לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

 

 

עתירת אני ישראלי

 

ב- 4 במרץ  אמורה להידון בבית המשפט העליון בירושלים הערעור של מבקשי "ישראלי" במשבצת ה"לאום" במסמכים שמחזיק משרד הפנים לכל אזרח. אמנם בתעודת הזהות מושאר שם הלאום ריק, אבל במסמכים הפנימיים של המשרד לכל אזרח רשום הלאום שהוא "שייך" אליו. העתירה הוגשה מלכתחילה בשם עותר אחד (עוזי אורנן), אבל  הצטרפו לעתירה עוד 20 עותרים (בהם יהושע סובול, פרופ' יהושע פורת, אלון אולארצ'יק, שולמית אלוני, עאדל קעדאן, אורי אבנרי ועוד).

 

יש להבחין בין "לאום אתני" ו"לאום מדינה". השקפות לא דמוקרטיות טוענות שהעיקר הוא "מאין באת": מי הוריך, לאיזה שבט הם שייכים, מה סוג הדם שלך. מערינים את האדם לפי שיוכו. אבל לפי התפיסה הדמוקרטית, העיקר הוא "לאן אתה הולך", לא מה המוצא האתני, צבע העיניים, צבע העור או צבע השיער. אפילו לא מי סבך וסבתך. אדם מוערך לפי הישגיו ודרכו, ולא לפי שיוכו האתני או הדתי.

 

מי שמבדיל בין בני אדם לפי מוצאם או דתם, נותן לאלה זכויות יתר, ואת האחרים מקפח. אבל כשאסור למדינה לשאול שאלות לגבי המוצא, המדינה יכולה לקיים שוויון מלא בין כל האזרחים: כולם בני "לאום המדינה" שלך. כך למשל בצרפת אסור לפקיד ממשלה או עיריה לשאול אדם מה המוצא שלו, אפילו לא איפה נולד אביו. גם לא מבקשים ממנו להוכיח מה הדת של סבתו.


יחשוב כל אחד לא על המצוי בישראל, אלא על הרצוי: האם נרצה לחיות במדינה שחוקרת ורושמת במסמכיה את המוצא ואת הדת ואת שיטת הגיור של כל אזרח בה ?, או במדינה ששואלת רק: האם אתה מוכן להזדהות עם החברה המאכלסת את המדינה, חברה שאתה חבר בה, ואם חברה זו תהיה הוגנת, האם תרצה שהיא תוסיף להתקיים?  חברה שמונעת קיפוח והפליה, שכל האזרחים זוכים בה לכבוד בלי תלות במוצאם או בדת הוריהם, שאין בה  רישום של מוצא או דת – היא חברה שתזכה לתמיכה מצד כל בניה.

מי שהתפיסה הדמוקרטית נראית בעיניו –יכול לראות עצמו ישראלי בלא כל פקפוק. גם אם הוא חש שהוא בן נאמן לאחת הקהילות הקיימות בישראל, גם אם הוא רואה עצמו שייך לדת זו או זו, ומתפלל או נוהג מנהגי דת זו או זו.  במשטר שאנחנו מקווים לו, איש לא יפריע לשום אזרח לראות עצמו – בצד היותו בן ללאום הישראלי – גם בן לקהילה זו או זו, בן למעמד או לקבוצה אתנית זו או זו – ואין זה נוגע כלל לעובדת היותו בן ללאום הישראלי. כי הלאומים בעידן המודרני נוצרים על ידי המסגרת המדינית, ולא על פי השתייכותם האתנית או הדתית של האזרחים.

 

בני הקהילות היהודיות בארצות הברית הם בני לאום המדינה האמריקני. הם גאים בלאום שלהם ואינם מתביישים בו, וזה לא מפריע להם לחשוב את עצמם יהודים.  "הלאום האתני" או הדת שלהם - "יהודי" ו"לאום המדינה" שלהם הוא "אמריקני". לא חייבת להיות סתירה בין שני אלה. גם בישראל, כל הרשומים היום כבני "לאום יהודי" או "לאום גרוזיני" או "ערבי", "דרוזי", או "שומרוני" וכדומה, יכולים לתבוע כבר עכשיו להירשם כבני הלאום הישראלי. רישום  הלאום "ישראלי" לא יפריע להם להיות מה שהם, אבל ליושבי ישראל יהיה גג לאומי משותף המבטיח שוויון רשמי אמיתי בחוק לכל הישראלים בכל פינות החיים. ומשוויון רשמי מתגלגל ובא גם שוויון חברתי.

 

אנחנו מקווים שהעתירה שלנו תביא סוף סוף את המדינה הישראלית להכיר בקיומו של הלאום הישראלי.
 

 (מאמר זה נכתב תחילה לפני הדיון בבית המשפט המחוזי ב 2007)

 

 

 

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר