הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד,  "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "שְׂשׂוֹן לִבִּי" לפרשת "מקץ" שבת "זאת חנוכה" ה'תשס"ז

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 

שבת פרשת "מקץ"

"וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר"

 

מי הריץ את יוסף מן הבור?

"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר". המילה וַיְרִיצֻהוּ חסרה האות וא"ו. ואומר בזוהר הקדוש (בראשית, קצ"ה, א): "ויריצהו חסר וא"ו, ומאן איהו? דא קב"ה, בגין דהא לית מאן דאסיר ופתח בר קב"ה". המילה  וַיְרִיצֻהוּ חסרה אות וא"ו. ומי הוא שהריץ את יוסף מן הבור? הקב"ה. לפי שאין מי שיאסור ויתיר מבית האסורים חוץ מהקב"ה. זה שאנו אומרים בכל יום: "מכלכל חיים ...מחייה מתים, רופא חולים ומתיר אסורים".

 

מדוע לא קיבל פרעה את פתרונות החרטומים?

פעמיים חולם פרעה. מספר ליועציו וחרטומיו, אבל: "וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה". ולכאורה הרי מצרים היתה מלאה בחכמים ובמכשפים ומדוע בפתרונם של אותם מכשפים וחרטומים לא מצא פרעה קורת רוח? הרי אמרו לו: "שבע מדינות אתה כובש וכו’ שבע בנות אתה מוליד" וכו’, וכמובא במדרש רבה. פותרים היו לו אבל לא לפרעה, שלא היה פתרונן נכנס באוזניו. ולכן נאמר ואין פותר אותם לפרעה.

ולכאורה מדוע לא התקבלו פתרונות הללו אצל פרעה?

ואפשר לומר מכיון שחלומו של פרעה היה בענין של רעב ושבע וכמו שפתר יוסף. ומכיון שענין של רעב ושבע אינו נמסר בידי בשר ודם אלא מפתח של פרנסה (מטר) מופקד בידי הקב"ה, ששלושה מפתחות לא נמסרו בידי אדם וסימנם מפתח = מטר פרנסה תחיה (מות) וחיה (לידה=חיים).

"וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי:  אֱלֹקִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה", ז"א שכל החלום הזה שייך להקב’’ה ולא נמסר בידי שליח, ולכן אינו בשליטת החרטומים, לכן לא יכלו לפתור אותם לפרעה. (וידבר יוסף)

 

למה מתכוון יעקב כשאומר: "עלי היו כולנה"?

קיבל יעקב רמז מאימו, רבקה ע"ה, כאשר שידלה אותו ללכת ולקבל את ברכת יצחק כבן הבכור, ואמרה לו:

"עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי ". עלי = ראשי תיבות: ע-עשו, ל-לבן, י-יוסף. שלושה יסורין צריך לעבור יעקב.

והנה בפרשתינו כאשר האחים מבקשים לקחת גם את בנימין למצרים, חושש יעקב שמא כמו אחיו – יוסף, גם יקרה לו משהו. ואז נזכר בדברי אימו. אם כך אומר יעקב: "עָלַי - הָיוּ כֻלָּנָה" שלושת היסורין הטמונים בראשי התיבות  עָלַי = ע-עשו, ל-לבן, י-יוסף, כבר היו כולן. מה העניין עכשיו עם בנימין? האם זה עוד יסורין?

יעקב שולח את בנימין בכל אופן, כנראה בכוח ההבטחה של אימו שבבנימין לא תהא בעיה, שכן "עָלַי" היסורין הללו, הָיוּ כֻלָּנָה כבר התקיימו.

 

מדוע לא שתו האחים יין עד שבאו אל יוסף?

כשבאו אחי יוסף ליוסף, כתוב: "וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו, אֲלֵהֶם, וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם, חָמֵשׁ יָדוֹת; וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ, עִמּוֹ", ופירש רש"י: שעד שבאו לכאן מיום שמכרוהו, לא שתו יין. וקשה: בשלמא יוסף שתה עתה, מפני שהכירם שהם אחיו, אבל הם שלא הכירוהו, למה שתו?

אכן, כל השנאה שהייתה להם על יוסף, שבשביל כך מכרוהו, הייתה מחמת הקנאה על "כתונת הפסים", ולפיכך כשהתחרטו אחר כך על המכירה, השתדלו לעקור מקרבם שורש המידה המגונה של קנאה, ועדיין לא היו בטוחים בעצמם אם כבר נעקרה מהם מידת הקנאה, ולכן לא שתו יין. אולם עתה שראו שיוסף נתן לבנימין חמש מנות, "וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם" (בראשית מג, לד), ולא הייתה להם שום קנאה עליו, נתברר להם, שכבר הוסרה מהם מידה מגונה זו, ולכן שתו עתה יין.

 

מידה כנגד מידה

האחים גרמו ליעקב לקרוע בגדיו כשהבין שיוסף "טרוף טורף", "וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו".

הקב"ה שילם לאחים מידה כנגד מידה, כשבאו אל יוסף לאחר שנודע על דבר הימצאות הגביע אצל בנימין, "וַיִּקְרְעוּ, שִׂמְלֹתָם".

ומי גרם לאחים לקרוע שמלותם?

  1. יוסף – הקב"ה נפרע ממנו על ידי יהושוע שקרע בגדיו: "וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו" (יהושוע ז', ו')
  2. מנשה בן יוסף, שרדף אחריהם - הקב"ה נפרע ממנו שקרע את שבטו משני עברי נהר הירדן שנאמר:  "וַנִּקַּח, אֶת-אַרְצָם, וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה, לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי--וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי"
  3. בנימין – הקב"ה נפרע ממנו על ידי מרדכי היהודי: "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו"

 

**  עניינים, רמזים ופרפראות לחג החנוכה **

 

מדוע גומרים ההלל בחנוכה?

1.     חנוכה מקבל הארה מחג הסוכות. כשם שבסוכות גומרים ההלל בכל יום, כך בחנוכה.

2.     כל יום נבדל מחברו במספר הנרות שלו, וכאילו התרחש בו נס מחדש.

3.     בכל יום קוראים קורבן של נשיא אחר, וביום שהיה הנשיא מקריב – היה גומר את ההלל.

4.     הלל = א-ד-נ-י = 65 לומר לך: היכן שיש אדנות (שם א-ד-נ-י), דהיינו קבלת עולו יתברך – יש מקום להודות ולהלל. בחנוכה, ניצלה הנפש שאותה רצו היוונים לאבד וקיבלו היהודים את עולו יתברך עליהם.

 

מי המציא את המילה חנוכייה?

בעבר קראו לזה: מנורת חנוכה, להבדיל ממנורת בית המקדש. לא היתה מילה כזו עד לשנת ה'תרנ"ז (1897 למניינם) !!! את המילה חנוכייה הגתה כנראה חמדה בן יהודה, והיא פורסמה בשנת ה'תרנ"ז (1897 למניינם) בעיתון "הצבי" שכתב אליעזר בן יהודה, קודם לכן נקראה מנורת חנוכה.

במשך השנים שהייתי איש חינוך בארה"ב, התעקשו בני הגולה לקרא לחנוכייה Hanukkah Menorah  כלומר: מנורת חנוכה. אנחנו הישראלים ניסינו "לתקן" אותם שיגידו "חנוכייה"....... היום אני מבין שהם צדקו... בגולה שימרו את המושגים כפי שהם, ולא הסכימו לקבל את העיברות החדש.....

אגב, מחיפוש בתלמוד, לא מצאתי את המושג 'מנורת חנוכה' (ובוודאי ובוודאי שלא 'חנוכייה').

 

הלכות מרומזות בפרשת הנשיאים (רבי נתן איבשיץ זצוק"ל)

בפרשת הנשיאים ישנו פסוק החוזר על עצמו אצל כל הנשיאים: "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת", בו מרומזים הלכות חנוכה:

כַּף        - ר"ת: פחות כ': היינו, להניח הנרות פחות מכ' = 20 אמות.

אַחַת     - ר"ת: א' ח' תמנה: כלומר: תמנה מא' עד ח' נרות כבית הילל, שהולך ומוסיף נר בכל יום.

עֲשָׂרָה   - ר"ת: עד שתכלה רגל השוק: היינו, שמותרת ההדלקה בברכה, כל עוד שיש אנשים שיראו.

זָהָב      - ר"ת: זמנו בין השמשות: כלומר, מלכתחילה זמן תחילת חיוב ההדלקה, הינו: בין השמשות.

מְלֵאָה   - ר"ת: מצווה להדליק אצל הפתח: כלומר, בבתים הפונים לרשות הרבים – ידליק ליד הפתח.

קְטֹרֶת  - ר"ת:  קרוב טפח רוחב תדליק: דהיינו, להדליק בטפח הסמוך לפתח.

 

 

על הסביבון ישנם אותיות: נ.ג.ה.פ. = נס גדול היה פה – בארץ ישראל. ולא רק לצורך משחק, אלא ללמד את הילדים לזכור בכל עת ובכל שעה, את נפלאות הבורא יתברך וחסדיו עם ישראל.

 

בכל דור ודור הקב"ה עושה לנו ניסים, כפי שעשה לאבותינו (מסכת מגילה י"א)

בכל יום ויום בתפילת שחרית אנו אומרים פסוק זה: "וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם--לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם:  כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיהֶם". (ויקרא, כ"ו, מ"ד).

 

לֹא-מְאַסְתִּים                - בימי הכשדים, שהעמדתי להם את דניאל, חנניה, מישאל ועזריה.

וְלֹא-גְעַלְתִּים                 - בימי היוונים שהעמדתי להם שמעון הצדיק, וחשמונאי ובניו ומתתיהו כהן גדול.

לְכַלֹּתָם                         - בימי המן, שהעמדתי להם מרדכי ואסתר.

לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם        - בימי הרומיים, שהעמדתי להם בית רבי (יהודה הנשיא) וחכמי הדורות.

כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיהֶם        - לעתיד לבא, שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם.           

 

יהי רצון מלפני אלוקי השמים שנזכה להקיץ מהחלום הרע העובר לנגד עינינו מידי יום, ונזכה לראות רק שנים טובות של שובע, שלווה ושפע בעולם. שנזכה, בעז"ה, להיות נוכחים בחנוכת המזבח של הבית השלישי, ובישיבת מלך המשיח מזרע דוד המלך, ע"ה, וכהן גדול מזרע אהרון שידליק מנורת הזהב בבית השלישי, אותו יוריד הקב"ה מוכן ומזומן, במהרה בימנו, אמן.

 

שבת שלום – חנוכה שמח

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5) או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף.  העלון השבוע:   לעילוי נשמת: משה בן מסעודה ז"ל. שמואל בן פייגא ז"ל.

 ולרפואת: סעידה שולמית בת נעימה הי"ו, דליה בת שמחה הי"ו, יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, עזרא בן כתון הי"ו, הנערה חיה רבקה בת שיינדל שרה הי"ו, הילדה נעה בת נעמה הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה.  א-ל נא רפא נא להם. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן