עוזי אורנן

זהויות משתנות – טייוואן

 תושבי טייוואן הקדומים הם פולינזים שישבו בכל איי האוקיינוס השקט. באמצע המאה ה-17 השתלטו ההולנדים על האי, וקראו לו פורמוזה,  שפירושו "האי היפה". ההולנדים הביאו "מהגרי עבודה" מסין, וזו הייתה ראשית התיישבותם של הסינים בטייוואן. הגירה נמשכת של סינים לאי הפכה למעשה את החברה הטייוואנית לחברה סינית, ואת התושבים המקוריים למיעוט קטן. אבל התיישבותם של סינים בטייוואן לא גררה שליטה של סין על האי, ורק תקופה קצרה בסוף המאה התשע עשרה השתייכה טייוואן שנים אחדות לסין.  שליטה זו נסתיימה כשויתרה סין ב- 1895 על השליטה באי ומסרה אותו ליפן, ששלטה בו עד כניעת יפן לבנות הברית בתום מלחמת העולם השנייה. 

ואולם בני האי זכו רק לתקופה קצרה של עצמאות. ב-1947 פלשו לאי כוחות "סין הלאומנית" הנמלטים מסין, והשתלטו עליו תוך טבח של  עשרות אלפים מבני המקום.  הם הכריזו שהם "ממשלת הרפובליקה הסינית", מתוך תקווה לשוב ולשלוט גם בסין היבשתית. השלטון הזה הביא את תושבי טייוואן – שרובם ממוצא סיני, שפתם סינית ותרבותם בעיקרה היא סינית – לראות עצמם כסינים. אבל לפני כ-30 שנה קמה מביניהם אופוזיציה שקראה לניתוק הקשר הנפשי והמדיני עם סין, ולהכרה בטייוואן כישות נפרדת בעלת אופי משלה.  האופוזיציה התגבשה בשם "המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית" ולפני כשבע שנים הגיעה לשלטון. בחודש שעבר התכנסו מנהיגיה לקונגרס שהנושא העיקרי בו היה – זהות חדשה לטייוואן.

 הצורך בזהות חדשה הלך והתגבר בטייוואן. כמו באזורים שהלאומיות בהם שנויה במחלוקת, נערכים גם בטייוואן משאלים בין התושבים על זהותם הלאומית. זמן קצר לפני שנת 2000 עוד הגדירו עצמם במשאלים אלה יותר מ- 70% מתושבי טיוואן כסינים, אבל  במשאלים שנערכו בשנה שעברה רק 13% אמרו כי הם רואים עצמם סינים.

המציאות הראתה לבני טייוואן שעליהם לבחור דרך חדשה. אמנם שפתם ותרבותם היא בעיקרה סינית אבל גם מי שמוצאו סיני אינו בהכרח בן הלאום הסיני. על רקע זה ברור מדוע השבטים הפולינזים של טייוואן החלו להיות מכובדים יותר, ותרבותם ושפותיהם זכו להכרה מלאה. בהגדרת הלאום הטייוואני המאוחד החדש, הכולל סינים אתנים ומיעוט קטן של פולינזים, מקווים הטייוואנים גם להתקבל לאו"ם ולאירגונים כלליים אחרים, כמדינה נפרדת שאיננה  מתחרה בסין.

הקונגרס יצא נגד הקביעה שהטייוואנים הם "סינים המתגוררים בטייוואן". ראש המפלגה הציע שינוי מהיר של שם המדינה מ"הרפובליקה של סין (טייוואן)" ל"טייוואן", ובכך לקבוע מייד שטייוואן היא מדינה נורמלית, ותושביה הם טייוואנים ולא סינים. אבל ההצעה נראתה חריפה מדי בעיני רוב מכריע של באי הקונגרס. ההחלטה שכן התקבלה שונה מזו שנדחתה רק במידת הזהירות של תהליך השינוי. הקונגרס החליט לנקוט בתהליך יותר איטי: תחילה לקבל חוקה חדשה, ובזמן המתאים, כלומר לא מייד ולא בחיפזון, לערוך משאל עם בטייוואן ובאמצעותו להוכיח שטייוואן היא מדינה ריבונית ואינה חלק מסין. הארץ תיהפך למדינה נורמלית, ולא מחוז של ארץ רחוקה, שבינתיים נהייתה גם זרה. המדינה הנורמלית תיקרא "טייוואן" ותהיה ידועה כ"טייוואן המאושרת".

                                      -   -   -   -   -   - 

במה עשוי הסיפור על המהפכה הרוחנית, הנפשית והמדינית העוברת על טייוואן להיות מעניין לנו, הגרים בארץ כה רחוקה מהם? כי גם אנו, כמו חברות רבות של אנשים בעולם, עומדים תמיד לפני הבעיה מהי זהותנו העיקרית, זהותנו הרוחנית והנפשית. מי  אנחנו? מהי הזהות הקיבוצית העיקרית שאנחנו רוצים להיות שייכים אליה?  השאלה הזאת מעסיקה הן את הישראלים היהודים והן את הישראלים הערבים, כמו גם את הישראלים השייכים, לפי החלוקה הרשמית, ל"מיגזרים" אחרים, כגון דרוזים, צ'רקסים, שומרונים או בדואים. 

כל אדם יש בו כמובן צדדים שונים של "השתייכות". כל אדם "שייך" למיגדר, ובכך הוא שותף לרבים אחרים שהם בני המיגדר שלו. כל אדם  יש לו הורים, ולכן כל אדם יש לו "מוצא אתני". וכן אנשים רבים "שייכים" לדת זו או זו, לעדה דתית זו או זו, להשקפה פוליטית זו או זו. אבל לעולם ניצבת השאלה לפני כל איש ואיש: מה היא ההשתייכות המרכזית בחיי? במילים אחרות,  מה היא החברה האנושית שאיתה אני שואף להזדהות?

הרבה אנשים מעלימים מעצמם את השאלה הזאת, קובעת הגורלות, וסבורים כי המוצא האתני, או כי הדת שבאופן רשמי הם שייכים אליה, או כי התרבות שעליה התחנכו - הם הקובעים את ההשתייכות המרכזית שלהם, ואת הנתון הזה הרי אין לשנות!  והנה המהפך המטלטל שמתרחש היום לנגד עינינו בטייוואן מראה לנו,  כי המוצא האתני, השפה, המנהגים הדתיים והתרבות המשותפת עם בני אדם אחרים, השייכים אף הם לאותו מוצא אתני, לאותה הדת, ולאותה התרבות העתיקה , ואף מדברים באותה השפה -  אינם חזות הכול.  קרובים רחוקים אמנם חשובים לבני אדם, אבל ארץ המולדת הממשית של האדם והחיים בה יוצרים הזדהות ראשונה במעלה עם הארץ ועם תושביה, וזו גוברת על שאר ה"השתייכויות"  ומעמידה לאום חדש. האם זו אפשרות דמיונית או שהיא עשויה לחול גם עלינו?

  (התפרסם ב Ynet  14.10.07  :  בכתובת זו יש גם תגובות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3458359,00.html   )