לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

לאומיות ואזרחות

1. מה כתוב בדרכון ?

על פי החוק יש למלא את הרישום בדרכון גם בעברית וגם באנגלית, והמילה האנגלית המודפסת בדרכון היא nationality. בדרכון הישראלי נרשמים כל אזרחי ישראל כבעלי Israeli nationality . המילה האנגלית nationality היא המשמשת בדרכונים רבים בכל העולם, והיא משקפת את התפיסה של אירגון האו"ם, שכל האזרחים של המדינה שייכים ללאום אחד, הוא "לאום המדינה". תפיסה זו היא גם התפיסה של הכרזת העצמאות, המיסמך המייסד של מדינת ישראל. לפי הכרזת העצמאות כל האזרחים הם בעלי אזרחות מלאה ושווה לכול, בלי שום הבדל בגלל שום תכונה נוספת שיש לאזרח זה או זה. הכתוב בדרכון - nationality Israeli - משקף עובדה זו, היינו, את היות כול האזרחים בעלי אותה הלאומיות. ובכל זאת המילה העברית הרשומה בדרכון כמקבילה לnationality היא "אזרחות", ולא "לאומיות" או "לאום".

הסיבה להימנעות מרישום המקבילה האמיתית "לאומיוּת" בדרכון והחלפתה ב"אזרחות" היא רצונם של השלטונות למנוע מאזרחי ישראל את ההכרה שבכל מדינה כל האזרחים מעמידים יחד לאום מדינה אחד, ובישראל לאום זה הוא הלאום הישראלי. אין הם יכולים להימנע מכתיבת המילה האנגלית nationality מכיוון שמילה זו משמשת בדרכונים של כל המדינות, אבל המקבילה העברית ל nationality היא לכאורה עניין ישראלי פנימי, שהרי מבינים מילה זו רק מחזיקי הדרכון. על ידי התרגום המעוות מנסים השלטונות להשפיע על אורח מחשבתם של הישראלים ולהתעות אותם לחשוב שאין בכלל לאום ישראלי. יש רק אזרחות ישראלית.

2. שתי משמעויות ל"לאום".

 במיסמכים הפנימיים בישראל, המנוהלים בידי משרד הפנים, רושמת ישראל את אזרחיה לפי קבוצות אוכלוסין, שביסודן הן אותן "העדות הדתיות" שהיו נהוגות בימי השלטון העותמני, והועתקו בימי המנדט כמעט ללא שינוי. השינוי העיקרי שהכניסה ישראל בתחום זה הוא שקבוצה פנימית כזאת מכונה היום לא "עדה דתית" אלא "לאום". שימוש זה של המילה "לאום", כשהיא מכוונת לקבוצת אוכלוסין פנימית בתוך מדינה, מציין "לאום אתני", ויש להבינה ככינוי לקבוצה פנימית בעלת דת, או גוון דתי, או תרבות משלה.

אבל השימוש השני הזה במונח "לאום", ככינוי לקבוצת אוכלוסין פנימית, "לאום אתני", אינו מוחק ואינו יכול למחוק מן השפה את השימוש הראשון של "לאום" במשמעות "לאום המדינה". גם משרד הפנים עצמו, באותם המסמכים הפנימיים של מרשם האוכלוסין, משתמש במונח "לאום" במשמעות הראשונה! מרשם התושבים בישראל מכיל "רשימת לאומים" שיש בה כ 130 שמות של לאומים שרובם מוגדרים כ"לאום מדינה", כגון "צרפתי", "ספרדי" או "בריטי". ולכן, כאשר תושב (לא-יהודי) מציג דרכון בריטי לצורך רישומו במינהל האוכלוסין בישראל, משרד הפנים רושם במסמכיו שתושב זה הוא בן ל"לאום בריטי" (המשמעות הראשונה של "לאום"), ואיננו שואל אותו אם ה"לאום" שלו אנגלי, ולשי או סקוטי (המשמעות השנייה). זאת אף על פי שבבריטניה הוא יכול להישאל (בשום אופן לא על ידי השלטונות!) אם הלאום (האתני) שלו הוא אנגלי או ולשי או סקוטי. גם מחזיק דרכון ספרדי לא יישאל בישראל אם הוא קטלוני או בסקי. ניכר בעליל כי המונח "לאום" משמש במסמכי מרשם האוכלוסין גם במשמעות "לאום המדינה" וגם במשמעות "קבוצת אוכלוסין פנימית".

אכן יש מדינות לא מעטות שיש בהן קבוצות אתניות, דתיות או תרבותיות, שאזרחיהן חיים יחד בתור "לאום מדינה" אחד, ובכמה מקומות בעולם מכונות גם קבוצות כאלה בשם "לאום".  מעניין שדווקה במדינות שבהן יש חלוקה ברורה ביותר של קבוצות אלה, כגון בבלגיה או בשוויצריה, הקבוצות הפנימיות מכונות "קהילות", ולא "לאומים". במדינות אלה המונח "לאום" משמש רק במשמעות הראשונה, היינו, כלל אזרחי המדינה.  לעומת זאת, במדינות רבות במזרח אירופה משתמשים ב"לאום" גם במשמעות קבוצה פנימית הקיימת בתוך המדינה. כך למשל היה נהוג ביוגוסלביה הפדרטיבית ובמדינות שונות של ברית המועצות לשעבר גם היום. ביוגוסלביה האזרח יכול היה להיות רשום ברישומים הרשמיים או בתור בן ללאום המדינה הכללי ("יוגוסלבי"), או בתור בן ללאום המסמן את הקבוצה הפנימית שאזרח זה שייך אליה (למשל, קרואטי או סלובני וכדומה).  כך גם בברית המועצות לשעבר וברוב המדינות העצמאיות שהשתייכו אליה גם היום יכול אזרח להירשם לפי השתייכותו האתנית אם היא שונה מלאום המדינה, או כבן ללאום המדינה. רישום כבן לאום המדינה מותנה בדרך כלל בבדיקת ידיעת השפה של לאום המדינה. חשוב לראות כי במדינות אלה, לא השלטון קובע את "הלאום הפנימי" של האזרח, אלא האזרח הוא המודיע מה הוא הלאום שלו, ובעיקר - הוא רשאי להודיע שהוא "בן לאום המדינה". אילו שיטה זו הייתה נהוגה גם בישראל, רשאי היה כל אזרח להודיע שהוא בן ללאום הישראלי וזאת ללא כל קשר ל"לאום האתני" שלו..

השימוש השני במילה "לאום" הנהוג בישראל אינו מבטל ואינו מוציא מכלל שימוש את המשמעות הראשונה: "לאום" הוא כלל אזרחי המדינה, וזאת לא רק במדינות שמעבר לים, אלא גם בשימושי משרד הפנים שלנו. אבל משרד הפנים אינו מוכן להודות במה שהוא עצמו קובע ברוב המכריע של 130 הלאומים שהוא רושם, שהNationality - ההשתייכות של מחזיק הדרכון ללאום המדינה מעידה על כך שהוא בן ללאום הישראלי. השימוש המעוות במילה העברית "אזרחות" במקום "לאומיות" נועד, כאמור, למנוע מן האזרח הישראלי להכיר בהשתייכותו ללאום הישראלי, לאום שהוכרז עליו בהכרזת העצמאות, ושהוא מוצג בכל מקום בעולם כלאום ישראלי – חוץ מבישראל. בסעיפים הבאים נראה את המשמעות האמיתית של "אזרחות", ונשווה בינה ובין "לאומיות".

3. מהי אזרחות?

המושג "אזרחות" מציין רישום פורמלי בלבד: היות האזרח רשום ברשימת האזרחים, שבינם ובין השלטונות יש חובות הדדיים, כגון תשלום מיסים מצד האזרח ואספקת שירותים שונים וגם הגנה בעת הצורך מצד השלטונות. המילה האנגלית המציינת אזרחות היא citizenship, והיא שונה מ Nationality בכך שהיא עשויה לציין לאו דווקא את שייכותו של האדם ל"לאום המדינה", אלא את מקום מגוריו. אדם בעלnationality אם הוא גר תקופה מסוימת בארץ אחרת, ה nationality שלו נשמרת ללא שינוי אבל מגוריו בארץ האחרת יכולים להתכנות citizenship. ישראלים רבים היושבים בחו"ל שנים רבות, הם בעלי דרכון ישראלי, וכשהם מציגים את הדרכון שלהם הם מזוהים בתור בעלי לאומיות - Natonality - ישראלית, אבל מקום מגוריהם הקבוע הוא בלוס אנג'לס, ובתור יושבי עיר זו ומדינה זו ה citizenship שלהם יכול להיות אמריקאי או קליפורני או של עיר מגוריהם.

כמו כן, אזרחות יכולה להיות מכוונת לא רק למעמד של האדם כלפי שלטונות המדינה, אלא גם כלפי שלטונות העיר או המחוז. "אזרחי העיר" הם התושבים הגרים בעיר. לאיש מורם מעם יכולה להינתן "אזרחות כבוד" של העיר. אבל הדרכון הוא מסמך של המדינה, ושלטונות המדינה הם המנפיקים אותו. המונח הבינלאומי הרשום בדרכונים אינו בא לציין את מקום מגוריו של נושא הדרכון, אלא בן לאיזה לאום הוא , כלומר מה הלאומיות שלו. לכן בדרכונים המונח הוא לאcitizenship , אלא nationality.

מן הבירור הזה עולה כי השימוש במילה "אזרחות" בדרכון הישראלי הוא שימוש לא נכון. כמו כל דרכון הוא מעיד על בעליו שהוא בן ללאום המדינה, והמשמעות היחידה של  "לאומיות" בדרכונים נגזרת מן המשמעות הראשונה של "לאום" – נושא הדרכון שייך לכלל אזרחי המדינה. אין לערב בו את המשמעות השניה של "לאום" (לאום אתני), שמשרד הפנים משתמש בה לציון הקבוצות הפנימיות, המכונות בשם "לאומים". לא זו בלבד. הדרכון מעיד על בעליו שהוא בן הלאום הישראלי, ולא שהוא מתגורר ברגע זה בישראל. 

   המסקנה היא כי המילה העברית הראויה להיכתב כמקבילה ל-"נשיונליטי"  בדרכון  היא "לאומיות", ולא "אזרחות" .                                                          ת

 

4. בין לאומיות לאזרחות

יש הבדל בין אזרחות ובין לאומיות. למעלה הבהרנו את שתי המשמעויות של המילה העברית "לאום". התכונה המיוחדת לאדם שהוא "בן לאום המדינה" היא "לאומיות", והיא המילה האנגלית nationality. הלאומיות של האדם מציינת משמעות רחבה הרבה יותר מאזרחות. לא רק יחסים משפטיים מוגדרים והתחייבויות הדדיות בין התושב למדינה, אלא השתייכות האזרח לחברה המשותפת, הכללית, של המדינה, לָאוּמה שהמדינה משקפת, השתייכות נפשית, רוחנית ותרבותית. אסמכתה לכך היא הזכות שיש בידי מדינה לשלול אזרחות מאזרח עקב פשעים מסוימים או בגידה, אבל בשום שיטה משפטית אין אפשרות לשלול מאדם את הלאום שלו. הוא הדין בילד שעדיין אינו אזרח במלוא מובן המילה, אבל בכל שיטה שהיא, ילדים הנולדים במסגרת הלאום שלהם שייכים ללאום ללא ספק.

לא זו בלבד. הלאומיות מציינת את ההשתייכות המהותית ללאום המדינה, והיא ניתנת חוקית ורשמית לא לבני אדם בלבד, אלא גם לדגל, לכלי שיט או מטוס, וכדומה, ואלה כמובן אין להם "אזרחות", אלא רק לאומיות. לכן המקבילה הנכונה ל- nationality היא לאומיות, ו"אזרחות" היא המקבילה לcitizenship. לאומיות ישראלית נחקקה גם בחוקי ישראל. חוק הספנות תש"ח 1948 קבע כי כלי שיט ישראליים הם בעלי לאומיות ישראלית, וגלגולו של חוק זה שומר גם בנוסח 1999 על הלאומיות הישראלית של כלי השיט הישראליים. שום כלי שיט ישראלי אינו יכול להיות בעל אזרחות ישראלית.

ועוד הערה: לשמות רבים בעברית יש שתי צורות ריבוי. יש ריבוי רגיל ויש ריבוי קיבוצי. צורת הריבוי של "קצין" היא "קצינים", והריבוי הקיבוצי הוא – "קצונה". כך גם אציל – אצילים - אצולה. ניתן לומר כי גם למילה "אזרח" יש שתי צורות ריבוי. הריבוי הרגיל הוא "אזרחים", והשם הקיבוצי הוא -- לאום!

5. מדינות-לאום

במדינות הדמוקרטיות המערביות אין מעמד חוקי לקבוצות האתניות והתרבותיות שאזרחים שונים נמנים עמהן. בדמוקרטיות אלה יש לעיתים איסורים מפורשים על שאלות מטעם השלטונות להשתייכות אזרח לקבוצה אתנית, דתית או תרבותית. במדינות אלה קיים רשמית רק "לאום מדינה", והמדינה אינה מכנה במסמכיה שום קבוצה פנימית בתור "לאום אתני". במצב דברים זה יש זיהוי גמור בין "בן הלאום" ובין "אזרח". בן הלאום באנגלית הוא national והאזרח הוא citizen ומכיוון שיש זיהוי גמור ביניהם, במדינות אלה אין הפרדה בין לאומיות לבין אזרחות. המונח nationality במדינות אלה כולל את כל המובנים של לאומיות ואזרחות. לכן ניתן למצוא לעיתים את המילהcitizenship במשמעות מקבילה ללאומיות.

מגילת העצמאות מיוסדת באופן ברור על תפיסת הדמוקרטיה המערבית, שהיא גם תפיסת האומות המאוחדות, ולפיה כל אזרחי המדינה הם בני לאום המדינה. ניתן להסיק זאת גם מן העובדה שלא בהחלטת האו"ם ולא במגילת העצמאות אין שום אזכור למניעת אפלייתו של האזרח בגלל ה"לאום" בעוד שנכלל איסור להפליה מטעמי דת או שפה: כי בני הלאום השונים עשויים להשתייך לדתות שונות או להיות בעלי שפה משלהם, אבל כולנו בני הלאום הישראלי שעל קומו הוכרז במגילת העצמאות. לכן השימוש במילה "אזרחות" במקום "לאומיות" בדרכונים הישראליים הוא שימוש מטעה. רק במדינות שאין בהן חלוקה רשמית של האזרחים ל"קבוצות אוכלוסין" פנימיות יכולה "אזרחות" לבוא במקום "לאומיות". מכיוון שלא זה המצב בישראל, שהחלוקה לקבוצות פנימיות בה ניכרת ובולטת, המילה המקבילה לnationality היא אך ורק "לאומיות".

פורסם 24.8.08 באתר http://www.reader.co.il/article/16227/אזרחות-ולאומיות

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר