הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "ששון ליבי" לפרשת "משפטים" – פרשת "שקלים" – מברכין חודש אדר ה'תשס"ז

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 

פרשת "משפטים" – פרשת "שקלים" – מברכין חודש אדר

 

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

 

"זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: 

עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַה'"

 

רמזים לסדר מהלך הדין, רמוזים בפסוק הראשון בפרשה

נוטריקון (ראשי תיבות) בפסוק הראשון, מרמזים לנו איך צריך להיות סדר מהלך הדין:

וְאֵלֶּה                - וחייב אדם לחקור הדין. אי אפשר להוציא פסק ללא דין ודברים, חקירה ודרישה.

הַמִּשְׁפָּטִים         - הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט

אֲשֶׁר                 - אם שניהם רוצים (לעשות פשרה)

תָּשִׂים               - תשמע שניהם יחד מדברים (כלומר זה בפני זה)

לִפְנֵיהֶם             - לא פני נדיב יהדר, התנכר מהם

 

"שבת היא מלזעוק – ורפואה קרובה לבא"

אומר הפסוק: "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא". דרש רבי ברוך מרדכי, שִׁבְתּוֹ = זו שמירת שבת. רק אם ישמור האדם שבת, ירפא אותו הקב"ה מכל תחלואיו, מכאן אמרו "שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא"...

 

מעשה! באחותו של הגר"א שחלה בנה והגיע עד שערי מות, ר"ל. באה לפני אחיה הגאון, ודמעתה על לחייה בבקשה שיתפלל עבורו, אמר לה כן אעשה אחותי השם יתברך ישלח לו רפואה שלמה. חזרה ואמרה: אבל אחי יקירי הרופא כבר אמר נואש לחייו!

כך אמר הרופא, נענה הגר"א. אבל לא כן אמרה תורתנו הקדושה! התורה אמרה: "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות "לרפא בלבד ניתנה הרשות לרופא", אבל לומר נואש לחייו אין לרופא רשות. לכי איפוא לשלום, ואל תתיאשי מן הרחמים והחותך חיים לכל חי ירפא את בנך ברפואה שלמה במהרה (אמרי חן).

 

וְרַפֹּא יְרַפֵּא  - כך הוא סדר הרפואה בישראל: אנו אומרים בכל יום בתפילת שחרית: "בורא רפואות נורא תהילות אדון הנפלאות":

ראשית כל, לבקר אצל רופא, ולקבל תרופות, זהו : "בורא רפואות" – שבורא את הרופא ואת התרופה.

שנית, יש לאמר תהלים ולהתפלל שיתרפא עם או בלי התרופות, זהו: "נורא תהילות"

שלישית, לכשיתרפא, יאמר תודה (הגומל). "אדון הנפלאות". ומכאן המנהג לאמר פסוק: "יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ;    וְנִפְלְאוֹתָיו, לִבְנֵי אָדָם", לפני ברכת הגומל.

 

מוסר לאדם בעניין עמידה

"אַךְ אִם-יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, יַעֲמֹד--לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא" (על פי רבי ר' בונם מפשיסחא)

כל ימות השנה בולע האדם את תפילתו בחטיפה. ואַך אם ביוֹם אחד בשנה – כיפור, אוֹ יוֹמַיִם – של ראש השנה, "יַעֲמֹד" מאריך בתפילתו – גם אז "לֹא יֻקַּם" – איננו קם ועומד עמידה איתנה בתפילתו, "כִּי כַסְפּוֹ הוּא" – אפילו אז מתכוון הוא רק לעצמו – שתהיה לו פרנסה ברווח...... ה' יזכינו לכוון לשם שמים בתפילותינו. אמן.

 

שאלה בעניין שור שנגח עבד:

כתוב: "אִם-עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר, אוֹ אָמָה--כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר, יִסָּקֵל". למה 30 שקלים?

  1. אומר במדרש החפץ: שקיבל (העבד) שבע מצוות בני נח, שפירוטיהם הן 30. (בחולין צב. עולא אמר: "אלו 30 מצוות שקבלו עליהם בני נוח", רש"י שם: "שלושים מצוות לא נתפרשו ומהיכן לומד זאת עולא? – וצריך עיון). (ועוד קשה, שכן עבד כנעני שמל וטבל – חייב בכל מצוות התורה כמו אישה. אז מדוע טוענים כאן שחייב רק 30 מצוות? אולי מדובר בעבד שנמכר על מנת שלא ימול ולא יטבול אפע"פ שבכל המקורות מפורש שעבד כנעני מל וטובל? – גם זה צריך עיון)
  2. בפירוש רבינו יוסף בכור שור: "ונתן להם הכתוב, לעבדים, ערך 30 שקלים כערך נקבה".
  3. מושב זקנים אומר: למה קנסו 30 שקלים? כי עיקר עבודתו של העבד מגיל 20 עד 50. שקל לכל שנה.
  4. כלומר העבד שרועה הצאן, ובא השור ונגחו. מהמקור בזכריה: "וָאֶרְעֶה אֶת-צֹאן הַהֲרֵגָה... וָאֹמַר אֲלֵיהֶם, אִם-טוֹב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי--וְאִם-לֹא חֲדָלוּ; וַיִּשְׁקְלוּ אֶת-שְׂכָרִי, שְׁלֹשִׁים כָּסֶף". מכאן שקונסים בעל השור ב-30 שקלים.
  5. לפי דעת זקנים: רמז ממה שאמר נוח לבנו ונכדו חם וכנען: "וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ... וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו". המילה , יִהְיֶה = 30.

"נעשה ונשמע" – מה הכוונה?

כבר נשאלה שאלה זו בפי רבים, הא כיצד אומרים ישראל קודם "נעשה" ואח"כ נשמע? (לכאורה, קודם צריכים לשמוע ולהבין ורק אח"כ לעשות).

אלא נראה לי בסיעתא דשמיא שכך אמרו: יש בתורה תרי"ג מצוות. 248 מצוות עשה – לזה אמרו: "נעשה". ובעבור 365 מצוות לא תעשה, שאין אנו צריכים לעשותם, אך חייבים לדעתם, להם: "נשמע". (והנראה לי כתבתי, וה' יעשה הטוב. אם יש לזה מקור קודם - ברוך שכיוונתי לדעתו, ואם לא: ברוך החונן לאדם דעת).

 

רמז ל 54 פרשיות בתורה:

"וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן". למה נקראה התורה אבן? שעול התורה קשה כאבן. ועוד שהתורה כאבן יקרה. ועוד המילה אֶבֶן, = 54 עם הכולל, לרמוז 54 פרשיות בתורה.

 

שבת פרשת שקלים (הדברים מובאים על פי דברי אדמו"ר הרה"ג הרב מרדכי אליהו שליט"א)

יש ארבע שבתות בחדש אדר וסמוך לו שקוראים בשני ספרי תורה. והם: שקלים, זכור, פרה והחודש.

השבת, היא השבת הראשונה מארבעת הפרשיות ונקראת שבת שקלים. ולעולם קוראים:

פרשת "שקלים" - בשבת הסמוכה לראש חודש אדר (או בר"ח אדר החל בשבת, שאז מוציאים 3 ספרי תורה)

פרשת "זכור" - לפני פורים,

פרשת "פרה" - אחרי פורים,

פרשת "החדש" - שבת לפני ראש חדש ניסן (או בר"ח ניסן החל בשבת, שאז מוציאים 3 ספרי תורה)

וסימן להפסקות הוא: "זטו בו דד וביו". דהיינו,

  • ר"ח אדר יכול לחול רק בימי זבד"ו שהם שבת, שני, רביעי ושישי.
  • האות הראשונה מציינת את היום בשבוע שבו חל ר"ח ושאר האותיות את תאריכי החדש שבהם תהיה הפסקה. ( למשל "זטו" – אם ר"ח בשבת, מפסיקים בט"ו בחודש(

 

כתוב במשנה (מגילה כט.): "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים". ואומר רש"י: "קורין בפרשת שקלים – להודיע שיביאו שקליהם באדר". ועוד כתוב במשנה (שקלים פ"א מ"א): "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים". ומטרת ההכרזה היא כדי שכל אחד יכין את מחצית השקל שלו ותיתרם תרומת הלשכה, ומזה היו קונים קרבנות ציבור וכו'. החובה לתת מחצית השקל היא על כל איש מישראל, והגזבר יכול לכוף את מי שלא רוצה לתת ולהלקותו. גם הכהנים וגם הלויים היו צריכים לתת חצי שקל, אבל את הכהנים לא היו כופים במלקות.

הגזברים של בית המקדש היו צריכים להזהר שלא יחשדו בהם שמא לקחו כסף, ועל כן כשהם היו צריכים להכנס ולקחת כסף מהקופה לקנות קרבנות או שמן, היה הכהן נכנס עם מכנסיים שאין להם כיסים או קפלים כדי שלא יאמרו שהכניס במקומות אלו כסף, וכן הוא היה צריך ללבוש כיפה גדולה שלא יחשדו בו ששם בין שערותיו כסף, וכל הזמן הוא היה צריך לדבר שמא יכניס משהוא לתוך פיו.

ולעם ישראל נאמר:  "הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל". וכל זה כדי שהעשיר לא יתגאה על העני. וכן כדי שתהיה הרגשה טובה לעני שהקרבנות קרבים באותה מידה של השקעה של העשיר או העני. ואומר האלשיך הקדוש, חצי שקל ועוד חצי שקל זה מראה סימן לאחדות של עם ישראל.

יראו עינינו וישמח ליבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה בימינו אמן.

 

הפטרת "שקלים": (מלכים ב', י"א): "וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת-הַבְּרִית, בֵּין ה' וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם, לִהְיוֹת לְעָם, לה'; וּבֵין הַמֶּלֶךְ, וּבֵין הָעָם. וַיָּבֹאוּ כָל-עַם הָאָרֶץ בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ, אֶת-מִזְבְּחֹתָו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב, וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל, הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת".

בפעם הראשונה שנכרתה ברית כזו בין העם ובין המלך ובין הקב"ה, היתה בהר סיני. אז המלך היה משה רבינו. שנאמר: "וַיֹּאמֶר (ה' אל משה), הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל-עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת וְרָאָה כָל-הָעָם אֲשֶׁר-אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת-מַעֲשֵׂה ה', כִּי-נוֹרָא הוּא, אֲשֶׁר אֲנִי, עֹשֶׂה עִמָּךְ... שְׁמָר-לְךָ...הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ, אֶת-הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי...הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ...פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ. כִּי אֶת-מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן...כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה, לְאֵל אַחֵר...פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית, לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם...ְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו, לְבָנֶיךָ; וְזָנוּ בְנֹתָיו, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, וְהִזְנוּ אֶת-בָּנֶיךָ, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן..אֱלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשֶׂה-לָּךְ". הפעם השניה ביצע יהוידע, והפעם השלישית, בע"ה, ע"י משיח ה'. יראו עינינו וישמח ליבנו, במהרה בימינו. אמן ואמן.

 

יהי רצון שנשמור עצמנו קדושים וטהורים לעבודתו יתברך, כדי שנזכה לראות פני משיח צדקינו בקדושה ובטהרה בכל עת ובכל זמן, שיבא במהרה בימינו אמן.

שבת שלום וראש חודש טוב ומבורך.   משנכנס אדר – מרבין בשמחה.

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5) או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף.              העלון השבוע:  לרפואת: סעידה שולמית בת נעימה הי"ו, גיטל גילה בת בשה בתיה הי"ו, חוה בת סעידה הי"ו, יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, הילדה נועה בת נעמה הי"ו, הנערה חיה רבקה בת שיינדל שרה הי"ו, ישראל אליהו בן פרל באהדנא הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה.

א-ל נא רפא נא להם. שבת היא מלזעוק – ורפואה קרובה לבא. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן