לשון ובלשנות                           

                    החברה שלנו                    אני ישראלי                    חוק ומשפט                   על דא ועל הא
              
                 מיוחדים              
                                                                        
 
 
 
   דר מהיום הלאומי    ישראל במרתף השואה    Letter to writers    חיפוש תעתיק    הצורך בהמנון ישראלי    אזרחות מכוח ישיבה
   תביעת אזרחות (2)    חסרי דת בישראל כיצד?    סיפורי גוגל    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה    קריאה נכונה בהכרזת העמאות    הלקח מן הרצח
   הלקח מן הרצח    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות    סדר מהיום הלאומי    סדר היום נלאומי    ישראל במרתף השואה    מרתף השואה
   ישראל במרתף השואה    ישראל במרתף השואה    זהות ישראלית במכללת נתניה    במרתף השואה    במרתף השואה    הפרדת הדת מהמדינה
   פסק דין אזרחות שני    לא ל"יהודית דמוקרטית"
 
    דר מהיום הלאומי
    פורום
    צור קשר
    Letter to writers
    מדינת הלאום היהודי?
    לימוד האותיות
    ספרותית (בערבית)
    חוקי קריאה באותיות לטיניות
    ספרותית או מדוברת?
    חיפוש תעתיק לטיני
    "השפה הראשונה"??
    עיצורים ותנועות
    שיטות התעתיק האפשריות
    כנס פוצחה ועמיה
    יתרונות המדוברת
    ויכוח על העברית
    לשון והשקפה פוליטית
    האקדמיה ללשון
    חיפוש תעתיק
    עתירה מנהלית למחוזי
    עתירת אני ישראלי(1)
    20.2.07 - דיון חדש בעתירה
    העתירה במחוזי
    NFC על העתירה
    עוד על העתירה
    המרצת פתיחה ל"אני ישראלי"
    לקראת דיון
    ערעור לעליון
    להכיר בלאום הישראלי
    ישראל לא מכירה בלאום ישראלי?
    סיכומי הערעור
    בית המשפט יחליט!
    תביעת אני ישראלי
    ערעור לעליון 2008
    הסבר קצר לשיר
    הצורך בהמנון ישראלי
    המנון למולדת
    גיבוי כותרת עליונה
    לאום ישראלי במגילת העצמאות
    מדינת כל אזרחיה
    שבות ואזרחות
    לאום-דת-מילאט
    "יהודית ודמוקרטית"?
    איזו מדינה זאת?
    דרום אפריקה בוחרת בחיים
    גיור ואזרחות
    האמנה הפלשתינאית
    לעקוף את החמאס?
    מתי נוסד הלאום הישראלי
    איש דת נגד שוויון
    אזרחות ולאומיות
    הכרזת העצמאות
    הלאום שלי: ישראלי
    אפלית חוק ואפליה חברתית
    גביזון ואלוני מתווכחות
    דרכו הציבורית של אהרון אמיר
    יוחנן אליחי
    "פתרון לאומי" של ציפי
    המלחמה וההפגנות
    תשובה למשה פייגלין
    מהו לאום ישראלי
    להיכנס? לצאת?
    פיתוי להמרת דת
    עבודת יהודים בשבת
    האמת - במגילת העצמאות
    דלדולה של הרוח מנין?
    דלדול הרוח (נוסח ב)
    מוּ"מ שְמוּם
    אינטרס ישראלי מול יהודי
    אין יהודים חילונים
    המהפכה הציונית מתה
    שם המדינה מפריע?
    יהדות וגזענות
    איך נכתב השיר
    דברי הסבר לשיר
    Another Solution
    ע'אלב מג'אדלה
    הדרך הארוכה לשלום
    אפליה בקיבוצים ?
    שני שירים שנבחרו
    מינהל מקרקעי ישראל
    חנה ושבעת בניה
    תנאים מוקדמים לשלום
    אזרחות ונאמנות
    זכות השיבה
    לא "העם היהודי" !
    בעלי הבית ודיירי משנה
    הזהות הלאומית שלנו
    מי נגד מי
    השכנת שלום ברואנדה
    מלחמת העצמאות של הסַחְרָוִיִים
    היהודים נגד הישראלים
    טאייוואן משתנית
    אויבת האיסלאם?
    טייוואן ב- Ynet
    הולדת היהדות
    הוועדה למינוי שופטים
    אל לעורכי דין למנות את שופטיהם
    שופטים ועורכי דין בקלקלתם
    גירושים אזרחיים
    שבועת יזכור לא תפילה
    המרידה ביהדות ותחיית הלשון
    מחאת האוהלים
    שיר למולדת
    השלמת הטיעון ללאום ישראלי
    החרדים במחשכים
    לא "מכוח שבות" !
    בקשת אזרחות מכוח ישיבה
    להינתק מהעם היהודי
    מיהו ישראלי ?
    המגילה ושנאת זרים
    איך נפריד את הדת מהמדינה
    הצעת חוק מדינת העם היהודי
    הסתה גזעית בחסות הדת
    מהפכת התחייה העברית
    אזרחות מכוח ישיבה
    תביעת אזרחות (2)
    בגידת האקדמיה
    תשובה לרועי
    חזון ביטול העדה
    מדינת הלאום -איזה?
    מדינה או קהילה? 1
    מדינה או קהילה 2
    המוסר היהודי
    סיפורי גוגל
    ערעור לאזרחות מכוח ישיבה
    קהילה או מדינה?
    קריאה נכונה בהכרזת העמאות
    הלקח מן הרצח
    הלקח מן הרצח
    קישורים לתוכנות וידיאו או הקלטות
    סדר מהיום הלאומי
    סדר היום נלאומי
    ישראל במרתף השואה
    מרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    ישראל במרתף השואה
    זהות ישראלית במכללת נתניה
    במרתף השואה
    במרתף השואה
    הפרדת הדת מהמדינה
    פסק דין אזרחות שני
    לא ל"יהודית דמוקרטית"
הפרדת הדת מהמדינה

במגילת העצמאות נוסד הלאום הישראלי

 

"לאום ישראלי" הוכר כבר בהכרזת העצמאות. הביטוי "מדינה יהודית" הוכנס אליה לפי החלטת האו"ם, ואין פירושו שהמדינה תזדהה עם הדת היהודית

 

מאת עוזי אורנן,   פורסם ב- Ynet:  18.11.07, 07:51 

 

עצרת האו"ם ב-1947 תבעה מיושבי הארץ להקים שתי מדינות: מדינה ערבית ומדינה יהודית. קהילת היהודים חויבה להכריז על המדינה היהודית, והיה עליה למלא שני תנאים:

 

1. "המדינה היהודית" מוקמת על-ידי הקהילה היהודית, גם אם בגבולה חיים לא רק יהודים;

 

2. המשטר יהיה לפי עקרונות שוויון האזרחים של האו"ם.

 

תנאים אלה ניכרים במגילת העצמאות, ובולטים בדברי בן גוריון. במכתב לאגודת ישראל הוא מסביר שיש למלא לא רק אחר החלטת החלוקה (ובה המונח "מדינה יהודית"), ומציין כי האו"ם דורש שלא תקום מדינה תיאוקרטית.

 

המונח "מדינה יהודית" נולד מהחלטת האו"ם, שהייתה היסוד המשפטי הבינלאומי לעצמאות. כדי להתקבל כחברה באו"ם, התחייבה ישראל לשוויון זכויות מלא לכל האזרחים, כי "במדינה היהודית יהיו גם אזרחים לא-יהודים – נוצרים ומוסלמים". ובמשטר דמוקרטי שום קבוצה אינה מורשית לחייב אדם לנהוג לפי אמונותיה, ואין רשות לשייך אדם לקבוצה בלי רצונו.

 

השופט צבי ברנזון, שהיה בין מנסחי הכרזת העצמאות, הסביר:

 

"הביטוי 'מדינה יהודית' לקוח מהחלטת החלוקה של האו"ם בדבר הקמת מדינה

 

יהודית ומדינה ערבית זו לצד זו. הכינויים הללו, כל כוונתם הייתה להבדיל את

 

המדינות אחת מהשנייה".

 

 

לולא החלטת האו"ם, היו מכריזים על "מדינה עברית". הרי בהכרזה נאמר: "אנו קוראים לכל המדינות השכנות לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו". ל"עם עברי" יש "מדינה עברית". הרי אז היינו "היישוב העברי", כמו גם הסתדרות העובדים העבריים, המשטרה העברית, בתי הספר העבריים, האוניברסיטה העברית, וסיסמת ההפגנות הייתה "מדינה עברית, עלייה חופשית".

 

 

האו"ם לא ראה את המדינה היהודית כמדינה שנועדה לפתור את "בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות". משפט זה, המופיע במבוא למגילת העצמאות, הוא ביטוי לשאיפות היהודים, ואינו מסתמך על החלטת האו"ם.

 

רק ב-1985, בחוק יסוד המדינה: הכנסת, נאמר: "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה… שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי". לדעת השופט בנימין כהן, "מדינה אינה יכולה להיות שייכת לציבור שהוא 'עם', להבדיל מאשר לאזרחיה...המדינה אינה יכולה ואינה צריכה להיות שייכת לאיש, זולת לאזרחיה שלה".

 

 

ועוד: יהודים אזרחי מדינות שונות אינם יכולים להיות "בעלים של מדינת ישראל"; לא רק משום ש"עם" הוא ציבור שאינו אישיות משפטית. לפי חוק האזרחות, אם יגיע יהודי אזרח מדינה אחרת לישראל, תוענק לו אזרחות ישראלית, ורק אז יוקנו לו כל זכויות האזרח. מכאן, שבתחילת הדרך העם היהודי לא היה "בעלים" של ישראל.

 

 

במדינות מזרח אירופה, ברוסיה, ביוגוסלביה ועוד, נתפסת השייכות האתנית של האזרח כקובעת את ה"לאום" שלו, אבל בדמוקרטיות המערביות אסור לשלטונות לשאול את האזרח מה "הלאום האתני" שלו או הדת שלו. שם הלאום הוא כלל האזרחים של המדינה, "לאום המדינה". שום תכונה אחרת של האזרח, שום דת, מוצא, שפה או גזע אינם משנים, ועל-פי חוק, אדם לא יהא מופלה בגלל מינו, דתו, מוצאו, צבע עורו או השקפותיו.

 

 

תפיסה זו היא השלטת גם במגילת העצמאות: "מדינת ישראל… תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות", ואינה מזכירה כלל את הלאום. אין שמץ של "רישום אתני" כמו שהיה נהוג במדינות מזרח אירופה. האזרחות הישראלית היא הלאומיות הישראלית - כמו במדינות הדמוקרטיה המערבית. לא מדובר היה בהתעלמות מהערבים תושבי ישראל, להיפך: הייתה כאן הבטחה מפורשת שכל האזרחים החיים במדינה – בין שהם יהודים או ערבים – יהיו שווים בפני החוק, כבעלי הלאום הישראלי.

 

 

לסיכום, בביטוי "מדינה יהודית" כפי שהופיע במגילת העצמאות לא הייתה מחויבות לדת היהודית. לא נכון שישראל הוכרזה כ"מדינתו של העם היהודי", ולא נכון שמגילת העצמאות הוציאה את הערבים תושבי ישראל מ"כלל ישראל". כל אזרחי ישראל הם ישראלים גמורים, והם המעמידים יחד את הלאום הישראלי.

 

 המשפט המתנהל בימים אלה על רישום "לאום המדינה", הלאום הישראלי, עשוי להראות שהתביעה הזאת נובעת במישרין ממגילת העצמאות.

 

 

מאמר זה התפרסם ב Ynet. תוכלו לראות אותו (ואת התגובות עליו) בכתובת:  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3472163,00.html

נוסח מורחב ומעודכן של מאמר זה התפרסם ב"חדשות מחלקה ראשונה":    http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-31391-00.html?tag=18-38-51 

והוא נמצא גם כאן באתר זה שאתם קוראים בו. "מתי קם הלאום הישראלי"  http://www.2all.co.il/Web/Sites/ornan/PAGE59.asp

 

 

 

שלחו תגובה


   חיפוש תעתיק לטיני לעברית

בכל רחוב באוסלו כתוב שם הרחוב
ואחריו המילה gate. ביקרתי בעיר אוסלו זו והסתקרנתי לדעת אם המשמעות של gate 
בנורבגית באמת "רחוב".
שאלתי באנגלית עובר אורח, והוא

 


 
 
 
  שבועת יזכור
שגה  הרמטכ"ל כשהחליט לגנוז את נוסח ה"יזכור" המרגש, שכתב ברל כצנלסון ב- 1920 לאחר הירצחם של יוסף טרומפלדור וחבריו 
 
 
בגידתה של האקדמיה בעברית
 
הציבור עומד לראות בקרוב את תמרורי הדרכים בארץ כתובים בתעתיק זר ומטעה, שיש בו מן המעילה בשפה העברית,
 וזאת בגלל מחטף פוליטי תמוה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דף הבית | לשון ובלשנות | החברה שלנו | אני ישראלי | חוק ומשפט | על דא ועל הא| מיוחדים| מאמרים משכבר צור קשר