הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד,  "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "שְׂשׂוֹן לִבִּי" לפרשת "וישב" שבת וחנוכה ה'תשס"ז

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 

שבת פרשת "וישב"

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן"

 

 

"בארץ מגורי אביו – בארץ כנען" מה החידוש?

ידוע שיצחק היה עולה תמימה ולא יצא את תחום ארץ ישראל. וידוע שיעקב חזר מחרן אל ארץ מגורי אביו. מה החידוש לאמר "בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן"?

יש אומרים, שהיות שהארץ עדיין לא נכבשה לפניהם, והיות שהכנענים עדיין היו שם ובונים ומקימים בתיהם, לכן נקראה "ארץ כנען".

ולעניות ושפלות דעתי, עד עכשיו, עד מות יצחק נקראה - " אֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו", כל עוד יצחק היה חי בה, היתה נחשבת עדיין ּאֶרֶץ כְּנָעַן. לאחר מות יצחק, מתחילה בעצם מסכת התרחשויות שתחילתה מרגע יציאת יוסף לחפש את אחיו, דרך גלות מצרים, היציאה ממצרים ביד רמה ועד בוא עם ישראל לארץ הקודש. לכן נראה לי כי עד עכשיו נקראת כאן "ארץ כנען", אבל מרגע זה ואילך תתחיל ההבטחה של הקב"ה לאברהם להתגשם עד שתקרא "הארץ" שנאמר ליעקב: "הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ".

 

יעקב ויוסף – הרבה דברים דומים נעשו להם: (על פי בראשית רבא)

"אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף", והיתה התורה צריכה לכתוב: "ואלה תולדות יעקב, ראובן שמעון... וכו'". מדוע נאמר: "אלה תולדות יעקב – יוסף"? אלא שמה שנעשה ליעקב נעשה ליוסף:

  1. שניהם נולדו מהולים
  2. בשניהם האמא היתה עקרה בטרם ילדה אותם
  3. בשניהם, האמא ילדה רק שני בנים
  4. שניהם בכורים
  5. בשניהם האמא התקשתה בלידה
  6. יעקב – אחיו שונאו, יוסף – אחיו שונאים אותו
  7. יעקב – עשו רוצה להורגו, יוסף – אחיו רוצים להורגו
  8. שניהם נשטמים על ידי אחיהם
  9. שניהם רועים
  10. יעקב נגנב פעמיים – "גנובתי יום וגנובתי לילה". יוסף – נגנב פעמיים – "כי גונוב גונבתי"
  11. יעקב - נתברך ב-10 ברכות ("ויתן לך"), יוסף – נתברך ב-10 ברכות (בברכת משה ליוסף).
  12. שניהם יצאו לחוצה לארץ (מצרים)
  13. יעקב – אינו רואה את אביו 22 שנה, כן יוסף לא רואה את אביו 22 שנה.
  14. שניהם נשאו נשים מיחוץ לארץ ישראל
  15. שניהם הולידו ילדיהם בחוצה לארץ
  16. את שניהם ליוו מלאכים בדרכם
  17. שניהם נתגדלו לאחר חלום
  18. בשניהם נתברכו בתי משפחות נשותיהם בזכותם
  19. בזכותם פסק הרעב
  20. שניהם משביעים את בני ישראל לקוברם בארץ ישראל
  21. שניהם נפטרים במצרים
  22. את שניהם חונטים
  23. את שניהם מעלים לקבורה בארץ ישראל

 

כתונת פסים, מה מקור השם:

  1. שהיתה מגעת עד פס ידו. (סוף אצבעות היד, כלומר שאפילו אצבעות ידיו היו מכוסות).
  2. שהיתה דקה וקלה ביותר ונטמנת בפס ידו. (כפי שכתוב בגיטין נ"ט: שנמתח ונמלל דהווי כאמגוזא)
  3. שהפיסו (שהיטילו גורלות) עליה, איזה מהם (מהאחים) יוליכנה לאביו, ועלה יהודה בגורל.
  4. שכל פס ופס מין (צבע) בפני עצמו כמו פיסת בר.
  5. פסים: ראשי תיבות התלאות שעבר יוסף: פ-פוטיפר, ס-סוחרים, י-ישמעלים, מ-מדינים.
  6. על שם שפס (נקרע) הים בזכותו. "הים ראה וינוס". למה נס? שראה ארונו של יוסף
  7. זוהי הכותונת שנתן הקב"ה לאדם ועברה לנוח, חם (גנבה מאביו), נמרוד, עשו, יעקב, ועכשו יוסף.

 

** שבת וחנוכה ** ** שבת וחנוכה ** ** שבת וחנוכה ** ** שבת וחנוכה ** ** שבת וחנוכה ** ** שבת **

 

"מכבי" – מה מקור השם?

1.     מכב"י: מי כמוך בא-לים י-ה'.

2.     מכב"י: מתתיהו כהן בן יוחנן.

3.     מכב"י: מקבי – על שם המקבת (פטיש). להורות על חוזקם באמונת אבותם ובקב"ה.

 

"חשמונאים" – מה מקור השם?

1.     חשמונאי: אדם חשוב ורם מעלה. שנאמר: "יאתיו חשמנים מיני מצרים"  (תהלים ס"ח)

2.     חשמונאי – על שם העיר חשמון שביהודה משם באו החשמונאים יהודה ואחיו.

 

מדוע אין מסכת חנוכה?

לפורים מצינו מסכת מגילה, מדוע לא ייחדו בגמרא מסכת מיוחדת לחנוכה ולנס הגדול?

יוחנן כהן גדול היה בנו של שמעון הצדיק, משיירי הכנסת הגדולה. למתתיהו בנו, אף הוא כהן גדול, שבימיו טימאו היוונים את בית המקדש, היו חמישה בנים: שמעון, יוחנן, יהודה, יונתן, אלעזר.

לאחר הנצחון על היוונים לקחו הכוהנים את המלוכה. והיות "שאין כהן נעשה מלך", והחשמונאים נטלו לעצמם כתר מלכות וגם כתר כהונה, נגזרה גזירה וכולם מתו בחרב האוייב. הורדוס – שהיה עבד, תפס את המלוכה.

רבי יהודה הנשיא, שהיה מצאצאי מלכות בית דוד, כאשר סידר את המשנה, לא ייחד מסכת מיוחדת לחשמונאים ולחנוכה. ויש אומרים כי משמים כך סידרו על ידו, היות שהחשמונאים פגעו במלכות בית דוד ולא קיימו: "לא יסור שבט מיהודה", קם אחד מצאצאי דוד, ותבע עלבונם.

 

כיצד לא נטמאו השמן והמנורה? הרי כולם היו טמאי מת?

כאשר מצאו את פך השמן החתום בחותמת כהן גדול, כולם היו כבר אז טמאי מת. וידוע כי אפילו אם כל הציבור טמא, גם אז מותר לעשות מלאכת קודש. אז מה זה משנה אם השמן טהור או לא?

והנה רואים כי למרות השאלה הזו, יש אפשרות שעשו הכל בקדושה וטהרה ולא נטמא השמן:

א.     המנורה היתה עשויה עץ, ואינה מקבלת טומאה (מנורה ראשונה (של משה) היתה זהב טהור).

ב.     ההדלקה נעשתה בעזרת מוט ארוך מעץ ולא נגעו בשמן ובמנורה.

ג.      היו עדיין כהנים שלא נטמאו והם שהדליקו.

 

בחנוכה גומרים את ההלל בכל יום, מה שאין כן בפסח – מדוע?

1.     כל יום מימי חנוכה, נבדל מחברו במספר הנרות שלו, וכאילו התרחש הנס מחדש. גמירת ההלל בכל יום היא על אותו הנס החדש שהתחדש בכל יום.

2.     בכל יום קוראים קורבן של נשיא אחר. ביום שהיה הנשיא מקריב – היה גומר את ההלל. אף אנו עושים כך.

 

מדוע לא קבעו החכמים, כבר באותה השנה, את ימי החנוכה, להודות ולהלל?

מצינו במסכת שבת כ"א: פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

ושואלים: מדוע לא קבעום ועשאום ימים טובים עוד באותה השנה?

אלא, מאחר שבאותה תקופה, ניטלה נבואה מישראל וחששו חכמי הדור לקבוע לדורות הבאים את חנוכה, שמא זה היה נס רק לאותה שעה, ולא יהיה רישומו ניכר בשנים הבאות (הכוונה מבחינה רוחנית, שכן כל חג יש לו הארה מיוחדת בימים שחל בהם). לשנה האחרת ראו שאכן כן, ימי החנוכה גרמו להארה בנשמתם. עמדו וקבעו את ימי החנוכה לדורות.

 

יהי רצון מלפני אלוקי השמים שיאיר עינינו בתורתו, בזכות חג החנוכה, חג האורים. יהי רצון שיעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. וידוע מה שדרשו: "משיח = מ-מדליקין, ש-שמונת, י-ימי, ח-חנוכה" ונזכה להדלקת המנורה הטהורה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו, אמן.

שבת שלום

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5) או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף.  העלון השבוע:   לעילוי נשמת: שמואל בן פייגא ז"ל.

 ולרפואת: סעידה שולמית בת נעימה הי"ו, דליה בת שמחה הי"ו, יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, עזרא בן כתון הי"ו, הנערה חיה רבקה בת שיינדל שרה הי"ו, הילדה נעה בת נעמה הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה.  א-ל נא רפא נא להם. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן