הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "ששון ליבי" לפרשת "אמור" ה'תשס"ז

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 

פרשת "אמור"

 

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו".

 

שושלת הכוהנים והשתלשלות הכהונה

התואר "כוהן" נאמר בפעם הראשונה על מלכי צדק מלך שלם כשהקביל את פניו של אברהם אבינו, ע"ה, כשחזר ממלחמתו במלכים. וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹןמשם לומדים כי המילה "כהן": פירושה עובד ה' שהפריש עצמו מעול העולם וייחד עצמו וכל כולו לה'. ובאמת הכוהנים שהקב"ה ייחד מזרע אהרון הכוהן, באמת ייעודם ותפקידם הוא "עבודת ה' בבית המקדש".

הכוהנים בהסטוריה של עם ישראל, עברו הרבה תהפוכות. ידוע לנו כי היו תקופות בזמן בית המקדש השני בו אנשים רגילים אך עשירים ואמידים המקורבים למלך או לקיסר, שקנו את הכהונה ומאז נחשבו צאצאיהם ככוהנים לכל דבר.

מה קרה לאלעזר ואיתמר?

לאחר מות נדב ואביהוא, נותרו אלעזר ואיתמר בני אהרון כממשיכי הכהונה. איתמר הצעיר מונה על כלל "עבודת הלוויים", במשכן. בנו עלי, היה כהן בשילה. בזמנו, היו שני בניו, חופני ופנחס, "כהנים לה'". ואולם, מהיכרות עמם, משתמע שהם אמנם תפקדו ככוהנים, אך לא לה', שהרי היו "בני בלייעל, לא ידעו את ה'". הם היו עסוקים בסיפוק תאוות גופם בלבד, תוך ניצול מעמדם, ובהשוואה לנדב ולאביהוא נוכל לקבוע כי אף הם הקריבו "אש זרה", משום שאף הם מילאו את תפקידם ככוהנים על פי הבנתם, ולא על פי הציווי האלקי. משום כך, גם עליהם נגזרה הכליה. כך אבד בית הכהונה השלישי.

בית אלעזר נותר בית הכהונה האחרון. פינחס בן אלעזר שימש בכהונה הגדולה עד סוף ימי השופטים, ולאחר הפסקה מסוימת, אומץ צדוק מבית אלעזר על ידי שלמה המלך, ומאז שימשו צאצאיו ככוהנים גדולים ברציפות בכל תקופת הבית הראשון, וכ- 345 שנה בימי הבית השני. בסה"כ כ- 800 שנה.

הכהן הגדול האחרון לשושלת זו היה יסון. יסון זכור לשמצה, כדמות מפתח בהנהגת המתייוונים בירושלים, בתקופה שקדמה למרד החשמונאים. את משרתו הוא קונה לא רק בכסף, אלא גם בהבטחה כי יפעל להקים בירושלים מוסדות חינוך הליניים, וייאבק לשינוי צביונה.

לאחר יסון, מונה מנלאוס לכהן גדול על ידי המלך היווני. אף הוא היה מתייוון, חריף יותר מקודמו, ובעצמו, ככהן גדול, עסק בביזת המקדש וכליו ובהתנגשויות דמים. אף מגמתו הייתה "לעזוב את חוקי אבותיהם... ולהחזיק באורח החיים ההליני". מנלאוס היה בן משמר בלגה, אחד מ- 24 משמרות הכהונה. את בית בלגה זכרו חז"ל לשמצה.

כ-200 שנה לפני חורבן בית שני, אחרי הנצחון על היוונים, לקחו החשמונאים, שהיו כוהנים ממשמר יהויריב את מעמד הכהונה הגדולה והמלוכה. בתקופתם החלו מחלוקות בעם בין הצדוקים והפרושים ושלטו הכוהנים הגדולים מהצדוקים.  עם שקיעת בית חשמונאי, קם הורדוס והחל ממנה כוהנים גדולים לפי שיקול דעתו.

מובא בירושלמי: בתחילה נקראה "לשכת בולווטין", ועתה - "פלהדרין - פראידתין מילא עבידא". פירוש "פראידתין" - פקידי המלך. ופירוש "מילא עבידא" - טעם לדבר, הסיבה לכך שהוחלף השם. ובבבלי מבואר:

 

"בתחילה היו קורין אותה לשכת בולווטין, ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה, ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש, כפרהדרין הללו שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש, לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין".

"יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים - ולא שימשו בו אלא שמונה עשר כוהנים גדולים. ושנות רשעים תקצורנה - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושימשו בו יותר משלוש מאות כוהנים... כל אחד ואחד לא הוציא שנתו".

 

כיום אנו אומרים שכל הכוהנים עתה הם: "כוהנים בחזקה" ולא "כוהני ייחוס" מזרע אהרון הכוהן. אם כי, יש משפחות כוהנים המעידים על עצמם שהם מזרע אהרון הכוהן.

שמות משפחה המוכרים ככוהנים: כהן, כגן, כהנא, כהניאן, כוהנצ'י, כוהננו, קוגנזון, שפירא ועוד.

שם המשפחה מזא"ה הוא ראשי תיבות של המילים: 'מזרע אהרן הכהן'.

שם המשפחה כ"ץ הוא ראשי תיבות של המילים 'כהן צדק'.

יש הטוענים שמקור שם המשפחה "אזולאי" שנחשבת למשפחת כהנים, הוא ראשי תיבות של הפסוק שמבטא את איסורי החיתון שלהם: אשה זונה וחללה לא יקחו, אך נגד טענה זו יצא כבר לפני יותר מ-200 שנה הרב חיים יוסף דוד אזולי (החיד"א), אשר לא היה כהן.

 

מדוע כהן אסור בגרושה?

על פי דברי הרשב"ם בפסחים קי"ב, ד"ה: "ארבע דעות": בשעת התשמיש, דעת הגרושה על בעלה הראשון... וחלילה יהיו הבנים קרובין לממזרים.

(שאלה: אם כך מה ההבדל בין כהן לאדם רגיל? גם הוא יהיה באותו חשש כמו הכוהן...?)

 

"לחם הפנים", מה מקור השם? מה המיוחד בו?

"לחם הפנים", הוא כינוי לשנים עשר לחמים שהיו מוצבים בבית המקדש על השולחן והיו מוחלפים מדי שבת. לאחר שבוע על השולחן אכלו הכהנים את לחם הפנים שנחשב לאחד מ 24 מתנות כהונה.

למה נקרא "לחם הפנים"?

  1. ללחם יש צורה עם הרבה פנים. כדברי בן זומא (מנחות י"א ד): "ונתת על השולחן לחם פנים" (שמות כה,ל), שיהא לו פנים הרבה.
  2. הלחם מוצב בפנים, בתוך המקדש.
  3. הלחם הוא לחם מעולה הראוי לעלות על השולחן לפני המלך.
  4. ממסכת חגיגיה כ"ז, לומדים שהיו מגביהים את שולחן לחם הפנים ומראים לכל העולים, את הנס הגלוי שהלחם נשאר טרי אפילו לאחר שבוע שלם. יש אומרים שכל המסתכל על הלחם, כפי שנראה הלחם לאדם כך הוא עצמו. אם ראה את הלחם קר – מזגו של אותו אדם קר, אם רואה את הלחם יבש – כן הוא יבש.

§         לחם הפנים נאפה מצה ולא היה חמץ.

§         אופן ההכנה: לצורך עשיית הלחם לוקחים כמות גדולה של סולת, ומנפים אותה באחת עשרה נפות, עד לקבלת עשרים וארבעה עשרונים (כארבעים ק"ג). מחלקים את הסולת לשתים עשרה חלות שוות, בת שני עשרונים כל אחת, ולשים במים פושרים. האפייה נעשית בעזרת שלוש תבניות ("דפוסים), אחת לעריכת הבצק, השניה לאפייה, והשלישית להנחת החלה אחר הרדייה.

§         נילושות אחת אחת ונאפות שתים שתים.

§         הלחם צריך להיות תמיד על השולחן, ולכן בעת החלפת הלחם היו שמים את הלחם החדש על השולחן ורק אז מורידים את הלחם הישן. מבחינה זאת, המושג תמיד משמש לגבי לחם הפנים במובן רחב יותר מאשר לגבי הדלקת הנרות במנורה, שם לפי רוב הדעות הכוונה ב-"תמיד" זה רק בלילה.

§         לחם הפנים היה מחולק בין הכוהנים של שתי המשמרות המתחלפות באותה שבת.

§         חתיכה קטנה שהיה אוכל הכוהן היתה מספיקה ומשביעה

§         המשנה במסכת יומא מספרת שבית גרמו היו מומחים בהכנת לחם הפנים ולא הסכימו לשתף אחרים בסודות המקצועיים שלהם.

§         מה פירוש "קרנותיו"? נחלקו הראשונים בפירוש המילה 'קרנותיו': יש אומרים שהכוונה לעובי הלחם (רמב"ם הלכות תמידין ומוספים ה, ט), ויש אומרים שעושים לו בליטות מעין "קרנות המזבח" בגובה שבע אצבעות (רש"י מנחות צו, א ד"ה 'שיהיו לו פנים'). הקצוות של לחם הפנים לאורכו מקופלות למעלה, באופן שתחתית הלחם ארוכה ששה טפחים (כמידת רוחב השולחן), והקצוות שבכל צד מקופלות למעלה בגובה של שני טפחים. צורה זו נקראת "כמין תיבה".

§         רבי יוחנן אומר: (הלחם נראה) כמין ספינה רוקדת, שהיו דפני החלות משופעים צרים מלמטה והולכים ומתחברים למעלה כמו השוליים של הספינה.  אורך החלות עשרה טפחים, ורוחבן חמישה טפחים, וקרנותיהם שבע אצבעות (מנחות צ"ו). עובין של הדפנות טפח (פסחים ל"ז)

§         מכאן המנהג להניח 12 חלות על שולחן השבת. יש השמים שתי חלות ארוכות שכל אחת מסמלת ו'=6

§         לחם הפנים היה מקור הברכה לכל העולם למשך ששת הימים בשבוע. על זה אנו אומרים בקבלת שבת: "לקראת שבת לכו ונלכה – כי היא מקור הברכה"

§         מה עושים עם הלבונה?: בצידי המערכה, מניחים על השולחן שני 'בזיכים', שהם כלים מיוחדים לשולחן לחם הפנים, ובתוכם קומץ של לבונה. בשעה שמחליפים את חלות לחם הפנים בשבת, מחליפים גם את הלבונה שבבזיכים בלבונה חדשה. את הלבונה של השבוע שחלף מקטירים על גבי מזבח החיצון,

§         הרמב"ם אמר כי עניין לחם הפנים לא נתבאר לו, ולא יכול לעמוד על טעמו ונימוקו (מורה ח"ג פל"ב(

 

יהי רצון שנזכה לראות שוב את לחם הפנים בבניין בית המקדש השלישי הנצחי במהרה בימינו. אמן.

 

שבת שלום

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5) או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף.      העלון השבוע:   לעילוי נשמת: נעימה בת זוליכה ז"ל. רחמים גבאי בן שמחה ז"ל, נחמה בת גיטל ז"ל. ת.נ.צ.ב.ה.      ולרפואת: סעידה שולמית בת נעימה הי"ו, חוה בת סעידה הי"ו, יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, הילדה נועה בת נעמה הי"ו, הנערה חיה רבקה בת שיינדל שרה הי"ו, רבקה בת עליזה הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה.

א-ל נא רפא נא להם. שבת היא מלזעוק – ורפואה קרובה לבא. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן