הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד,  "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "שְׂשׂוֹן לִבִּי" לפרשת "וישלח" ה'תשס"ז

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 

שבת פרשת "וישלח"

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם"

 

למה צריך לכתוב: "עשו, אחיו, ארצה, שעיר, שדה, אדום"?

מספיק שהתורה תכתוב: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו". וודאי שאנו יודעים שהוא אחיו, ומה איכפת לנו שעשו נמצא בארץ שעיר, בשדה אדום? ואם כבר נכתב אַרְצָה שֵׂעִיר אז מדוע להוסיף שְׂדֵה אֱדוֹם? הרי התורה דרכה לקצר. אלא:

עשו         זהו אותו עשו שהיה עימו בבטן אימו וכבר אז היתה מחלוקת ביניהם: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ".

אחיו       אח תאום שפטר את רחם אימו, יצא לאוויר העולם שניות מספר לפניו, אך מכר בכורתו והתחרט.

ארצה שעיר –  זהו אותו עשו "אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" – חם מזג.

שדה אדום -    זהו אותו עשו "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף", רוצח בדם קר, לוקח בחוזקה ועושה ככל העולה על רוחו ואין מידו מציל.

ומכולם מבקש יעקב: "הצילני נא מיד אחי מיד עשו". אף על פי שהוא אחי, הוא עדיין עשו, וממנו הצילני.

 

מי היה המלאך שנלחם עם יעקב? וכי לא ידע המלאך ששמו יעקב?

יש במדרשים (מדרש אבכיר ופדר"א) מספר השערות לגבי המלאך שנלחם עם יעקב באותו לילה. יש שאומרים שזה היה המלאך מיכאל ומכיוון שפצע אותו, מינה הקב"ה את המלאך מיכאל לשמור את יעקב וזרעו עד עולם.

אך הדיעה הרווחת יותר, היא שהמלאך היה שרו של עשו שיש שאומרים שהוא השטן, המנסה בכל כוחו למנוע את האדם מללמוד תורה ולעשות מצוות. והנה יש רמז בפסוק: "וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי". אומר המלאך ליעקב, אתה בעצם יודע מי אני. עשה חשבון פשוט: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל" קח את שמך החדש "ישראל" = 541. תחסיר ממנו את שמך הישן "יעקב" = 182. ותקבל 359 = שטן. זה שמי.

המלאך יודע ששמו יעקב, אך בא לאמר כך: "מַה-שְּׁמֶךָ"? כשעשו מקנטרך (מרגיזך), כיצד הוא קורא לך? יעקב. למה? כי עשו תמיד זוכר: "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם--אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי". אבל, אומר המלאך, אפילו עשו עכשיו יודה בפיו לאמר: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ" – לא מלשון מעקב, --כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל:  כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹקִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל" אתה עכשיו שר ומעמדך גדול משל עשיו, ואני – המלאך – מודה על כך. לכן גם עשיו בעל כורחו יודה על זה.

 

גיד הנשה

מצוות לא תעשה הראשונה שניתנה לעם ישראל היא: "גיד הנשה". שנאמר: "עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה", וכתוב "נגע" לא כתוב "פגע" – כי היתה ליעקב רפואה אחרי כן. על כן לא נאסר אלא גיד הנשה בלבד שנקע אותו לשעה.

וסיבת אי האכילה, לעורר את עם ישראל. כשם ששרו של עשו לא הצליח לפגוע ביעקב, כך אפעפ"י שישראל יסבלו צרות רבות בגלות מעשיו וצאצאיו, יהיו בטוחים שלא יאבדו לעולם.

 

פרשת דינה – רב הסתום על הנגלה

בפרשת דינה ושכם בן חמור, רב הסתום על הנגלה. שאלות רבות יש לנו לשאול ולצערינו הרב, נשארו עדיין שאלות אילו ואחרים בגדר "וצריך עיון":

  1. מדוע קרה דבר כזה בבית יעקב, שיבא גוי ערל ויטמא את בתו? בחיר האבות שכל זרעו קודש וממנו יפוצו כל שבטי י-ה? הרי זה עומד בניגוד להכרה, כי "לא יאונה לצדיק כל אוון" (מש' יב:כא)?
  2. אם יעקב היה צריך להענש על כך שהסתיר את דינה בתיבה מעיניו של עשו. מדוע דינה נענשה?
  3. בכל סיפור דינה, לא נשמע קולה כלל. מדוע? (להבדיל מסיפור אמנון ותמר, שם נשמע קול תמר).
  4. מדוע כועס כל כך יעקב על שני בניו: שמעון ולוי? הרי הוא חיכה עד שישובו הבנים מהשדה כדי לשתף אותם "בנבלה" שעשה שכם בן חמור. והתורה מעידה שהבנים אמרו: "וַיַּעֲנוּ בְנֵי-יַעֲקֹב אֶת-שְׁכֶם וְאֶת-חֲמוֹר אָבִיו, בְּמִרְמָה--וַיְדַבֵּרוּ:  אֲשֶׁר טִמֵּא, אֵת דִּינָה אֲחֹתָם"- איזה בנים? לא כתוב. אולי כולם היו בדיעה אחת? אך רק שמעון ולוי היו בעלי האומץ לבצע?. יעקב אינו מגיב לתחבולה של הבנים.
  5. ויותר מכך, מדוע יעקב מחריש ואינו עונה כששמעון ולוי שואלים: "הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ"? האם השתיקה מהווה הודאה? אם כך מדוע נענשו?

כאמור: רבים המדרשים המנסים לשפוך אור על שאלות אלה ועוד רבים, אך עדיין רב הסתום על הנגלה.

 

הירושה

ויפלו יעקב ועשו על פני יצחק אביהם ויספדו לו ויבכו אותו. וישמעו כל מלכי כנען כי מת יצחק ויבואו לספוד לו. וישאו יעקב ועשו את  יצחק אביהם אל מערת המכפלה אשר קנה אברהם מאת בני חת ויקבר יצחק בכבוד גדול אשר לא נעשה כמוהו גם למלכים בימים ההם. ויהי כאשר שב עשו ויעקב מקבור את  יצחק אביהם ויאמר עשו הבה נחלקה את רכוש אבינו. ויקח יעקב את כל הבהמה ואת כל הרכוש ויחץ אותם לשנים. ויאמר בחר לך כאשר תחפץ. ויוסף יעקב לדבר ויאמר אתה ידעת כי נשבע ה' לאבותינו לאברהם וליצחק לאמר לזרעכם אתן את הארץ הזאת לרשתה עד עולם, ועתה אם את כל הארץ הזאת תחפץ לקחת קח והיתה לך ולבניך עד עולם ולקחתי אני את כל הרכוש אשר רכש לו יצחק אבינו. ואם תמאן לקחת את הארץ ולקחתי אני אותה והיה לך כל רכוש אבינו. וישמע עשו את דברי יעקב וילך להועץ עם נבות בן ישמעאל ויאמר לו כזה וכזה דיבר אלי יעקב, ועתה עוצה עצתך ושמעתי ויאמר נביות אל תאמן לדברי יעקב ואל תשים אליהם לב ראה נא כי עז העם היושב בארץ הזאת ואיך יכבש אותה אלהי יצחק ונתנה לבניו לרשתה? על כן לך אל יעקב ולקחת את כל העושר אשר בבית יצחק אביך והיתה הארץ ליעקב לירושה כאשר דיבר. ויעש עשו את עצת נביות ויקח לו את כל עושר יצחק ורכושו ולא נתן ממנו ליעקב מחוט ועד שרוך נעל.

ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר עשו אל יעקב קח לך את כל ארץ כנען מנחל מצרים ועד נהר פרת אפס כי לא תקח את כל מערת המכפלה כי ירושה היא לנו מאת אברהם אבי אבינו. ויאמר יעקב בליבו איככה אוכל ונתתי את עשו להקבר במערת המכפלה? הן רגוז ירגזו לקראת בואו כל אבותי הישנים שם שנת עולמים על כן אעור את עיניו בכסף וזהב אשר אתן לו וחדל מדבר עוד בדבר הזה ויקח יעקב את כל זהבו ואת כל כספו ויביאם עד לפני מערת המכפלה ויעשם גל גדול ואחר לקח את עשו וילך אתו אל המערה ויאמר הנה המערה והנה גל הזהב והכסף לפניך, ועתה בחר לך באשר ייטיב בעיניך ויאמר עשו תהי כל המערה הזאת לך לנחלה עד עולם והיה לי גל הזהב והכסף אשר שמת במקום הזה. ויכתוב יעקב את כל הדברים האלה בספר המקנה ויחתום ויעד עדים נאמנים ויקח את הספר ויתנהו בכלי חרש למען יעמד ימים רבים ויתנהו ביד בניו. וילך עשו אל ארץ שעיר החורי ויאחז בה ותהי כל ארץ כנען לבני ישראל לנחלה ועשו וכל בניו ירשו את הר שעיר. (אגדות ישראל)

 

הפטרת השבוע: "חֲזוֹן, עֹבַדְיָה:  כֹּה-אָמַר ה' אלוקים לֶאֱדוֹם, שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת ה' וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח--קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ, לַמִּלְחָמָה" (עובדיה, א').

ספר עובדיה הוא הספר הקצר ביותר בתנ"ך והוא כולל פרק אחד ובו 21 פסוקים. זהו הספר הרביעי בתרי עשר, אחרי הושע, יואל ועמוס. הוא סודר במקום זה כנראה בגלל שנבואתו, העוסקת באדום, משלימה את נבואתו האחרונה של עמוס.

בנבואה נזכר רק שמו של הנביא - עובדיה ותו לא. נתון זה לא יכול לעזור לנו, כיוון שיש במקרא רבים שנקראים בשם זה. חז"ל סברו שעובדיה הנביא הוא "עבדיהו אשר על הבית" המוכר לנו מימי אחאב, שמסופר עליו שהיה בקשר עם 'בני הנביאים'. וכן תרגום השבעים ויוסף בן מתתיהו מתייחסים אליו כנביא. בדורות האחרונים טענו זאב יעבץ ומ"צ סגל שעובדיה ניבא לאחר חורבן בית המקדש הראשון, מפני שהוא מאשים את אדום בהתנכלות ליהודה בשעה שזו הובסה, נשבתה ונחרבה. בתקופה זו ברור שאדום סייעו לחורבן יהודה, אולם הפסוקים יכולים להתפרש גם על תקופות אחרות, כיוון שאין ציון מדויק של האויבים ורמת החורבן.

הספר מהווה נבואה אחת המתחלקת לשלושה חלקים:

א-ט: נבואה על חורבן אדום, בניגוד ליהירותם. הנביא מספר שה' קרא למלחמה כנגד אדום והיא תחרב גם "אִם-תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר, וְאִם-בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ--מִשָּׁם אוֹרִידְךָ, נְאֻם-ה'"(פסוק ד).

י-יד: תוכחה לאדום על יחסם לממלכת יהודה בעת צרתם. אנשי אדום ייענשו על שלא סייעו ליהודה במלחמתם, ולא זו בלבד אלא שצחקו ושמחו לאידם ובסופו של דבר אף הצטרפו למנצחים ופגעו בשרידים האחרונים.

טו-כא: תיאור יום ה' הכולל ישועה לעם ישראל וחורבן לאדום. הנביא אומר לאדום "כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ" (פסוק ט"ו), האדומים יובסו על ידי ישראל עד שלא יישאר לצבאם שריד. לעומת זה לישראל הנביא מוסר שינצחו, ירחיבו את גבולם ואף ישלחו שופטים (מושלים) לארץ אדום.

קבר עובדיה הנביא נמצא בקיבוץ ברעם שבגליל העליון. נקרא על שם ברעם הקדומה, ששמה השתמר בכפר המרוני בירעם.

 

יהי רצון מלפני אלוקי השמים שיצילנו "מיד אחי מיד עשו", יפקחו עינינו ונראה כי כל אלה האמורים להיות "אחינו" מתנהגים עימנו כעשו ולא כאח. ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים. יהי רצון שנשמור שמותינו על פי אבותינו הקדושים, נשמור לדבר בלשון הקודש ונשמור מלבושינו בצניעות לעבודתו יתברך. שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות, אמן.

שבת שלום

 

אם רצונך להפיץ עלון זה ברבים אנא התקשר ל-02-581-2830, (מעלות דפנה 127/5) או, קח את הדפים המקוריים ועשה העתקים לזיכוי הרבים. אין אנו רוצים כסף.  העלון השבוע:   לעילוי נשמת: שמואל בן פייגא ז"ל.

 ולרפואת: סעידה שולמית בת נעימה הי"ו, דליה בת שמחה הי"ו, יצחק אייזק בן חיה שרה הי"ו, עזרא בן כתון הי"ו, הנערה חיה רבקה בת שיינדל שרה הי"ו, הילדה נעה בת נעמה הי"ו, רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. ויחזירם לאיתנם כבראשונה.  א-ל נא רפא נא להם. אמן.

ליקט וחיבר: הרב ששון נתן