ניגוד אינטרסים יסודי

כל אזרח מחויב להיות נאמן למדינה שהוא אזרח בה, וכל מדינה דמוקרטית מתקיימת הודות לנאמנות של אזרחיה. אבל במציאות של ישראל נתבעת מן האזרח היהודי עוד נאמנות: נאמנות גם לעם היהודי. רבים סבורים שאין כל סתירה בין שתי הנאמנויות האלה, ואזרח יהודי בדרך כלל שלם בנפשו עם שתיהן. יימצאו גם מי שיאמרו, לא ייתכן ניגוד אינטרסים בין הנאמנות לעם היהודי ובין הנאמנות למדינת ישראל: מה שטוב ליהודים טוב גם לישראל. 

אבל הנה לאחרונה פעלו שלושה שרים בממשלת ישראל במפורש נגד אינטרס ישראלי ובעד אינטרס יהודי. המקרה הבולט  הראשון היה כאשר שר הפנים פעל נמרצות לגרש את ילדיהם של מהגרי העבודה. לישראל יש אינטרס ברור שילדים אלה, שגדלו בישראל, למדו בבתי הספר שלנו, שפתם היא השפה שלנו ונאמנותם לישראל מוצהרת מפיהם עצמם בלי הסתייגויות – שילדים אלה יישארו בחברתנו וייקלטו כאזרחים שווים לשאר הישראלים, גם אם אין הם בני הדת היהודית. מה שהניע את שר הפנים בפעולותיו היה אינטרס יהודי: המצוה היהודית לא להתערב בגויים גברה אצלו על האינטרס הישראלי. 

והנה יהודי נאמן אחר, סגן שר הבריאות, פועל נגד אינטרס ישראלי העשוי להציל מספר רב של אזרחים המשוועים להשתלת איבר חיוני בגופם. הוא תובע לקיים הלכה "רפואית" יהודית, שמקורה בתלמוד, כלומר על פי מה שנראה בעיניו "אינטרס יהודי". הוא מנסה בכל יכולתו למנוע השתלה מן הנזקקים לאיבר חיוני, העומד להתנוון בגופו של אדם שגזע מוחו כבר מת - כי בתלמוד אדם לא נחשב למת כל עוד ליבו פועם. בימי הביניים החשוכים נחשב הלב למרכז גוף האדם, אבל אין זה נכון. היום אנו יודעים שאין הלב יותר מאשר משאבה מיכנית ודבר אין לו ולנפש, להכרה, להבנה או לרגשות. האינטרס של טובת כלל הציבור – הוא האינטרס הישראלי -  מחייב לפעול על פי הרפואה המודרנית ולא על פי ההלכה  היהודית.

ועוד שר נוסף, שר המשפטים, תובע קבל עם שמדינת ישראל תקבל את ההלכה היהודית כבסיס לחוק! האומנם משפטן כמותו אינו יודע כי החוק בדמוקרטיה לא יוכל להיות חוק שמקורו בציווי אלוהי? האינטרס הישראלי הברור הוא שנבחרי הציבור הם שידונו בחוקים על כל פרטיהם. זהו ההליך הדמוקרטי המתחייב מן הנאמנות של המדינה לאזרחיה. חוק שמקורו בציווי אלוהי הוא זר לגמרי לחוק ולפרוצדורות של הצבעה על חוק. הרי חוק אלוהי אינו יכול לעמוד לויכוח, לא לעמוד לקריאה ראשונה, ולשום ועדה אסור לה לדון בו.  אבל מי שממונה על המשפט בישראל מעדיף בגלוי את האינטרס היהודי  על פי האינטרס שנשבע לו אמונים, הוא האינטרס הישראלי.

עלינו להכיר בכך שבין ישראל ובין "העם היהודי" יכול להיות ניגוד אינטרסים.

 נתפרסם כמכתב למערכת הארץ  13.12.09