הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English
בס"ד
מדוע מתחילים את ההגדה ב- "הא לחמא עניא"?
 
 מעניין, שהקטע "הא לחמא עניא", לא מוזכר בתלמוד ונכנס לההגדה הרבה יותר מאוחר מחתימת התלמוד. כפי שעולים ממחקרים רבים, המיחסים את ההגדה שלפנינו מתקופת סעדיא גאון, ורש"י:
 
בהגדה המקורית שבתלמוד מופיעים הקטעים הבאים:

1.      "מה נשתנה".

2.      "ארמי עובד אבי".

3.      "פסח מצה ומרור"

4.      "לפיכך אנו חייבים".

 
הקטע "הא לחמא עניא", לא מופיע לפני המאה התשיעית למניינם.
 
אנו נראה שבקטע זה:
1. מסבירים מה הן המצות לפני שהילד שאל.
2. מזמינים אורחים לסעודה, כאשר עצם האכילה עוד רחוקה מאוד.
3. מדברים על העתיד, על שנה הבאה, זה לא שייך עדיין.
4. הטקסט בארמית.
 
נשאלות הרבה שאלות בקשר לקטע זה, תוכנו ומיקומו בהגדה:
 
מדוע מתחילה ההגדה דווקא בקטע זה?
 
א. כאן מזכירים למה יצאו לגלות? ומה התיקון.
עם ישראל מודה על חטאיו בליל הסדר. ואומר: מדוע גלינו מארצינו? בגלל שתי סיבות:  
 
הסיבה האחת: שאכלו אבותינו לחם בפסח. שכך אמר הנביא ירמיה: "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה--הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם".
מֵעֹנִי מסיבת לחם העוני = מצות. ואומר במדרש רבא: מֵעֹנִי = על שאכלו חמץ בפסח. 
 
הסיבה השניה לגלות זה: שלא דאגו לעניים. הפקירו אותם.
  • מֵעֹנִי = על שגזלו מעשרות עני.
  • מֵעֹנִי = על שעשקו שכר שכיר ואביון
  • מֵעֹנִי = על שאכלו מעשר עני
לכן מה עושים דבר ראשון לפני שמתחילים ההגדה: אומרים לאבינו שבשמים:
הנה בניך היום עושים תשובה על שני דברים:
1. לא אוכלים חמץ בפסח. הא ראיה: "הא לחמא עניא" - הנה תראו כולם שזה מצה.
2. מקבלים ורוצים עניים ואורחים. הא ראיה: "כל דכפין...כל דצריך..." בבקשה בואו.
 
ב. זו היתה השפה המובנת לעם.
אל נשכח שסדר ההגדה המקורי היה נאמר בלשון הקודש. ואבותינו כידוע היו בגלות בבל והיו דוברים ארמית. נראה שזהו קטע אלטרנטיבי למי שלא מבין עברית, למי שלא מלומד ולא מסוגל לקרוא את כל ההגדה. כאן בקטע זה, הכתוב בלשונו, ימצא היהודי הפשוט את תמצית ההגדה כולה.
 
             נוסחים שונים של "הא לחמא עניא"
הרמב"ם                          תרגום

·   הא לחמא עניא, דאכלו אבהתנא דנפקו מארעא דמצריים.

·   כל דכפין, ייתי וייכול; וכל דצריך לפסח, ייתי ויפסח. 

·   שתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל;

·   שתא הדא עבדי,

·   לשתא דאתיא בני חורי

זהו לחם עוני (עני), שאכלו

אבותינו שיצאו מארץ

של מצריים.

כל שזקוק, יבוא ויאכל, וכל

שצריך לפסוח, יבוא ויפסח

שנה כאן, לשנה הבאה

בארץ ישראל

שנה זאת עבדים,

לשנה שתבוא – בני חורין.

 
 
הגדות של ימינו

·   הא לחמא עניא, דאכלו אבהתנא בארעא דמצריים.

·   כל דכפין, ייתי וייכול; כל דצריך ייתי ויפסח. 

·   השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל;

·   השתא הכא עבדי,

·   לשנה הבאה בני חורין.

זהו לחם עוני (עני), שאכלו

אבותינו בארץ מצריים.

כל שזקוק, יבוא ויאכל, כל

שצריך, יבוא ויפסח

השנה כאן, לשנה הבאה

בארץ ישראל

השנה הזאת עבדים,

לשנה הבאה – בני חורין.

 
 
 
למה בארמית?
כידוע המלאכים לא מבינים ארמית. כדי להקדימם שלא יקטרגו על עם ישראל, אנחנו מיד מבקשים סליחה ומחילה על חטא אבותינו וגלגולינו הקודמים, כפי שצויין שאכלו חמץ בפסח ועשקו העניים, ועתה אחרי שהתוודינו - אפשר להתחיל, והמקטרגים יידומו.