מאמרים של עוזי אורנן, עיצורים ותנועות

שאלה שהועלתה ב"פורום" באתר זה נראית בעיני ראויה לתשובה במקום זה.

תעתיק של טקסט לכתב לטיני צריך להביא בחשבון צורך בשחזור של הטקסט לכתב העברי המקורי.

מי שצריך לכתוב למשל את המילים כדים וְ קדים באותיות לטיניות, יוכל להשתמש באותיות K ו Q כדי להבדיל ביניהן. הרי אנו נזקקים פעמים לכתוב מילה עברית באותיות לטיניות. למשל, שמות של מוצרים. כשאתה שותה חלב של TNUVA המילה הזאת מוסיפה להיות מילה עברית גם אם היא נכתבת באותיות לטיניות. ובדרכון של מר YARDENI שמו לא נהפך ל"שם אנגלי" בגלל האות הלטינית.

באופן כללי: כדי לשחזר את האות המקורית הנמצאת בכתב העברי, כל עיצור בעברית צריך להיכתב באות לטינית מיוחדת לו. אם נשמור על הכלל הזה, תמיד נוכל לקבל חזרה את המילה העברית המקורית, ונדע בבירור את משמעותה.

לא קשה למצוא אותיות מתאימות לתעתיק של אותיות עבריות. ברוב שפות אירופה יש אותיות מיוחדות, כגון š, č, Ç, ğ, ž, ś, ţ או ĥ , שניתן להשתמש בקלות בהן ובדומיהן לצורך תעתיק העברית. (כל האותיות האלה נמצאות בדפדפן word ב"הוספה – סימן").

אבל לא כך ביחס לסימני הניקוד. אין צורך לחפש אותיות מיוחדות לסימני הניקוד העבריים. אפשר ורצוי לתעתק קמץ ופתח באותה האות a, סגול וצירה - e, חיריק חסר וחיריק מלא – i, קמץ קטן וחולם– o, וקובוץ ושורוק – u. כמו שמסומן בטבלה.

a	פתח וקמץ
e	סגול וצירה
i	חיריק חסר ומלא
o	קמץ קטן וחולם
u	קובוץ ושורוק

מדוע אין צורך לסמן בנפרד כל ניקוד מאותו זוג ? - מכיוון שבכל חמשת הזוגות התנועה המיוחדת נקבעת באופן אוטומטי על פי מבנה המילה ועל פי חלק הדיבר שלה , ושינוי של הסימן לבן זוגו אינו יוצר מילה חדשה. למשל בֵּן בנסמך הוא בֶּן כגון בֶּן מָוֶת.

מוֹרֶה בסגול, אבל מוֹרֵה-דרך בצירה, וכן חֹדש בחולם, אבל חָדְשַיִם בקמץ קטן.

אין גם שום מילה הנכתבת בשורוק שבצידה קיימת מילה דומה שיש בה קובוץ במקום השורוק. וכן בעניין חיריק חסר ומלא: אין שום שתי מילים עבריות שההבדל היחיד ביניהן הוא שאחת בחיריק חסר והשניה בחיריק מלא.

לכן בתעתיק הפונמי המוזכר בכמה מאמרים באתר זה, תעתיק שמכון התקנים הישראלי יזם את הכנתו, ושוועדה של אונסקו המליצה עליו, יש סימן מיוחד לכל עיצור עברי אבל יש רק חמש אותיות לתנועות: a e o i u .

תעתיק עיצורים ותעתיק תנועות – מה ההבדל?