לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

 

ממלחמת דת לסכסוך בין שכנים

 

בכל המדינות שמסביבנו קיימות מפלגות איסלאם קיצוניות, והשלטונות פועלים נגדן, לרוב ביד קשה. גם בחברה הפלשתינאית קיים שסע בין החמאס, שהיא מפלגה איסלאמית קיצונית, ובין ציבור רחב שאיננו סוגד למצוות הקיצוניות של האמונה המוסלמית. אבל החמאס הצליח במה שלא הצליחו מפלגות איסלאם במדינות אחרות. תפיסת השלטון ברשות הפלשתינאית בידי גוף איסלאמי קיצוני היא יוצאת דופן בסביבה שלנו, והיא מביכה גם מדינות אחרות. הנקודה העיקרית היא שהיום שוב אין זה "סכסוך בין שכנים" שבין ישראל ושכנותיה, אלא מלחמת דת, ושום ויתור טריטוריאלי מצד ישראל  לא יעלה ולא יוריד, כי האיסלאם כפי שהוא מקובל על החמאס ועל קבוצות מוסלמיות קיצוניות אחרות אינו יכול להתפשר עם שום ישות לא מוסלמית, במיוחד לא עם ישות השולטת על אדמה שהייתה פעם נחלת החליפות. הם חושבים גם את אנדלוסיה וסביליה ל"ארצות מוסלמיות כבושות"... 

 

מלחמות דת אינן מסתיימות אלא בחרב, ולכן אין סיכוי להגיע דרכן לשלום. חיוני אפוא הוא לנו שמתנגדי מפלגות האיסלאם יתגברו בכל אחת מן המדינות האלה ובמיוחד שזה יהיה המצב בפלשתין. מדיניות החותרת להתגברות כזאת צריכה להיות בראש מעייניה של ישראל, כי היום מה שניצב לפנינו אינה מדינה שכנה בשם "ישות פלשתינית" שאיתה יש לנו סכסוכי גבולות, אלא אידיאולוגיה דתית קיצונית שפלשתין היא רק סניף קטן שלה.

 

אמנם גם לפני ניצחון החמאס בבחירות עמד מולנו גוף שלפחות בעת היווסדו פעל לא בשם "העם הפלשתיני" אלא בשם "האחדות הערבית", השאיפה הפן-ערבית לאיחוד כל ארצות ערב היא ששלטה באידיאולוגיה של הפתח ושל "אמנת אש"ף" מ- 1964. עיקריה של אמנה זו זהים לעיקריה של חוקת מפלגות הבעת בסוריה ובעיראק וכמוהן הייתה גם היא מיוסדת על השאיפה הפן ערבית ל"אחדות ארצות ערב". בכולן סומנה ישראל כאויב הראשון שיש להשמידו.  אבל בשנים האחרונות הסתמנה מצד האחראים למדיניות הפלשתינאית מגמה מעשית אשר הלכה וקירבה את המלחמה נגדנו למעמד של "סכסוך בין שכנים". כעת, נוכח ניצחונה המתמשך של החמאס חזרה הבעיה שלנו להיות - איך להפוך מלחמה אידיאולוגית לסכסוך בין שכנים, וביתר דיוק - איך לסלק את התפיסה שהמלחמה נגדנו היא מלחמה דתית. 

 

אין מקום להידבר עם מנהיגים האומרים בפה מלא שברצונם למחות אותנו מעל פני האדמה. לכן לכאורה "אין עם מי לדבר".  לכאורה    כי עם ההמונים הפלשתינאים שלא בחרו בדגל האיסלאם הקיצוני ראוי וראוי לנו לדבר.  אלה יוסיפו להיות שכנינו גם בעתיד. ולכן עלינו לחזק את היסודות האידיאולוגיים המקומיים של שכנינו הפלשתינאים, אלה שכבר הראו כי הם מוכנים לקבל את המציאות החדשה שקמה עם הכרזת העצמאות של ישראל, ולמעשה כבר הראו שהם מוכנים להסתכל על המלחמות בינינו כעל סכסוך בין שכנים, שגם בעתיד יחיו זה בצד זה.  להם יש לאותת על דרכים מכובדות להגיע להבנה, שהרי יש לנו עניין חיוני בכך שהם ישתתפו איתנו בהתווית שיתוף הפעולה בכל התחומים האפשריים, לא רק באמצעים למניעת מחלות ולחלוקת מים, אלא גם בתוכניות כלכליות ומדיניות בעתיד, העשויות לכלול גם את ממלכת ירדן. הפתרון שהאיסלאם הקיצוני מציע לאותם השכנים של ישראל, מיוסד על הרס והרג המוני, ולא מובטח בו עתיד טוב לשום אדם חוץ מבתולות גן העדן הדמיוניות. ואילו הפתרון שאנחנו מסוגלים להציע לכל מי שאינו הולך בתלם האיסלאם הקיצוני אינו כרוך בהרס ולא בשפך דם והוא מיוסד על סיום סכסוך בין שכנים.

 

איך נדבר עם הפלשתינאים  במישרין ולא באמצעות המנהיגים הנבחרים? 

מעל ראשיהם של המנהיגים, בלי הסכמה מראש ובלי שום בקשה לשיתוף פעולה עם מנהיגים ערביים, לא בתוך ישראל ולא מחוצה לה, יכולים אנו לדבר עם הפלשתינאים לא במילים אלא בפעולות שישפיעו במישרין  על  שינוי  הכיוון  הנוכחי  שבו  הם  נראים  לכאורה  כמצטרפים  למלחמת   האיסלאם   נגדנו.

(1) ראשית עלינו להימנע כליל מכול ויכוח דתי. אסור שהסכסוך הזה ייראה כאילו ישראל נלחמת על עקרונות יהודיים דתיים נגד עקרונות מוסלמיים, וכאילו זו מלחמה בין שתי דתות. (2) שנית, עלינו להראות במעשים ברורים שגם אזרח מוסלמי יכול להזדהות עם ישראל בשלמות, שכן היא מכבדת את כול אזרחיה, וגם למוסלמי גם לנוצרי נעים לחיות בה לא פחות מאשר לכול ישראלי אחר. כול אזרחיה חיים בה בכבוד וכולם נהנים מכל הזכויות כשווים בין שווים. אם נדבר בשם עקרונות דתיים יהודיים – נגדנו יועלו עקרונות דתיים מוסלמיים, ואם בישראל אין שוויון ללא-יהודים, והשותף המרכזי במדינה מתבדל מזולתו ומשליט חיים של "לחוד" - מי יאמין שייתכן שלום איתו?

 

ביטול משטר ה"לחוד" הוא המפתח לשלום. כדי להשפיע במישרין על העם ולעקוף את המנהיגים – כולל את רוב המנהיגים של הרשימות הערביות לכנסת בישראל - יש לבטל את משטר ה"מיגזרים" הנהוג בישראל, משטר המפלה בין האזרחים היהודים ובין האזרחים הערבים כמעט בכול תחום: בזכות למגורים, בחינוך לילדים, בתקציבים לפיתוח ובמתן שירותים. ביטול ה"לחוד" הוא ביטול החוקים המפלים לטובה כל יהודי ומפלים לרעה כל לא-יהודי. ביטולו הוא הפיכה לחוקים-של-רשות את החוקים המחייבים כל אזרח להשתייך ל"עדה דתית". ביטולו הוא לקרוא לשירות צבאי או אזרחי גם אזרחים ערבים ולמנוע בכך את ההפליות המנומקות בטענה ש..."הם לא משרתים בצבא".

 

תמיד הובעה בישראל על ידי רוב המפלגות הנכונות "לוותר הרבה למען השלום". אבל כל זמן שהמלחמה בינינו ובין שכנינו תתנהל כאילו היא מלחמה דתית – אין סיכוי שהיא תסתיים אי פעם. אשליה היא לחשוב שויתורים על שטחי אדמה  או יצירה חד-צדדית של "גבולות קבע"  יוכלו לשים קץ למלחמה דתית. את האופי הדתי של המלחמה יש לסלק, והויתור היחיד שיכול להפוך את המלחמה הדתית לסכסוך בין שכנים הוא ויתור על נימוקים יהודיים דתיים והיסטוריים וויתור על זכויות היתר של היהודים הנובעות מנימוקים אלה.  עלינו להפוך את ישראל למדינה שכל אזרח בה יחוש שהיא מדינתו ההוגנת שלו. זה יהיה איתות ברור להמוני האדם שמעבר לגבול שישראל מסוגלת ורוצה לחיות בשלום עם שכניה. כאשר עמדה ישראלית זו תהיה ברורה הפלשתינאים עצמם יפעלו לסילוק האיסלאם הזה מן השלטון ויסתייגו ממנו, כמו שעושה היום כול מדינה שארגוני האיסלאם הקיצוני מאיימים עליה.    

 

 

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר