הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד,  "נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה"

עלון "שְׂשׂוֹן לִבִּי" לפרשת "נח" ה'תשס"ט

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

 

פרשת "נח"

"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:  אֶת-הָאֱלֹקִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ"

 

נוח לו לאדם שנברא? או שמא לא נוח לו לאדם שנברא?

"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַנֹחַ" ואמרו: מדוע פעמיים נח? אלא: נח – לעילא - למעלה, נח – לתתא - למטה.

במסכת ערובין (יג, ב:) אנו מוצאים: ת"ר שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. עכשיו שנברא, יפשפש במעשיו, ואמרי לה (ויש אומרים) ימשמש במעשיו.

על מה "המחלוקת"? הרי בסוף פרשה שעברה מצינו כי "וַיֹּאמֶר ה', אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם:  כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם" ועוד "וַיַּרְא ה', כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם..... כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו ". אם כן האדם מראש נועד "לעשות צרות", ובעקבות זה להענש עד כדי כליה. אז יותר טוב שלא נברא, ח"ו. מדוע מראש לא "היסכימו" בית הילל עם בית שמאי, שנוח לו לאדם שלא נברא?

 

ידוע, שנשמות ישראל חצובות מתחת כיסא הכבוד שבעולם הבריאה. (עולם הבריאה מתחת לעולם האצילות, ומעל עולם היצירה – עולם המלאכים, ועולם היצירה מעל עולם העשייה, ראשי תיבות העולמות: אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה). לכן כך עלינו לפרש את דברי בית שמאי ובית הלל שאינם חולקים זה על זה, אלא משלימים דבריהם זה את זה: על האדם עלי אדמות, לנסות ככל יכולתו לעשות מצוות ומעשים טובים ולהחזיר נשמתו לעולם הבריאה, זכה וטהורה, כפי שהייתה כשיצא לעולם. ובזה יזכה שיאמר עליו 'נוח לו שנברא בעולם' - הבריאה, ואומנם אם לא השתדל במצוות ומעשים טובים, הרי שהוריד על ידי זה נשמתו לעולם היצירה, הוא עולם המלאכים שישלטו בו, ואז יאמר עליו 'נוח לו שלא נברא', כי לא זכה על ידי מעשיו לעלות לעולם הבריאה. וסוף דבריהם: שיפשפש במעשיו בעולם העשיה שיזכה על ידי המעשים להעלות נשמתו לשורשה המקורי העליון.

 

עכשיו יובן מאמר הזוהר על הפסוק: "אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַנֹחַ": נוח לעילא (למעלה) – נוח לו שנברא בעולם הבריאה – כשזכה לפי דברי בית הלל, נוח לתתא (למטה) – בעולם היצירה לפי בית שמאי, כשלא זכה, נוח לו שלא נברא. ושניהם מסכמים: שיפשפש במעשיו כפי שמסיים הפסוק: "אֶת-הָאֱלֹקִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ" המילה נוח – פעם אחת – לעילא – למעלה בעולם הבריאה ולא למטה, ה' יזכנו.

 

"איש צדיק תמים, היה בדורותיו" – ההשוואה בין אברהם ונוח לפי החתם סופר:

בשעה שאמר הקב"ה לנוח: "קץ כל בשר בא לפני", עדיין היה חי מתושלח, והיו עימו עוד שמונה צדיקים. אילו היה נוח מצטרף אליהם, היו תשעה ואז השכינה היתה מצטרפת אליהם והיה מציל העולם.

ואצל אברהם, כשאמר לו הקב"ה: "צעקת סדום ועמורה כי רבה..." תיכף עמד אברהם והתפלל וניסה: אולי יש 50 צדיקים, 40 צדיקים וכו' עד 10.

ועוד ממשיך החתם סופר: אברהם נתן קולו כשופר לפני כל העולם, עובדי הכוכבים, והצליח לעמוד נגד כל העולם ורבים החזיר בתשובה. שנאמר: "ואת הנפש אשר עשו בחרן". נוח – לא עמד בפרץ ולא הוכיח.

לכן אמרו בגמרא על הפסוק: "תמים היה בדורותיו" – שיש מאן דמפרש את הפסוק לגנאי.


שבע מצוות בני נח – שחייבים הגויים לקיים

במסכת סנהדרין (נ"ו.) מונים את 7 מצוות בני נח שאותם חייבים גם הגויים לקיים. "תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח: דינין, וברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי".

1.     הקמת בתי דין

2.     לאו ד"ברכת" ה'

3.     איסור עבודה זרה

4.     להשמר מגילוי עריות

5.     לא לרצוח

6.     איסור גזל

7.     לא לאכול אבר מן החי

 

ואומר המדרש: דור המבול עברו על שבעה מצוות אלה שנצטווה אדם הראשון. "ויקחו להם נשים" שלקחו להם נשים – בגזלהוגילוי עריות, היו הדיינים עוברים על המשפט, "כי השחית כל בשר" – עברו על אבר מן החי – ושפיכת זרע הנחשב רצח, "אז הוחל לקרא בשם" – עברו על 'לאו דברכת ה'', ובכך גם עברו על איסור עבודה זרה.

 

קושיה על רש"י המביא דברי חז"ל:

"צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו", אומרים חז"ל: אילו היה נוח בדורו של אברהם – לא היה נחשב כלום. האומנם לא היה נוח בדורו של אברהם? הרי לפי חישוב השנים מתברר שנוח חי בדורו של אברהם 58 שנה (כמניין נח). כיצד אומרים חז"ל "אילו היה בדורו של אברהם"? הרי יש הוכחה שחי בתקופת אברהם 58 שנה. (יתרה מזו, ישנם מדרשי חז"ל שאברהם ונח נפגשים, ונח מלמד את אברהם) ?!!. איך מיישבים דברים אלו?

יש לך תשובה? – אנא שלח תשובתך לכתובת הרשומה במסגרת בסוף הדף עם ציון מקורות.

כיצד "נוצר" המבול? (גם האסטרונומים מודים שזה נכון)

" בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ... וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ".

כיצד זה בוצע?

עונה הגמרא (ר"ה, יא(:: "בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש רבי יהושע אומר אותו היום י"ז באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם ר' אליעזר אומר אותו היום י"ז במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום ומעינות מתגברים ומתוך ששינו מעשיהם שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים והביא מבול לעולם".

 

מה זה "כימה"? כמה כוכבים יש במערכת ''כימה''?

 

 

 

בצביר הכוכבים הנקרא ''כימה'' (פליאדות), והמרוחק מאיתנו בכשלש מאות שנות אור, העין מבחינה בששה כוכבים. העין החדה ביותר יכולה להבחין בתנאי ראות תקינים בכוכב שביעי ושמיני. ואכן כך סברו האסטרונומים במשך דורות רבים כי ''כימה'' מכילה שמונה כוכבים.




והנה, לאחר המצאת הטלסקופ בשנת ה'שס''ט1609- על ידי גלילאו גלילאי, ושיכלולו ושיפורו מאז ועד השגת הטלסקופים שוברי אור, ולאחרונה - טלסקופ רדיו, התברר כי מלבד השמונה הנ''ל, ''כימה'' מכילה למעלה ממאה כוכבים אשר עין רגילה אינה מסוגלת לראותם. (ראה על כך ביתר פירוט בספר ''צבא השמים'' ח''ב (עמ' 134 והלאה) מאת האסטרונום הידוע ד''ר נ. וידאל. וראה עוד על כך באנציקלופדיה העברית כרך כ' עמ' 674).


בתלמוד (ברכות נח, ב) כתוב בלשון זו: ''מאי כימה? אמר שמואל כמאה כוכבי. אמרי לה (יש אומרים) דמכנפי (שהם מקובצים וסמוכים זה לזה), ואמרי לה (ויש אומרים) דמבדרן (שהם פזורים)''. וראה בפירוש רש''י כי כוונת השאלה ''מאי כימה'' על ''כחה של כימה''. כלומר הכוכבים המרכזיים שלה אבל יש אף יותר ממאה.


התלמוד נכתב לפני כאלף וחמש מאות שנה. באותה תקופה לא הומצא עדיין הטלסקופ והנראה לעין במערכת כימה סתר בעליל את דברי התלמוד אשר היו נראים מוגזמים ביותר. משום כך חוקרי האסטרונומיה הלא יהודים לא קיבלו כלל את דברי התלמוד בזה על אף ההערכה המרובה אשר רחשו בדרך כלל לדעותיהם של חכמי תורת ישראל, בפרט במדעי האסטרונומיה.

ובכל זאת, חכמי התלמוד עמדו על שלהם בעוז ובגאון. מפני שהם ידעו שמקור המידע שבידם היא תורתו של מי שברא את היקום כולו ובתוכו את מערכת כימה, והוא יודע היטב את אשר קיים במציאות ולא רק את אשר נראה לעין. ומידע זה התקבל על ידי חכמי כל דור מחכמי הדור שלפניהם, והם מסרוה לחכמי הדור שלאחריהם, וכך מדור לדור עד שקבלה זו - כשאר חלקי התורה שבעל פה - נכתבה. אלא שבמשך הדורות נפלה מחלוקת באחד מפרטי המידע הנמסר, האם הכוכבים הרבים הבלתי נראים שבכימה מכונסים או פזורים. והדברים נפלאים.

 

"המדענים – מסכימים: יש מים עליונים"

לואיס פרנק, הצליח לזעזע את עמיתיו האסטרונומים האמריקאים כאשר העלה לדיון היכן נעלמים כל אותם המטאורים והעלה סברה שהאלו כולם הם שרידי שביט ועשויים קרח. רק כיום הצליח לואיס פרנק להוכיח את טענתו כאשר הציג תצלומי חלליות המראות מטאור נע לכדור הארץ, נבלע באטמוספירה, נמס והופך לגשם!

מה רבו מעשיך ה' – כולם בחוכמה עשית !!


מדוע כתבה התורה: "את שם את חם ואת יפת"? לשם מה שלוש פעמים "את"?

נאמר בפרשה: "וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים--אֶת-שֵׁם, אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת", ונשאלת השאלה לשם מה צריך שלוש פעמים המילה "את"? היה מספיק לכתוב: "וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים--אֶת-שֵׁם,חָם וְיָפֶת", או בלי "את" בכלל !?

אלא,    1. שמשלושה אלה נפצה כל הארץ. מהם נוצר כל העולם.

               2. מרמזים על שלושה הסוגים שבאדם עלי אדמות: שם – המסמל את הצדיקים, חם – המסמל את הרשעים, ויפת המסמל את הבנוניים. כלומר המילה "את" באה להדגיש ולאמר שכל אחד ואחד מהם סמל בפני עצמו למדרגות האדם בעולם.

 

מידות התיבה, למה דווקא מידות אלה?

דור המבול חטאו בשני חטאים קשים: עריות וגזל. על ידי עבירות אלו, פגמו בשמו של הקב"ה הנכתב והנקרא: הנכתב: י-ה-ו-ה (נקרא גם בספרים בשם הוי"ה). והנקרא: א-ד-נ-י (נקרא בספרים גם בשם: אדנות).

לכן נענשו בשני עונשים: ברותחים מלמטה – מעיינות תהום– כנגד עריות, ומבול מלמעלה – כנגד הגזל. על ידי עבירות אלו היפרידו בין י-ה לבין ו-ה. וכן סילקו שם הוי"ה משם אדנות.

מידות התיבה באו לתקן ולהחזיר שמות אלו:

א.                300 אמות אורך התיבה לתקן שם אדנות: א-ד = 5, נ-י = 60. 5X60=300.  והם כנגד 300 אמה אורך התיבה לתקן שם אדנות.

ב.                50 אמות רוחב התיבה לתקן שם י-ה משם הוי"ה. י=10 ה=5.  10X5=50.

ג.                 30 אמות גובה התיבה לתקן שם ו-ה משם הוי"ה. ו=6 ה=5.  6X5=30.

נמצא תיקון שם הוי"ה ברוחב התיבה ובקומתה, ותיקון שם אדנות באורך התיבה.

 

כיצד נכחד כל היקום? מדוע לא מתו הדגים?

ואחרי שהמים הלכו וגברו מאוד, התחילה התיבה צפה על פני המים, כמו דבר קל הנמצא על פני הים. וכולם אבדו. הן אלו שבא"י והן אלו שבחוץ לארץ. חוץ מן הדגים שלא היו בכלל גזרת המבול, וזהו שאומר הכתוב: "מכל אשר בחרבה מתו" שמוכח מכאן שדגים שבים לא מתו, ואע"פ שהמים היו רותחים מאוד (שהעבירן דרך אש הגהינם), אבל במצולות הים היו פושרים, ושם הלכו הדגים.

