הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "ששון ליבי" לפרשת "שמות" ה'תשס"ז

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 פרשת "שמות"

"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ".

 שמות שבטי ישראל – מרמזים על 12 קווי יסוד:

א. ראובן          ראובן. חובה לשמור על קדושת ראיית העיניים. וכן לזכור בני מי אנחנו: אברהם יצחק ויעקב, אבותינו הקדושים שייסדו את האומה לה אנו שייכים, לבל נשכח ולא נתערבב עם אומות ותרבויות אחרים, חלילה.

ב. שמעון          חובה עלינו לקדש את חוש השמיעה, כי האוזניים – ניכווים תחילה באברים.

ג. לוי                על ידי שמירת העיניים והאוזניים – השכינה תתלווה עימנו תמיד.

ד. יהודה           בשם יהודה – טמון שמו של הקב"ה בתוספת אות ד'. להזכירינו שהקב"ה – י'-ה'-ו'-ה' – מושל ב-4 רוחות העולם, כפי שעלינו לכוון בקריאת שמע.

ה.ו. יששכר      יששכר – השישי בבנים, זבולון – השביעי, רמז – ליום השישי ויום השבת. כל הטורח בערב

      זבולון     שבת – אוכל בשבת. יש שכר לאדם הטורח לכבוד שבת, שהקב"ה יעשה בו בית זבול לו – לשכון בתוכו בזכות השבת.

ז. יוסף             חובת השמירה על הברית. בזכות זה יוסיף ה' אור פניו אתנו סלה.

ח. בנימין         בן – ימין. המעשים והפעולות במצוות – תמיד על דרך הימין, ועולים לקדושה בצד ימין. וזה מה ששומר את עם ישראל מלמעלה לבל יחטאו, חלילה.

ט.י. דן              להזכירנו, שאף על פי שהעולם נדון, ומידת הדין מתוחה – בכל זאת עלינו להתפלל, שבכוח

      נפתלי     התפילה – מלשון פ'ל'ל' – לפלל פילולים להמתקת הדינים, ולהורדת השפע לקיום העולם.

יא.  גד             גד = מזל. וישראל – מעל המזל. יש בכוחינו לעורר המזל העליון ממקור החסד, הוא מתנת חינם אשר "לא בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא" כמו שאמרה לאה אימנו – בא גד. בא המזל ממקור העליון.

יב.  אשר          אשרינו ואשרי חלקינו בעולם הזה ובעולם הבא, שאנו שומרים מצוותיו וחוקותיו של הקב"ה על פי התורה הקדושה, היא מקור חיים לךנו ולדורות אחרינו עד עולם.

השם: משה – מה פירושו? ומדוע הסכימה התורה לשם שניתן ע"י בת פרעה?

"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ".

  • לדעת יוסף בן מתתיהו מקורו של השם בלשון המצרית (קופטית) ופירושו: מו = מים, שה = ניצל.
  • לדעת החוקרים, היה השם "משה" רגיל במצרים במאות ה-13 וה-14 שלפני הספירה. ונראה מהמחקרים שפירוש השם "משה" = להיוולד. והמילה "משה" הינה חלק מן המילה המורחבת: תודמסו. תוד = נולד, מסו = ילד.

כיצד קראה לו אימו, יוכבד? – רבי מאיר אומר: "טוב" שמו.

ובויקרא רבא פ"א, ג: "עשרה שמות נקראו למשה: ירד, חבר, יקותיאל, אביגדור, אבי-סוכו, אבי-זנוח, טוביה, שמעיה, לוי, משה = הרי עשרה". (מדוע לא מוזכר כאן השם טוב. לפי רבי מאיר? צריך עיון !).

מכל מקום, השם שהתורה מזכירה הוא השם שניתן על ידי בת פרעה, בתיה. מדוע? במה זכתה?

נביא הדברים כלשונן על ידי המקורות:

·        הגמרא בבבלי, מגילה יג. "ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד. אמאי קרי לה יהדיה - על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיב: (שמות ב') "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור". ואמר רבי יוחנן: שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה. ילדה? והא רבויי רביתיה! - לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. ירד - זה משה, ולמה נקרא שמו ירד - שירד להם לישראל מן בימיו. אביגדור - שגדר פרצותיהן של ישראל, חבר - שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים. סוכו - שנעשה להם לישראל כסוכה. יקותיאל - שקוו ישראל לאל בימיו. זנוח - שהזניח עוונותיהן של ישראל. אבי אבי אבי - אב בתורה, אב בחכמה, אב בנביאות. ואלה בני בתיה... אשר לקח מרד, וכי מרד שמו? והלא כלב שמו! - אמר הקדוש ברוך הוא: יבא כלב שמרד בעצת מרגלים, וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה.

  • ויקרא רבה פרשה א: "ואלה בני בתיה בת פרעה", ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי: אמר לה הקב"ה לבתיה בת פרעה, משה לא היה בנך וקראתו בנך. אף את לא את בתי ואני קורא אותך בתי. שנא' אלה בני בתיה בת – י'ה',   בת הקב"ה.

אמר לו הקב"ה למשה: חייך, מכל שמות שנקרא לך, איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה: "ותקרא שמו משה", שנאמר: "ויקרא אל משה".

מדוע בחר הקב"ה דווקא במשה להיות השליח לגאול את ישראל?

הרי עמרם, אביו של משה – היה גדול הדור והיה צדיק גמור עד שנאמר עליו שלא מת אלא בגלל חטא אדם הראשון, ואהרון שגדול היה ממשה (3 שנים), גם הוא צדיק גמור. מדוע נבחר דווקא משה?

בספר "מנחת שמואל" כותב: הקב"ה בחר במשה לגאול את ישראל – פעמיים: פעם במצרים, ופעם שניה: לעתיד לבוא. ומדוע? אלא ידוע על פי הקבלה, שמשה רבינו, ע"ה, משורשי נשמתו של הבל (משה = ראשי תיבות: משה, שת, הבל), ופרעה הרשע = משרשי נשמתו של קין.

  • כשם שקם קין על הבל פעמיים (כשהיו בשדה) – כך משה צריך לנקום ממנו פעמיים.
  • כשם שנשך קין את הבל 10 נשיכות – כך צריך להביא 10 מכות
  • כשם שבפתאומיות קם קין על הבל והרגו – כך בגאולה העתידה, יהרג פרעה – הוא אדום, הוא ישמעאל, הוא לבן, הוא עמלק, הוא בלעם הרשע, (ובימינו היה – "סדאם" ימח שמו – שם רשעים ירקב וסופו היה בתליה כמו המן. ועכשו "אחמדגי'יני" – ימח שמו, הוא הצורר התורן. וגם סופו יבא, אי"ה) כי בכל דור ודור מתלבשת נשמתו של פרעה בכמה ארורים שונאי ישראל וכנגדם – "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא". (כנגדם תמיד יש את התפשטות הכוחות של משה רבינו בכל דור ודור).
  • וכמו שאמרו רבותינו בהגדה של פסח: "...שבכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותינו (אלה הבאים מנצוצות קין). והקב"ה – מצילנו מידם (על ידי ניצוצות הבל הוא משה רבינו ע"ה)".

וזה מה שנרמז למשה באות הראשון: הנחש: רמז לנחש הקדמוני – המסמל את פרעה, עמלק, אדום, ישמעאל וכל שאר הצוררים המאוחדים לנחש אחד. אך הקב"ה – בעבור תפילות עמו ישראל, המעשים הטובים והמצוות שעושים ישראל למטה, מתעוררים רחמי שמים עליהם – והקב"ה מצילנו מידם.

 בזכות נשים – נגאלו ישראל: אף על פי שידעו שבסוף ההריון יושלך הנולד ליאור.

בנות ישראל שבזכותן עם ישראל נגאלו ממצרים,היו מוכנות לסבול תשעה חודשים של סבל הריון,ואע"פ שידעו שיהרגו את ילדיהן,והסיבה משום שעצם הוצאת ילד לאוויר העולם זה דבר גדול. וכמו ששמענו מפי האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא שליט"א, שאמר שפעמים רבות באים אליו בשאלות האם מותר להפיל? משום שהרופאים לא נתנו כל סיכוי לעובר לחיות רק שעות, ואמר שאסור בהחלט! וזה נלמד מעם ישראל שהיו ובמצרים, שאע"פ שידעו שישליכו את בניהן ליאור לא הפילו, ובזכותם עם ישראל נגאלו ממצרים.

מעשה שקרה עם אחד הרבנים בארץ, באה אליו אישה מעוברת וביקשה היתר לעשות הפלה. לאישה זו היה בן בתוך העגלה שעמדה ליד הרב. שאל אותה הרב, מה הסיבה שהיא רוצה לעשות הפלה? ענתה שקשה לה לטפל בעוד ילד! כי יש לה שני  ילדים בבית ועוד התינוק הזה שנמצא בעגלה.

הרב שהיה פיקח, בלי אומר ודברים הוציא סכין שחיטה, ולקח את התינוק שהיה מונח בעגלה והכין אותו לשחיטה. האשה נבהלה מאד וצעקה: מה כבוד הרב עושה?

ענה הרב בקרירות, הלא אמרת שקשה לך לטפל בהרבה ילדים. א"כ אנחנו נשחוט את זה, במקום לעשות הפלה. צעקה האישה: כבוד הרב אבל זה רצח! ענה לה הרב: ומה ההבדל בין הרצח הזה בסכין לבין ההפלה? הלא גם העובר שבבטנך הוא כמו הילד בעגלה. למה עליו את לא מרחמת?

האישה הבינה יפה את הרמז, הודתה לרב וחזרה הביתה.

לימים נולד בן ונזדמנה שוב לעבור ליד הרב, הרב עצר אותה ושאל זה הבן החדש? כמה ילד נחמד, לא היה חבל להרוג אותו, האישה השפילה מבטה כאות להסכמה לדברי הרב. (מאמר אפרים).

 המטה – נהפך לנחש. למה דווקא נחש?

משה משליך את מטהו לפני פרעה ולפני החרטומים והוא נהפך לנחש. מדוע דווקא נחש ולא כל דבר אחר?

אומרים במדרש הגדול: למה נחש? שהיה הנחש – הכופר הראשון, שאמר לחוה "לא מות תמותון". והקב"ה אמר להם: "כי ביום אכולך ממנו – מות תמות". הרי שהנחש כפר בדברי ה' והחטיא את האדם שגרם לו גירוש. כך גם פרעה, כפר בקב"ה שאמר: "מי ה' אשר אשמע בקולו"? שכפר באלוקי ישראל. בא משה במצוות ה' ומזהיר את הכופר השני (פרעה), על ידי הכופר הראשון (הנחש), לאמר לו: ראה הוזהרת, דינך יהיה כמותו.

 

הפטרת שמות: (ירמיה, א'): "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, מִן-הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן".

רמז לאחרית הימים. שלמה ממשיך את מלכות אביו דוד ע"ה, ועליו מעיד הכתוב: " וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ, מְאֹד". אף על פי שידוע שהתפלגה מלכות שלמה וישראל, אך לעתיד לבא תחזור המלכות לבית יהודה, על ידי משיח בן דוד. ומתי? לאחר גלות אדום, בה אנו כרגע, וזה רמז מהמילה "מאוד" = בהיפוך אותיות, אדום. מתי תיכון מלכותו מאוד? לאחר גלות אדום. אז – תיכון המלכות על ידי משיח בן דוד, במהרה בימנו. אמן.

שבת שלום

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5) או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף.              העלון השבוע:  לעילוי נשמת סבי יוסף חיים בן תפאחא ז"ל.

ולרפואת: סעידה שולמית בת נעימה הי"ו, יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, הנערה חיה רבקה בת שיינדל שרה הי"ו, ישראל אליהו בן פרל באהדנא הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה.  א-ל נא רפא נא להם. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן