מאמרים של עוזי אורנן, תשובה למשה פייגלין

---

גם ישראלים וגם יהודים

פרופ' עוזי אורנן מסביר את ההבדל בין 'לאום אתני' לבין 'לאום מדינה'. תשובה למשה פייגלין

21/7/2006

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/452/463.html הכתובת:NRG התפרסם ב

משה פייגלין פרסם באתר זה מאמר על העתירה שהגשתי בשמי ובשם עמותת "אני ישראלי" לרישום סעיף הלאום במסמכי הזהות שלי כ"ישראלי" ("יהודים או ישראלים?", 25/6). פייגלין טען שהרישום "ישראלי" מוציא את האפשרות שאדם יראה עצמו גם כ"יהודי". הטענה שלו איננה נכונה.

יש להבחין בין "לאום אתני" ו"לאום מדינה". במילים אחרות - בין מוצא ובין לאום. לפי השקפתו של פייגלין, העיקר הוא "מאין באת". כלומר, מי היו הוריך, לאיזה שבט הם היו שייכים, מה סוג הדם שלך ועוד - תכונות העוברות בירושה. לדעתו, האדם נמדד לפי שיוכו.

אבל יש עמדה אחרת, שהעיקר בה היא "לאן אתה הולך". עמדה זו לא מתעניינת ולא מתחשבת במוצא האתני, בצבע העיניים, בצבע העור, בצבע השיער, ואפילו לא בשאלה מי היה סבך או סבתך. לפי

עמדה זו, אדם נמדד לפי הישגיו ולא לפי שיוכו.

העמדה הראשונה מפריעה לקיום מדינה דמוקרטית, שהרי העיקר בדמוקרטיה הוא שוויון כל האזרחים בחובות ובזכויות. אם אתה מבדיל בין בני אדם לפי מוצאם או דתם, ולחלק שמוצא חן בעיניך אתה נותן זכויות יתר ואת האחרים אתה מקפח, אתה פוגע במהות של הדמוקרטיה. לעומת זאת, אם אסור למדינה לשאול שאלות לגבי המוצא, המדינה יכולה לקיים שוויון מלא בין כל האזרחים, שכולם בני "לאום המדינה".


	בלי שאלות של מוצא או דת


	על הקבוצה הראשונה של בני האדם נמנו משטרים אפלים. להם היה חשוב מי היה סבך ומי היתה סבתך, מאיזה מוצא אתה, מה צבע עורך וכיוצא באלה. על קבוצת בני האדם השנייה נמנות הרבה ארצות מודרניות. בצרפת, למשל, אסור לפקיד ממשלה או לפקיד עירייה לשאול בן אדם מה המוצא שלו, אפילו לא איפה נולד אביו. גם לא מבקשים ממנו להוכיח מה הדת של סבתו. אני מציע לכל אחד לחשוב אם הוא רוצה לחיות במדינה שחוקרת ורושמת במסמכיה את המוצא ואת הדת ואת שיטת הגיור, ואולי גם את צבע השיער המקורי של כל אזרח בה, או במדינה ששואלת רק - האם אתה מזדהה עם החברה הנוכחית שאתה חבר בה? האם אתה מוכן להישבע לה אמונים? חברה שמונעת קיפוח והפליה, שכל האזרחים זוכים בה לכבוד בלי תלות במוצאם או בדת שלהם או של הוריהם, בלי שאלות של מוצא או דת – היא חברה שתזכה לתמיכה מצד כל בניה. אצלנו, מי שהקבוצה השנייה מוצאת חן בעיניו הוא ודאי ישראלי, ואם רצונו באופן אישי להשתייך לדת זו או זו, להתפלל או לנהוג מנהגי דת זו או זו, יעשה כרצונו ואיש לא יפריע לו. ודרך אגב, בני הקהילות היהודיות בארה"ב הם בני לאום המדינה האמריקנית. הם גאים בלאום שלהם ואינם מתביישים בו, וזה לא מפריע להם לחשוב את עצמם יהודים. "הלאום האתני" שלהם הוא "יהודי" ו"לאום המדינה" שלהם הוא "אמריקני". לא חייבת להיות סתירה בין שני הסוגים השונים האלה של הלאום. ואצלנו, גם אזרחים הדבקים ביהדותם יכולים לתבוע רישום הלאום "ישראלי", כמו שגם בני דתות אחרות יכולים לעשות זאת. רישום הלאום "ישראלי" לא יפריע להם להיות יהודים. פרופ' אורנן מנהל מחלקה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ופעיל בהצהרת ''אני ישראלי'', המכוונת להשגת שוויון אזרחי מלא בישראל