  לעתיד לבוא
יראו עינינו וישמח ליבנו, במהרה בימנו. אמן.                    

שבת שלום

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5) או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. חינם אין כסף.      העלון השבוע:   לעילוי נשמת: אליהו בן פרחה ז"ל.  ת.נ.צ.ב.ה.      ולרפואת: סעידה שולמית בת נעימה הי"ו, חוה בת סעידה הי"ו, יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, הילדה נועה בת נעמה הי"ו, הנערה חיה רבקה בת שיינדל שרה הי"ו, בשה בת מליה הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה. א-ל נא רפא נא להם. שבת היא מלזעוק – ורפואה קרובה לבא. אמן.  לזיווג טוב ובריא: הילה מירב בת סעידה שולמית הי"ו, רבקה בת עליזה הי"ו, דניאלה בת עליזה הי" ו.                                           ליקט וחיבר: הרב ששון נתן