ויש אומרים שגם הדגים היו בכלל הגזרה, וזה שאנו רואים כיום דגים אע"פ שנח לא נטלם עמו לתיבה, לפי שחלק מהם ברחו לים אוקיינוס. כי לא  ירד מבול אלא במקומות מאוכלסים. וזה מה שאומר הכתוב: ויהי הגשם על הארץ" ואינו אומר בעולם.

וי"א כי לא היה מבול בים. לפי שהדגים נתברכו ע"י השי"ת ולכן לא מתו במבול. ובארץ ישראל לא ירד מבול אפילו במקומות שהיו מיושבים, וזה שמתו שם האנשים, זה היה בגלל המים הרותחים שהיו חמים כל כך שהבעירו את כל העולם כמו תנור ומן החום מתו כולם. ודעו כי בתחילה מתו שאר הברואים אח’’כ בני האדם כדי לראות אם יחזרו בתשובה. (מעם לועז)

 

מדוע שלח נוח דווקא את העורב?

הרי העורב היה רק הוא ואשתו. אם יקרה משהו לעורב הרי שהעולם יחסר בריה אחת. אז מדוע לא שלח נוח את היונה (שיש ממנה שבע זוגות) קודם לעורב? אלא:

  1. שהעורב פיקח הוא ובקי בכל הקשור בטבע. ורואה הכל ממעופו ויכול להועיל בעניין זה מכל העופות.
  2. שלושה עשו תשמיש בתיבה על אף האיסור. (חם-בן נוח, הכלב והעורב. את חם או הכלב אי אפשר לשלוח מחמת המים) לכן שלח נח את העורב מיחוץ לתיבה.

מה פירוש "וישאר אך נוח"? מה עם "נוח איש צדיק תמים"?

כאן לא נאמר עוד "נח צדיק תמים", כי אם רק "נח", שכן במדרש נחשב לו לנח לחטא, מה שלא עשה דבר  לתיקונו של הדור, ואם אין אדם עושה מאומה לתיקונם של אחרים אף הוא יורד ונופל מטה. לכן ניקראו המים "מי נח" (כפי שקוראים בהפטרת השבוע) משנשאר נח לבדו, נוכח לראות כי איננו אלא רק "נח"...

 

טבלת הזמנים של המבול: מיום מותו של מתושלח ועד שישבשה הארץ

  • י' מר-חשוון שנת אלף תרנ"ו לבריאת העולם: מת מתושלח, פסקו המזלות לשמש וחמה ולבנה היו מהלכים מהלך הפוך ממערב למזרח. וכך גם כל השנה עד יציאת נוח מן התיבה.
  • י"ז מר-חשון – בצהרי היום: לאחר 7 ימים של אבל על מות מתושלח, נבקעו המעינות וארובות השמים נפתחו. נוח נכנס לתיבה והמבול יורד 40 יום ו40 לילה. חושך מכסה את הארץ.
  • כ"ז בכסלו: פסקו גשמי הזעף והתיבה מתרוממת מעל האדמה. מעתה מונים 150 יום.
  • א' בסיון: הקב"ה זוכר את נוח והתחילו המים לחסר.
  • י"ז בסיון: ירדו המים 4 אמות, התיבה נחה על הרי אררט (שעדיין היו מכוסים י"א אמה)..
  • א' באב: נראו ראשי ההרים של אררט.
  • י' אלול: נוח פתח החלון ושלח העורב.
  • י"ז אלול: נוח שלח את היונה, פעם ראשונה.
  • כ"ד אלול: נוח שלח את היונה, פעם שניה.
  • א' תשרי: נוח שולח היונה בפעם השלישית, ולא שבה אליו עוד. נוח מסיר את מכסה התיבה ואז ראה כי חרבו פני האדמה.
  • כ"ז חשון: יבשה הארץ. חזרו המזלות לשמש ברקיע. נוח יוצא מן התיבה.

כל התאריכים הללו, לדעת רבי אליעזר. לדעת רבי יהושוע, החל המבול בי"ז באייר.

 

שבת שלום , חודש טוב ומבורך.

 

                          ליקט וחיבר: הרב ששון נתן