הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

"שְׂשׂוֹן לִבִּי"

 
 לעילוי נשמת דודי מורי ורבי
הרב ששון עבדול עזיז מזרחי בן ג'חלא, זצוק"ל
"סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות"
ביום השישי ז' ניסן התשנ"ח
ליקט וחיבר הרב ששון נתן שליט"א
   ששון ליבי    פתח דבר    לינקים / צור קשר    פרשת השבוע    בראשית תמן    English
 
    מיוחד לט"ו בשבט
    מיוחד לפורים
    זיווג טוב
    אותיות כפולות
    פסח
    תנך-תלמוד ומספרים
    מילים כפולות בתורה
    פרפראות
    Audio / Video
    לראש השנה
    בראשית תמן
    English

בס"ד, פרשת "חקת" ה'תשס"ה

לזיכוי הרבים – ולמיתוק הדינין מעל עמו ישראל

פרשת "חקת"

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמֹר"

           

            מעיקרי הפרשה:

            פרשת פרה אדומה                                   פרק י"ט

            מות מרים ע"ה, ופרשת המים מן הסלע         כ', א'-י"ג

            מלאכים אל מלך אדום                               כ', י"ד-כ"א

            מות אהרון ע"ה                                        כ', כ"ב – כ"ט

            נצחון ישראל את הכנעני מלך ערד               כ"א, א' – ג'

            נחש הנחושת                                           כ"א, ד' – ט'

            שירת הבאר                                            כ"א, י' – כ'

            מלחמת סיחון ונצחון ישראל                       כ"א, כ"א – ל"א

 

פרה – רמז האותיות פ'ר'ה'

חוקי התורה צריך לקיימם גם אם אין אנו יודעים פשר המצווה. ואין חוקי התורה כחוקי בשר ודם, שחוקי האדם ניתן לשנות בכל עת וזמן כראות עיני האדם. ומדוע נאמר "זאת חוקת התורה"? היה צריך לכתוב ' זאת חוקת הפרה'? אלא, שכל המצוות יש לקיימם כחוק הפרה, שאין מבינים את טעמו.

 

אותיות פ'ר'ה' מרמזות על שלושה סוגים של מצוות:

האחד: סוג מצוות שהשכל מחייב אותם וניתן למצוא סיבה וטעם לחוק ולהסבירו במילים פשוטות בפה – זו מרמזת אות פ' של המילה פרה. (פ'=פה). וזה מסוג המצוות הפשוט כגון: לא תרצח, לא תגנוב וכו'. מצוות אלה כל חברה, עם ומדינה בעולם מקיימים, כי זה מובן מאליו שאסור לרצוח ואסור לגנוב. כאן לא צריך להסביר הרבה.

השני:   סוג מצוות קצת יותר מורכב וצריך ראש = שכל, קצת יותר חריף על מנת להבינם. זה רמוז באות ר' של המילה פרה. (ר'=ראש). וזה מסוג המצוות שצריך ביאור, כי לא ברור ברגע הראשון מדוע לבצע זאת. אך כששואלים את חכמי התורה, יש סיבה למצווה. כגון: מצוות שביעית, ציצית, תפילין, ברכת המזון וכו'. מצוות כאלה אינם מובנות ברגע הראשון, אך לאחר הסברים והבנת הכוונות, יש לבצען.

השלישי: סוג מצוות שרק הקב"ה יודע פתרונם וטעמיהם. זה רמוז באות ה' של המילה פרה. (ה' = הקב"ה). וזה מסוג המצוות שאין מה לשאול. זו גזירת הכתוב על פי ה' ביד משה ואין אנו יודעים פירושם המלא. כגון: פרה אדומה, שילוח הקן וכו'. כמובן שישנם סברות ופירושים שונים המנסים לבאר את טעם המצווה. אך למרות כל הפירושים, עדיין זו גזירה מלפני ה' ועלינו לקיימן גם אם לא הבנו טעם המצווה.

 

עד היום נעשו – 9 פרות אדומות:

1. משה רבינו                2. עזרא הסופר               3. שמעון הצדיק                 4. שמעון הצדיק

5. יוחנן כהן גדול            6. יוחנן כהן גדול               7. אליועיני בן הקייף            8. חנמאל המצרי

9. ישמעאל בן פיאבי        והעשירית בע"ה בבא משיח צדקינו בב"א.

 

היכן היו שומרים את אפר הפרה?

נאמר בתורה: "וְהִנִּיחַ (את אפר הפרה) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, בְּמָקוֹם טָהוֹר; וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת". היכן זה נשמר? נביא מאמר התוספתא פרה פ"ג: וחולקין אותו (אפר הפרה) לשלושה חלקים:

חלק אחד: בחיל, ואותו היו משמרין.

החלק השני: בהר המשחה, והיו כהנים מקדשין.

החלק השלישי: לכל המשמרות, והיו ישראל מזין ממנו.

 

תנו רבנן: "ששה לא שלט בהם מלאך המות" (ב"ב י"ז.)

"וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם" (במדבר, כ', א'). תנו רבנן: "ששה לא שלט בהם מלאך המות, שמתו בנשיקה על פי השכינה, ואלו הן: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון ומרים. אברהם, יצחק ויעקב, דכתיב בהם: "בכל מכל כל (שלא חסרו שום כבוד. ואם חלילה מתו על ידי מלאך – נמצא שחסרו כבוד, ח"ו). משה, אהרון ומרים שכתוב בהם: "על פי ה'. אבל במרים לא כתוב "על פי ה'"? אמר ר"א: מרים גם בנשיקה מתה, דאתיא שם, שם ממשה. ומפני מה לא נאמר במרים על פי ה'? שגנאי הדבר לאמר". (ב"ב י"ז.). אשריהם ואשרי חלקם.

 

למה שלח הקב"ה דוקא נחשים?

העם דיבר לשון הרע על "הלחם הקלוקל" – המן. מדוע לא לקה בצרעת כמו מרים? אלא, שמרים דברה על משה, שנאמר: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" (במדבר, י"ב, א') – ולקתה בצרעת, שכן דיברה על משה, שהוא בשר ודם, ולכן נענשה בצרעת שהיא מחלה הבאה על הגוף, ל"ע. לעומת זאת העם מדבר על א-לקים ומשה, שנאמר: "וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹקים וּבְמֹשֶׁה" – לכן לוקה בנחשים המכישים את האדם על ידי הארס שנבלע בדם – הוא הנפש (החלק התחתון של הנשמה) ובזה מורעל הדם ומביא את האדם למיתה, ל"ע.

ועוד יש לאמר, שלקו בנחשים כיוון שלא למדו מהנחש הראשון שדיבר על הקב"ה: "כי יודע אלקים....והייתם כאלקים" ונענש הנחש על זאת. היה להם ללמוד מן הנחש ולא לדבר ח"ו על הקב"ה.

ועוד יש לאמר, במה חטאו העם? שדיברו על ה-'מן' ודימו אותו ל-'לחם קלוקל', שכן כבר 40 שנה הם במדבר וכל שהם רואים זה המן היורד בכל יום, במילים אחרות הם טענו: 'נמאס לנו לראות את אותו אוכל כל הזמן'. בא הקב"ה והזכיר

 

להם את עונש הנחש הראשון. עונשו היה: "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ" כל מה שתאכל ותשים בפה – יהיה לו טעם של עפר, כל האוכל  - אותו דבר.

 

"שירת הבאר" בפרשה זו, בת 10 מילים בלבד – מדוע?

בפרשה שלנו השבוע, קוראים אנו על  "שירת הבאר" שאמרו בני ישראל כתודה לקב"ה שזימן להם באר במדבר. שנאמר: "אז ישיר ישראל....עלי באר ענו לה". והנה השירה הזו בת 10 מילים בלבד. היתכן? למה שירה זו כל כך קצרה?

 

אלא, רמז ל-10 שירות בעולם – כנגד אלו 10 תיבות (מילים).  ואלו 10 השירות:

ראשונה -           אדם הראשון שאמר: "מזמור שיר ליום השבת", שבאה שבת והגינה עליו.

שניה -               משה רבינו ע"ה על ים סוף שנאמר: "אז ישיר משה ובני ישראל" – שירת הים.

שלישית -           בני ישראל שאמרו "שירת הבאר": "עלי באר ענו לה" שבפרשתנו.

רביעית -            משה רבינו ע"ה, בפרשת האזינו: "האזינו השמים ואדברה"

חמישית -          יהושע בן נון, כיוון שעמדה לו השמש 36 שעות בגבעון. שנאמר: "אז ידבר יהושע.."

שישית -            דבורה הנביאה, אחרי ניצחון מלחמת סיסרא, שנאמר: "ותשר דבורה וברק בן אבינועם".

שביעית -           חנה, אם שמואל הנביא, שנאמר: "ותתפלל חנה".

שמינית -           דוד המלך ע"ה, שנאמר: "וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת".

תשיעית -           שלמה המלך ע"ה, שנאמר: "שיר השירים אשר לשלמה".

עשירית -          עתידין ישראל לאמר לעתיד בזמן שיבוא המשיח, ויבנה בית המקדש ויקבץ נידחי עמו ישראל.

 

השירה – כלי חשוב ומועיל כתפילה

הנה ראינו כבר בתורה ששירה הינה כלי תקשורת מועיל בין האדם והקב"ה, כדברי חז"ל (סוכה, נ' ע"ב): "עיקר שירה - בפה". השירה הינה כלי כמו התפילה, (למדנו מחנה שאמרה שירה, וכתוב: "ותתפלל חנה").

 

מה היא בעצם ייחודה של השירה? השירה, שלא כדיבור רגיל, הינה יצירה פיוטית (לפעמים בחרוזים ולפעמים לא), שקולה וקצובה, שתוכנה בדרך כלל דברי רגש ודמיון נעלים. בשירה ניתן למצא מילה אחת שמאחוריה מוסתרים תילי תילים של סודות ורמזים. לכן היא ברמה גבוהה יותר מדיבור רגיל.

 

מכירים אנו את "פרקי שירה" או המכונה גם "שירת הבריאה" שהיום יותר ויותר אנשים מודעים לה, וכבר יצאו חוברות המכילים את פרקי השירה של השמים והארץ, החיות וכל בעלי החיים האומרים שירה לפני הקב"ה בכל יום. שירת הבריאה (פרקי שירה) מיוחסת לדוד המלך ולשלמה בנו ע"ה ומסוגל לפרנסה ולרפואה ולהצלה מכל רע. נביא כאן את דברי מוהר"ר האר"י זצוק"ל זיע"א בדבר גודל מעלת אמירת פרק שירה בכל יום:

  • כל הנבראים בעולם יש להם שר בשמיים ועל ידי אותו השר נמשך על הנברא השפע והחיות ואותו השר אינו יכול להשפיע להתחתונים עד שיאמרו פרק שירה. ועל ידי אותה שירה מקבל מזונותיו וחיותו להשפיע בהתחתונים.
  • שואב אור וקיום לכל הנמצאים והתחתונים לתת להם קצבת מזונתם ושיפעם.
  • האדם הקורא פרקי שירה נותן כח למלאכים והשרים של כל אלו הבריות שיאמרו אלו השירות ומושכים חיותם לכל התחתונים.
  • אמירת פרק שירה יש בו יותר שאת ומעלה מספר תהילים !!!
    הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים של הצלה ומשיג את תכלת בריאותו והוא בן העולם הבא ויש לומר שירה בבוקר שכן אז נהנים מיצירת העולם.
  • כל העוסק בפרק שירה זוכה להיות צופה במרכבה וזוכה לימים טובים וטובות כדוגמת ימות משיח בע"ה.
  • מהלל את הבריאה הנפלאה שיצר הקב"ה.
  • קריאת פרקי שירה מגיע עד גבהי שמים להשפיע במרומים שפע ברכה וטובה, מחלאים, פגעים רעים ושאר מרעין בישין ומציל מכל רע.

 

 

יהי רצון מלפני אלקי השמים שיזכנו להיטהר באפר הפרה העשירית במהרה, ונזכה לאמר לפניו שירה עשירית בהיקבץ נדחי עמינו, במעמד משיח צדקינו , בבית קודשינו במהרה בימינו. אמן.


חקת
לא נמצאו הודעותלא נמצאו הודעות
   
דף : 1     1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 |    >>8